בין עקירה לקריעה: על הספר כתום המאבק
לרגל חמש שנים להתנתקות, העיתונאי אלישיב רייכנר מסביר בספר חדש מדוע עד לרגע האחרון רבים לא האמינו שזה באמת קורה
כתום המאבק - ספרו של אלישיב רייכנר צילום עטיפה
אני סירבתי בנימוס למרות שידעתי שאני "אנצח" וגם בגלל שלהפסיד משכורת חודשית של עיתונאי, זה נזק כספי קטן מאוד. אבל מה שהטריד אותי מאז אותה הצעה מגונה, הוא המנגנון הנפשי של רבים מה"סרוגים" שעד לרגע האחרון, לא האמינו שההתנתקות תיושם.
בימים אלו יצא לאור הספר "כתום המאבק", ספרו של אלישיב רייכנר, עיתונאי ב"מקור ראשון" ובעל טור דעות שבועי ב"nrg יהדות" (אותו עורך הח"מ). למרות ההיכרות עם רייכנר, אני אובייקטיבי לכתוב שהספר מרתק למרות שהמחבר מודה בפה מלא שהוא עצמו איננו אובייקטיבי – מדובר בבן הציונות הדתית, שהתנגד כמובן להתנתקות ומודה בראיון ל"מעריב", כי מי שדחף אותו לכתוב את הספר הוא ועד מתיישבי גוש קטיף.
אפילו ביילין התנגד בהתחלה
הספר מתאר בצורה עקבית את המהלכים של הימין בכלל, ושל מתיישבי רצועת עזה בפרט, בניסיון לבלום את התוכנית של ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, שבצורה צינית שיקר לבוחריו, התעלם מהחלטות מרכז הליכוד ויישם תוכנית חד-צדדית, שלה התנגד בתחילה אפילו יוסי ביילין.
הספר מציג כיצד התגבשה והתפתחה ההתנגדות להתנתקות - דרך "מבצע השרשרת הישראלית" (אחיזת ידיים מגוש קטיף לירושלים), מבצע "פנים אל פנים" שבו מתיישבים נפגשו עם ה"עם", "צעדת ההתחברות" שכשלה בניסיון לפרוץ לגוש, הפניית העורף
מצד הח"כים החרדים שתמכו בשרון תמורת ג'ובים, העתירה לבג"ץ שנדחתה ועוד. הספר גם מציג את אנשי הגוש שעמדו במרכז המאבק, כולל פרטי טריוויה (את הסרט הכתום שהפך לסמל המאבק הגה מוטי סנדר, תושב גני טל ומפעיל אתר "קטיף.נט").
רייכנר ללא ספק כתב את הספר מאהבה, אלא שאהבה עלולה לקלקל את השורה. מחבר הספר מקל לדעתי עם הרבנים שבין ביודעין, ובין שלא ביודעין, הנחילו בלבבות המתיישבים את האמונה שבסופו של דבר יקרה נס וההתנתקות לא תצא אל הפועל. לטענת רייכנר רוב רבני גוש קטיף לא טיפחו אשליות שווא, אלא רק הביעו תפילה ותקווה שהתוכנית לא תצא אל הפועל. השאלה שכמובן נותרת פתוחה, היא האם במאבק הבא על עתיד המדינה, ינהגו רבני הציונות הדתית בצורה שונה.
"כתום המאבק – גוש קטיף במערכה", אלישיב רייכנר, הוצאת "ידיעות אחרונות", 247 עמ', 98 שקל
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם