ארה"ב: איסור על מתן אנטיביוטיקה לחיות מאכל
מינהל המזון והתרופות האמריקאי הורה לחקלאים להפסיק להאכיל בקר ועופות בחומרים אנטיביוטיים המזרזים את הגדילה. בישראל טוענים: אנחנו ממילא נותנים אנטיביוטיקה רק כשהחיות חולות
על פי הודעת הרשות, מגדלי החיות לתעשיית המזון מרבים לתת סוגים שונים של אנטיביוטיקות לצאן ולבקר הן כדי לזרז את גדילתם והן כדי למנוע בעיות בעיכול, אך כתוצאה מהשימוש המוגבר התפתחו גם מוטציות של חיידקים שאינם מגיבים לטיפול התרופתי. התוצאה: מספרן של התרופות האנטיביוטיות היעילות יורד בהדרגה, ומנגד, התרופות החדשות עדיין לא נכנסו לתוקף.
"זו סכנה ממשית לבריאות הציבור, ולכן כדי לשמר את האפקטיביות של התרופות חייבים להגביל את השימוש בהן רק למקרי הצורך בלבד", הוסיפו ראשי הארגון. לדבריהם כרגע מדובר רק בבקשה, אך בקרוב העניין יוסדר גם בחקיקה.
ממשרד הבריאות בישראל נמסר כי הם בוחנים את המלצות הרשות האמריקאית. פרופ' רון דגן, מנהל היחידה לזיהומים במרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע, הסביר למעריב כי בעקבות הרחבת השימוש באנטיביוטיקה מאמצע המאה הקודמת, נוהגים חקלאים רבים להוסיף סוגים שונים של אנטיביוטיקה למזון של בעלי החיים, מה שמזרז את קצב גידולם ומאריך את חייהם. לדבריו, חקלאים רבים נוהגים לערבב באוכל של הבקר והצאן גם תרופות אנטיביוטיות זולות. לאחר
מנכ"ל מועצת הלול בישראל, מולי לויט, אמר אתמול כי המגדלים בארץ לא נותנים אנטיביוטיקה לעופות ולבקר לבשר, אלא לפי התוויה רפואית. לדבריו, גם אינם נותנים לעופות זרזי גדילה. "אין צורך בשימוש באנטיביוטיקה אלא במצב של תחלואה של הלול", הוסיף לויט, "וגם אז - לא שולחים עופות לשחיטה אלא לאחר בדיקה שאין בפטמים שאריות של אנטיביוטיקה. כל בשר הבקר עובר אף הוא בדיקות לגילוי שאריות של תרופות, לפני שהוא משווק".
לדברי לויט, הפטמים בארץ עוברים ביקורת בכל שנתיים גם מצד המערכות האמריקאיות שאליהן משווק הבשר וגם מצד האירופיות, כדי לוודא שאין בעופות שאריות של חומרים כימיים. "בלי האישורים האלה אי אפשר לייצא מוצרי עוף לחו"ל", אמר לויט. "יש מעט מאוד מדינות בעולם המחזיקות בתואר ייצוא גם לארצות הברית וגם לאירופה, וישראל היא אחת מהן - בשל האיכות המעולה של המוצרים".
ממשרד החקלאות נמסר כי הם טרם שמעו על ההנחיה החדשה של ה-FDA. עוד נמסר כי "ההנחיה הזו היא ממילא לא אקטואלית מבחינת ישראל, משום שהמגדלים לא נותנים אנטיביוטיקה לחיות אלא לפי הנחיה של רופא וטרינר בעת מחלה".
באנונימוס אומרים בתגובה כי "בישראל, כפי שהתריע מבקר המדינה, אין פיקוח אמיתי על הלעטת בעלי-חיים בתרופות. בזמן שכל אחד מאיתנו מחויב לגשת לרופא עבור מרשם לאנטיביוטיקה, הלולנים מלעיטים את 220 מיליון התרנגולים בתעשיית הבשר בישראל בכמויות עצומות של אנטיביוטיקה, בין אם כתרופות או כזרזי גדילה, ללא כל צורך באישור, ובאופן ששם ללעג את השימוש הזהיר שלנו באנטיביוטיקה. למעשה, הלולים התעשייתיים כיום מהווים מעבדות ענק לפיתוח חיידקים עמידים ומוטציות נגיפיות קטלניות".
לדברי הארגון, ההמלצות שפרסם ה-FDA מעידות על עלייה במודעות הציבורית לנושא ובכוחם של צרכנים להביא לשינוי. "אך ללא שיפור בתנאי כליאת העופות, צמצום האנטיביוטיקה עלול לפגוע בהם: הלולנים עלולים פשוט להמשיך להחזיק את העופות בצפיפות קטלנית כמו קודם – ללא ההגנה האנטיביוטית. התחלואה והתמותה בלולים יתפשטו אף יותר, ומספר העופות בתעשייה האמריקאית יגדל במאות מיליונים לשנה".
לטענתם, "לא ניתן להחזיק בעלי-חיים בצפיפות קטלנית, כאשר גופם מעוות גנטית להאצת גדילתו לשם מקסום רווחים, ללא שימוש מתמיד בתרופות שירסנו את התפשטות התחלואה. זהו המחיר הבריאותי של ייצור בשר תעשייתי. בעולם של מיליארדי אנשים הצורכים כמויות חסרות תקדים בהיסטוריה של בשר - אין פתרונות קסם. הדרך היחידה להבטיח שגם ילדינו ונכדינו יוכלו להשתמש באנטיביוטיקה נגד מחלות שסברנו כי כבר חלפו מהעולם, היא לצמצם ככל האפשר את צריכת הבשר".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם