גרינפיס נגד ציד הטונה כחולת הסנפיר
פעילי הארגון יצאו בסוף השבוע מחופי מלטה במטרה למנוע את פעולת הדיג ההמונית. מומחים מעריכים כי מין זה נמצא בסכנת הכחדה. ללא התערבות הממשלות וללא הגבלת הדיג, תינזק קשות גם שרשרת המזון הימית והדבר יוביל לנזק אקולוגי רב מימדים

90% מזני הדגים הגדולים כמו הטונה כבר נכחדו רויטרס
"יש להפסיק מיידית את דיג הטונה כחולת הסנפיר כדי לאפשר לזן להתאושש", דורשים פעילי גרינפיס. לטענתם, כל הגורמים המעורבים בענף חושבים רק לטווח קצר, על רווח מיידי. "מנהיגנו לא מסוגלים להביט אל העתיד ולראות את התוצאות ההרסניות של הדיג שמתקיים כיום", אמרו בארגון.
אתמול, כאמור, יצאו אנשי הארגון כנגד אחד ממבצעי הדיג המוגדר בפיהם כ"חסר אחריות". בגרינפיס דורשים שמדינות הדיג בעולם יגבשו מדיניות להגנה על החיים מתחת לפני הים. "אנו מבקשים מהצרכנים לא לקנות ולא לאכול טונה כחולת סנפיר ומהממשלות לגלות אחריות גם לעתידנו. בריאות המערכת האקולוגית מתחת לפני הים חשובה יותר מרווחים קטנים ומיידיים".
ממשיכים להנפיק מכסות
על הסדרת הדיג המסחרי של הטונה מתיימרת לפקח רשות בינלאומית בה חברים נציגים ממספר מדינות. הוועדה מתכנסת מדי פעם לקביעת מכסות דיג לכלל האיחוד האירופי, לארה"ב ולמדינות מזרח אסיה.
משנת 1966 בה הוקמה רשות ה ICCAT היא נתונה ללחץ רב ומווסתת בהחלטותיה בין השפעות פוליטיות ממדינות שונות, דרישות השוק ומצב הדגה. תוצאות הניהול הממושך (והשערורייתי- לפי ארגוני הסביבה) של ה- ICCAT מראות ירידה של 88% לפי MSI לטונה כחולת סנפיר משנת 1975 שנקבע
על ידי אותה וועדה עצמה.
התוצאה נכון להיום: הטונה נמצאת בסכנה חמורה מאי פעם. הסיבות שהביאו לקטסטרופה הם שווי שוק, חוסר (יכולת או רצון) בניטור ואכיפה, שמובילים לדיג עברייני ומסחר שאינו מדווח, לצד שיטות הערכה מיושנות ופערי ידע משמעותיים בהבנת אוכלוסיות הדגים. למרות המצב, משיך ה ICCAT להנפיק מכסות, כשחלק מהדגים משמש למטרות מחקר. החלטה תמוהה לאור פעילותה של פרוייקט מחקר המשתמש בתגי זיהוי, שמאפשרים מעקב ללא הרג מיותר.