פלישת המדוזות לים התיכון
מדעני הים מודאגים לנוכח נחילי הענק של מדוזות בדרך לחופים. מיליונים מהן כבר מופיעות סמוך לחופי אשקלון והמפגש איתן צפוי להיות לא נעים. ארצות הים התיכון החלו לשתף פעולה בנושא
בטוח והנצחי הזה תתבלט לה השנה ישות נוספת. בעקבות התרבות נחילי הענק של מיליוני המדוזות החולפות בחופי ישראל, בעוד כשבועיים יפשטו על החופים אנשי "משמר המדוזות". נציגי המשמר מהווים חלק ממבצע שייערך בו זמנית במדינות הנושקות לים התיכון שמרכז ארגון מדעני הים התיכון. הנציגים יחלקו למתרחצים פוסטרים של הכוכבת העולה והמתפשטת לה במימי הים ומטרידה יותר ויותר את מדעני הים.
"אנחנו עדים לתופעה של פריחת חיות הג'לי בכל הים התיכון, וכיוון שהמידע הוא מאוד מקוטע ולא ברור הוחלט לעשות מאמץ משותף בכל המדינות ולאסוף נתונים", מסבירה ד"ר בלה גליל, ביולוגית ימית במכון לחקר ימים ואגמים. "כיוון שיש מעט מדענים והים גדול, אנחנו מבקשים את עזרת הציבור - מתרחצים, צוללים, גולשים מצילים וכדומה - במסירת מידע כדי לעזור לתעד את מופעי חיות הג'לי לאורך החוף שלנו. בשנה שעברה חילקנו את הפוסטרים במתכונת מצומצמת כשכתבנו את שמה של המדוזה באנגלית. בשל קשיי השפה שהגבילו את שיתוף הפעולה, החלטנו השנה להדפיס את שמות המדוזות בעברית. על הפוסטר יהיה גם מספר אליו יהיה אפשר לשלוח מידע ותמונות באס.אם.אס. כל האינפורמציה הזאת תיאסף בסוף השנה למרכז נתונים אחד שבעזרתו נוכל
מדעני הים עוקבים בדאגה אחר השינויים שמפרים בשנים האחרונות את האיזון האקולוגי של הים התיכון. רק בשנה האחרונה פלשו מים סוף חיות ג'לי נוספות שהים התיכון כלל אינו מכיר, המאיימות אף הן על דחיקה של מרכיבים אקולוגים נוספים (הרחבה בהמשך). החדשות הטובות הן שרק החוטית הנודדת גורמת לצריבה הכואבת המפורסמת, ושהמשט שלה היוצא דרומית מעזה נודד דרכנו גם ללבנון, סוריה ומסתיים בתחנה הסופית טורקיה. החדשות הרעות הן שהיא נמצאת בהתפוצצות אוכלוסין ממשית מול החופים שלנו והארס שלה הגורם לצריבה, יכול לנדוד לחופים גם ממרחק של קילומטרים בהתאם למשטר הרוחות והזרמים בים.
החוטית היא ותיקת הפולשות, שהתפרצה מים סוף לים התיכון בסוף שנות השבעים דרך תעלת סואץ, ודחקה כמעט לחלוטין את המדוזה המצויה. מסיבה שמדעני הים מתקשים להסביר, השנה היא הקדימה את הגעתה בחודש תמים. החוטית הנודדת שנוהגת לפקוד את חופי ישראל בשבוע האחרון של יוני או הראשון של יולי, הגיעה השנה בשבוע הראשון של יוני. נתח קטן מהתופעה החדשה תועד בשבוע שעבר (ראו בתמונה השער), כאשר נחיל ענק של מדוזת החוטית הנודדת עשה דרכו צפונה מחופי ראשון לציון אל עבר חופי תל אביב.
"בשנה שעברה נחיל של חוטית נודדת הגיע לאורך של 110 ק"מ, הרוחב שלו נע בין 2 קילומטר ל-2.5 ק"מ והוא הגיע לעומק של 40 מטר מתחת לפני המים. צפיפות המדוזות הייתה בממוצע פרט אחד לחמישה מ"ק. זה מטורף לגמרי! ", אמרה השבוע ד"ר גליל. "הקוטר הממוצע של החוטית נע בין 35 ס"מ ל-50 ס "מ, אבל ממש עכשיו קיבלתי דווח מהצוות שלנו שעובד מול חדרה שנמצאו שם מדוזות בקוטר פעמון של 60 ס"מ ובצפיפות גדולה מאוד".
ד"ר רותי יהל, האקולוגית הימית של הים התיכון ברשות הטבע והגנים מסבירה כי קיימות שלוש סיבות עיקריות לפלישה ההמונית. "כתוצאה מההתחממות הגלובלית, האוקיינוסים מתחממים והדבר משפיע גם על התחממות מי הים התיכון", היא אומרת. "לזה מצטרף זיהום תמידי ומתמשך של מי הים. הסיבה השלישית נעוצה בהתמעטות דגי הים המתחרים עם המדוזות על אותו מזון. ברגע שיש כל כך מעט דגים בים התיכון, אז למדוזות יש שפע גדול יותר של אוכל".
ד"ר גליל מוסיפה כי המדוזות הן טורפות של בעלי החיים הזעירים במים. "המדוזות אוכלות אוכל של בעלי אחרים בים התיכון והאוכל הזה הוא לא אין-סופי", היא מסבירה. "ברגע שיש התפרצות כזאת של בעל חיים אחד, אז לאחרים נותר פחות מזון. הם טורפים את צעירי הסרטנים והדגים וככה הם גם מונעים מהם מלגדול ויחסרו בשלל הדייג. אבל גם אלה ששורדים יסבלו ממיעוט של אוכל. בחצי המאה שינינו את חופינו על ידי הקמת מתקנים חופיים, משוברי גלים ועד מעגנות ונמלים. רוב נחלי החוף שלנו הם פחות או יותר תעלות שפכים. ההשפעות הללו עובדות על כל המערכת האקולוגית. גם המדוזה המצויה, שהייתה כאן פעם בכמויות גדולות, הפכה למאוד נדירה. זה לא בגלל שצדנו אותה או עשינו ממנה מעילים. אנחנו פשוט שינינו את הסביבה ודי, היא כמעט נעלמה".
בנוסף לצרות הקיימות, בשנה האחרונה פלשו לים התיכון חיות ג'לי נוספות ותופעות חדשות. "מחורף 2009 אנחנו עדים לרצף של מדוזות לאורך החוף. לפני כן התופעה הייתה נקודתית וראינו בעיקר מופעי חוטית נודדת בקיץ. אבל מאז ועד היום יש לנו רצף של מופעי מדוזות וקרובותיהן לאורך כל השנה", מוסיפה ד"ר גליל.
"המסרקנית למשל היא חיית ג'לי, קרובה של המדוזה, שהחלה להופיע בכמויות של מיליארדים בסמוך למתקן ההתפלה באשקלון. המסרקנית לא הופיעה עד לקיומם של מתקני ההתפלה בארץ. אני לא אומרת שזה בגלל ההתפלה, אני נותנת את המסרקנית כדוגמא לריבוי חיות הג'לי בשנה האחרונה כדוגמא לשינוי הגדול שהמערכת הימית שלנו עוברת. כשהיא התחילה להופיע היא הייתה רק באזור אשקלון. עכשיו אפשר למצוא אותה כבר בכל הארץ, היא מצויה לאורך החוף".
עוד טוענת ד"ר גלילי כי "למסרקנית הצטרפה גם הפילוריזה שאין לה שם עברי ואנחנו מקווים שגם לא נצטרך לתת לה שם עברי. היא עדיין לא נמצאת בכמויות גדולות אבל היא פולשת, לא שייכת באופן טבעי לים התיכון ואנחנו יודעים שיש לה פוטנציאל להגיע בכמויות גדולות. כי באמצע העשור היא הופיעה במפרץ מקסימו והייתה שם התפוצצות אוכלוסין. אצלנו היא בינתיים התנהגה יפה. אבל עצם נוכחותה אומרת 'יש לי פוטנציאל להתפרץ כשהתנאים יהיו מספיק נוחים מבחינתי'".
בשנים הקרובות צפויה ישראל להפוך למעצמה עולמית בתחום התפלת מי ים. ד"ר גליל מתריעה בפני הרשויות להיזהר ולבדוק את השפעות מתקני ההתפלה על האקולוגיה הימית המעורערת גם כך. "יש לנקוט משנה זהירות כאשר מכניסים עוד אלמנט של שינוי, והשינוי הזה הוא גם הרכז שנפלט ממתקני ההתפלה. מליחות המים המוחזרים לים היא כפולה מהמליחות הטבעית של הים התיכון", מוסיפה ד"ר גליל.
"מאחורינו ניסיון של שנתיים של מדידות אבל כרגע יש רק שלושה מתקנים שעדיין לא מיצו את מלוא פוטנציאל ההפקה שלהם. יהיו לנו שבעה מתקנים כאלה לאורך החוף ומה שאנחנו מודדים עכשיו זה רק התחלת התהליך. לכן בחברה אקולוגית שהיא ממילא עומדת על כרעי תרנגולת, ולא בגלל המתקנים אלא בגלל דברים קודמים, חייבים לנקוט במשנה זהירות ולבחון היטב את הכנסת האלמנטים החדשים שעלולים להוסיף לחוסר היציבות. מדובר אמנם בהשפעות מקומיות מאוד אבל צריך לזכור שהחוף שלנו הוא קטן מאוד".
המציאות הקשה הזו אינה מסתיימת במשבר אקולוגי בלבד. ריבוי המדוזות וחיות הג'לי מביא עימו גם נזקים בריאותיים וכלכליים. כך לדוגמה תחנות הכוח של חברת החשמל ומתקני ההתפלה ששואבים מים מהים נאלצים להתקין מסננים מיוחדים למניעת חדירתן של המדוזות למערכת.
הדייגים סופגים אף הם נזק כלכלי גדול כאשר המדוזות מאלצות אותם לחפש שלל הרחק משטחי המים הרדודים בהם הן חיות. גם הסוחרים המפרנסים את משפחותיהם מהעסקים המבוססים על הנופשים בחופי הרחצה, נפגעים בכל פעם שהמדוזות נסחפות לחופים. צריבתן של המדוזות מצריכות לעיתים פינוי לבתי חולים וטיפול שמכביד אף הוא על קופת המדינה.
יש מה לעשות כדי למגר את התופעה?
ד"ר גליל: "כרגע רק להתפלל. בעלי חיים פולשים כמו המדוזה מצאו להם פינה חמה ונוחה אצלנו. זה ישתנה אולי אם התנאים באזור ישתנו. נכון לעכשיו היא כנראה השתקעה כאן. אנחנו נוכל אולי למנוע את הנודדים הבאים. יש לנו מסדרון פתוח וקוראים לו תעלת סואץ. מה שנכנס-נכנס. המדוזה היא בעל החיים העתיק ביותר שלא שינה את צורתו וזה אומר שהיא נבראה מושלמת ובלי טעויות שהצריכו תיקונים במשך 550 מיליון שנות קיומה. אבל אם אנחנו רוצים לפעול, זה צריך להיות בפעולה משולבת של כלל ארצות הים התיכון, כדוגמת פרויקט הניטור 'משמר המדוזות' אליו אנחנו מבקשים לגייס את כלל הציבור".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם