שופטים יש בישראל, אז מה?
כל עוד העם לא ינער מעליו את החרדים הסומכים על כך שיממנו אותם, אפשר להיפרד לשלום ממדינת ישראל כמדינת חוק ולקדם את בואה של מדינת ההלכה
חיימקה שלנו, רצוי לדעת, דווקא נמצא בכושר מלא להוליד ילדים נוספים, אבל חס וחלילה מלהזכיר את הכורח לעבוד. אם ירצה השם חיים ודאי יוליד עוד כמה וכמה ילדים, שיתווספו למירוץ אחרי הגמחי"ם, ההקצבות, הגמלאות, והשלמות הכנסה, שיגיעו כולם מכיסם של משלמי המסים הסכלים שישלמו כדי שחיים יוכל להמשיך להתבטל באוהלה של לימוד תורה.
וככה דורות על דורות של אברכים כמו חיימקה, חיים בחסות הגמלאות והקצבאות, בעליבות נפשית, בנחשלות סביבתית ובפיגור מחשבתי ואינם מעלים על דעתם אפשרות של חיים אחרים. חיים בהם ניתן לעבוד ולהתפרנס, לשלב לימודים, תורה ותפילה, ואפילו קצת ספורט. חיים שלמים שאינם רק בטלה ורביצה ואכילת טשולנט, קיבוץ נדבות, וזעקות שבר על מסכנות וקורבנות.
זוהי מציאות איומה שבה חיים רבבות אנשים חיי עוני מרוד, בצפיפות מחרידה, בבידול, בבערות, ובתיעוב לכל מה שזר ושונה. כל זאת בחסות הנהגה דתית ופוליטית החוסמת כל אפשרות להקל על מצוקתם. ההנהגה הזו עושה הכל על מנת להגלות את צאן מרעייתם מערכים של יצרנות, עבודה, ומחיה בכבוד. והיא חוסמת בגופה חדירה של כלים שיאפשרו לאוכלוסיה זו להתמודד עם עולם מורכב יותר מזה שלתוכו נולדו.
ההנהגה הדתית כמובן אינה פועלת בחלל ריק, והיא מקבלת סיוע מסיבי ממוסדות המדינה שהסכמים קואליציוניים נואלים מבטיחים בה את קיבעונם של העוני, הבערות, הקנאות והחושך הימיבניימי. ותוך כדי כך את שרידותה של העסקונה הפוליטית החרדית, שניזונה מהניוול, הבערות והעוני הגובל בפשע נגד האנושות, הכל כדי להבטיח לעצמם קהל בוחרים לדורי דורות.
זו מציאות שמשום מה אינה מטרידה אף אחד מההנהגה הפוליטית, גם זו החילונית, כי בשיטה הפוליטית המעוותת היא מבטיחה את שרידותה. משום מה לא מפריעה לאף אחד העובדה שמדובר בעולם חשוך וקנאי שכבש את מרבית שכונות ירושלים, צפת, רמלה וערים נוספות, ואף מאיים להחשיך את המדינה. שמבקש לחלוב את המעמד העובד והיצרני על מנת לגדול עוד יותר עד שיכסה כאן את עין השמש.
אני תוהה למה מרבית תושבי המדינה חושבים שהחרדים הם תופעה אנתרופולוגית אזוטרית, שולית שאינה נוגעת אליהם, עד שרמת אביב החילונית מתחילה לשנות את צביונה, ומישהו מנסה להחזיר בתשובה את בנם המתבגר. המהדרין, שלא לומר המתחסדים, גורסים שדבריי הם דברי כפירה ואפילו גזענות לשמה. נראה אותם, נאלצים לברוח מהעיר בה גדלו ולפנות את אמם המזדקנת מהשכונה
ואולי באמת הגיע הזמן שהחלק היצרני והנושא על כתפיו את הקהל הגדול ובסך הכל די אומלל הזה, ירד לשורש העניין ויתהה: מה לנו ולאנשים הללו ולמה אנחנו צריכים לממן אותם? והאם טוב אנחנו עושים להם? מי שגר בקרבם יודע (ויסלחו לי כל המתחטאים והמתחסדים, אני גרתי כל ילדותי בקרבם): האנשים האלה מלאי שנאה לכל מה שלא משלהם, ובעיניהם הוא טמא, מנוול ושטני. האם אנחנו צריכים להמשיך לפרנס את השנאה הזו, ללבות אותה ולכלכל אותה?
שופטים יש בישראל, ואף שבג"ץ אמר את דברו גם אם באיחור ניכר, לא מן הנמנע שתמצא דרך ממשלתית נואלת עוקפת בג"ץ להחזיר לחרדים את הקצבה, העיקר שהקואליציה תשאר על כנה. נתניהו כבר ימצא דרך להגדיל קצבאות, לנפח תקציבים ממשלתיים, הכל כדי לפצות על אובדן הגמלה. כל עוד העם לא ינער מעליו את הקלריקליזם, אפשר להגיד שלום למדינת ישראל כמדינת חוק שפסיקת בית המשפט היא נר לרגליה, ולברך לשלום את מדינת ההלכה. תתקדם אלי ישי, ביבי נתניהו אחריך.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם