לאן נעלמה שושנת המים?
מיני הנימפיאה כמעט ונעלמו בישראל. אפשר לראות אותם בגן הבוטני בי-ם, אבל גם במקורות הירקון
ייחודה של הנימפיאה בהתאמת מקצב החיים והמבנה הפנימי לבית הגידול הייחודי. שורשיה בקרקע, אולם העלים והפרחים צפים על פני המים. אין לנימפיאה רקמת תמיכה נוקשה כמו לעצים ולצמחים רבים אחרים; במקום זאת התפתחו בה רקמות מיוחדות (לנשימה או ציפה) והתאמות נוספות לבית הגידול.
באופן כללי, הנימפיאה היא סוג טרופי הכולל מינים רבים. מינים אלה מגיעים אלינו כצמחי נוי מכל העולם. הפריחה
הנימפיאה הלבנה היא מין צפוני הנפוץ בכל אירופה ומערב אסיה; הנימפיאה התכולה היא מין אפריקני טרופי, הנפוץ באגן הנילוס ודרומה משם. שני מיני נימפיאה אלו נפגשים כאן בישראל ומסמלים את מיקומה של הארץ במפגש אקלימים ומפגש יבשות.
כיצד נבדיל בין שני המינים? לנימפיאה הלבנה עלים ששוליהם אינם צפים על פני המים; הפרחים לבנים ובעלי עלי כותרת רחבים. לנימפיאה התכולה עלים שטוחים, הצפים על פני המים בכל שטחם; הפרחים תכולים-ורדרדים עד לבנים, בעלי עלי כותרת צרים שקצותיהם חדים.
במהלך סקר הצמחים הנדירים של ישראל שנערך על ידי "רתם" ("מרכז מידע לצמחי ישראל"), ערכנו סקר שדה, ובנוסף - סקירה ספרותית וסקירה של גיליונות העשבייה (צמחים שנאספו ויובשו באוסף השמור בעשבייה הלאומית שבאוניברסיטה העברית). הממצאים מעלים שמיני הנימפיאות היו תמיד נדירים בישראל, אולם התקיימו באופן טבעי בכמה אתרים. באתר אחד (ברכת בטיח שליד חדרה) גדלו שני המינים יחדיו.
הסיבות העיקריות להיעלמותם הן ייבוש החולה, זיהום נחלי החוף, ומעבר לזה - הנוטריה; מכרסם אמריקני גדול בעל פרווה יפה, שהובא לישראל בשנות החמישים בתקווה לפתח תעשיית פרוות. הפרויקט כשל, אולם כמה נוטריות ברחו לטבע והתרבו מאוד. לדאבוננו, הן חובבות שורשים וענפים של נימפיאה, וכך - באתרים הספורים הלא מזוהמים שנותרו - נעלמה לה הנימפיאה. כיום, כדי לגדל נימפיאות בטבע בארץ, משתמשים בכלובים שלתוכם אין הנוטריות חודרות.
איפה נמצא?
את הנימפיאה התכולה תוכלו למצוא במקורות הירקון ובשמורת אפק, את הנימפיאה הלבנה תוכלו למצוא בשמורת החולה. את שני המינים תוכלו לראות גם בגופי המים גן הבוטני בגבעת רם וגם בגן הבוטני של אוניברסיטת תל-אביב.
ד"ר אורי פרגמן-ספיר הוא המדען ראשי של הגן הבוטני האוניברסיטאי בגבעת רם, ירושלים
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם