יציאה בשאלה: למען ה', למה הודיה סובלת?
דווקא בגלל ש"סרוגים" היא סדרת טלוויזיה נפלאה לא ברור למה אדריכליה יוצרים רושם שחזרה בשאלה מלווה בעוני מרוד ובסבל אינסופי

סרוגים - פרק 3 עונה 2 צילום: אווה גז
בעונה שעברה, לדתייה המתלבטת רק הודבק רומן עם חילוני, רחמנא ליצלן, שכלל רק ליטופים ונשיקות. העונה שימו לב מה הדביקו לטועה בדרכה: היא נכנסה למיטה, לראשונה בחייה, עם הגבר הראשון שפגשה וחמור מזה, הבחור עבד כברמן ואחר כך כמאבטח; היא עבדה בעצמה בבית קפה ואיבדה כל כיוון בקריירה; לא הסכימו לשתות מהיין שהביאה לארוחת שישי; חזרה ופגשה את החבר מהעונה הקודמת ואף זכתה למגע שפתיו על אף שהיה תפוס; ובסופו של דבר מצאה עצמה חסרת כל – ללא עבודה ויכולת לשלם שכר דירה – ונאלצה להתגורר בבית חבריה, אמיר ויפעת.
יוצרי סרוגים, בטח שלא בדעת, מנסים בעזרת הדמות, הכה מתוקה של הודיה, להזהיר את הסרוגים והסרוגות – אם תעזבו את הדת, אם תיגמר לכם האמונה – האבדון הוא האופציה היחידה. אחרת איך תסבירו, שאפילו הבחור איתו יצאה הודיה התחיל להסתדר בחיים רק לאחר שהחליט בעצמו שוב לעשות תשובה? ויותר מזה, הוא ניסה על הדרך להציל גם את הודיה וביקש ממנה שתחזור יחד איתו, אבל היא סירבה
והבטיחה לעצמה עוד כמה פרקים בדרך לשום מקום.
איך תסבירו, את העובדה שאת חבל ההצלה היא מצליחה לקבל רק מעולמה הישן? כשהיא חוזרת לגור שוב בדירת "הביצה" שלה, כשלצידה החברה משכבר הימים? ויותר מזה, כשהיא בתחתית שלא ידעה קודם, גלגל ההצלה מגיע מכיוון כל כך לא צפוי מבחינתה, אך צפוי ליוצרי הסדרה – האולפנה. שם, כשרוח הקודש נושבת במסדרון ודברי תורה נלחשים בכיתות היא תוכל שוב להתפרנס ואולי לחזור לדרך הישר.
הודיה אבודה וחסרת כל כיוון בחייה. וזה עוד יותר בולט לעומת הקריירה של חבריה – נתי הוא ד"ר ברנר, יפעת הצליחה לשדרג את מעמדה ממעצבת הזמנות בר מצווה למעצבת קטלוגים נחשבים, רעות היא רואת חשבון מצליחה (שאפילו רכשה דירה בכוחות עצמה) ואפילו אמיר הוא מורה, בזמן שהיא רק מורה מחליפה.
הרווקים שבניהם, יוצאים לדייטים. מחוזרים, אוהבים ונזרקים. אבל היא, כאמור, נכנסת למיטה עם הגבר הראשון שפגשה. לא ניתנת לה האפשרות להתלבט ולבחור. למה? כי ככה הם החילונים בעיניים של יוצרי סרוגים. שטחיים, חסרי כיוון, ללא אמונה ורק מחפשים את הדרך למיטה. להודיה, המוכשרת והמצחיקה, מגיע יותר. בעונה הבאה, היא צריכה להפסיק להתחנן לארוחות שישי, היא לא צריכה את גמול החסדים של יפעת ואמיר, מגיע לה להגשים את החלומות ושלא יציגו אותה כדמות הכמעט הזויה שחולמת בהקיץ ומדברת עם הכלב של השכנה.
גילוי נאות: הכותב הוא חילוני שצם ביום כיפור ומאוד אוהב לצפות ב"סרוגים"