גשר ההלכה
לצד בתי המשפט האזרחיים התפתחה מערכת משפטית שפועלת ברוח ההלכה. מייסדה, עו"ד שלום אטלי, הקים לפני 25 שנה בית דין ראשון מסוגו ומאז נפתחו מאה בתי דין נוספים שבוררים במחלוקות. המטרה: לתת אפשרות משפטית נוספת, על בסיס המשפט העברי
בתחילה הוגשה נגדו תלונה והוא נאלץ לעמוד בפני ועדת האתיקה של הלשכה. העניין הגיע עד לפתחו של היועץ המשפטי לממשלה. "כשהגעתי לוועדה," הוא משחזר, "דווקא הנציגים הדתיים היו המתנגדים הכי חריפים שלי. הם אמרו 'איך אפשר משהו תורני בסטנדרטים של בתי משפט."'? בסופו של דבר, דווקא בלחץ עורכי הדין החילוניים התאפשרה הקמת בית המשפט התורני. "במשך השנים כולם הבינו את היתרונות של הרשת הזו שהתבטאו אפילו בהקלה על העומס הנוראי שיש בבתי המשפט בארץ".
וכך, לאחר מאבק משפטי, הקים אטלי, שמקדיש את עיקר מרצו למשפט העברי, את הראשונים שבבתי הדין לממונות. היום פועלים בארץ כבר יותר ממאה כאלה אבל הראשונים הם שלו.
ראשית, הסבר קצר על בתי הדין לממונות: המשפט בישראל מורכב מחוקים שונים אשר התקבצו מכל מדינות העולם ונכנסו לספר החוקים הישראלי. חלק מהחוקים נשארו כאן מתקופת העות'מאנים, חלק אחר ירשנו מהבריטים וחלקים נוספים ממקומות אחרים.
הדין העברי, זה שהחל להיכתב באופן מסודר כבר לפני אלפי שנים, נשמר על ידי היהודים במשך השנים בגלות. כאשר שני יהודים בעיירה בפולין או בתוניסיה נקלעו לוויכוח משפטי, הם היו ניגשים לדיין המקומי שהיה בורר ביניהם. מאז במשך כל השנים קיים בציבור הדתי והחרדי המושג 'דין תורה.' שני אנשים שמתקוטטים בנושא כלכלי כלשהו ניגשים לרב שבורר ביניהם על פי חוקי ההלכה. השניים מקבלים את מרותו של הרב ומבצעים את פסיקתו.
לפני 25 שנה הקים אטלי, תושב היישוב פסגות שבבנימין את 'בית המשפט לממונות'. "דין תורה היה קיים תמיד בקהילות היהודיות," הוא אומר, "מה שאני רציתי לעשות זה לשדרג את זה. "בעוד שהמנדט החוקי של בתי הדין הרבנים הוא רק בענייני אישות, לקח אטלי את ההלכה והשתמש בה גם בשדה המשפטי-אזרחי. הוא הכניס לראשונה הזמנות לדיון ופרוטוקולים המתעדים כל מהלך בדיון. הוא קבע לוחות זמנים קפדניים להגשת החומר לקראת הדיון והקפיד
"לי חשוב מאוד שהמשפט היהודי יהיה ברמה הכי גבוהה שיכולה להיות," מצהיר אטלי, ולכן הוא אפילו עשה שינוי בהרכב המסורתי של שלושה דיינים בבית הדין העברי - הוא הפחית את מספר הדיינים המקצועיים לשניים וחבר ההרכב השלישי הוא איש מקצוע מהתחום שעליו נסוב הדיון. כך לדוגמה אם מדובר בדיון הכולל פרטים רפואיים, מצטרף רופא בעל ידע הלכתי להרכב. במקרים אחרים מצאו עצמם בעלי הדין עומדים מול שני דיינים כשלצדם ישב מהנדס או רואה חשבון, הכל לפי סוג הסכסוך.
"היום, בכל הערכאות המשפטיות, מקובל שאפשר להגיש ערעור על ההחלטה," אומר אטלי, "אחרי כל הכרעה אפשר ללכת לערכאה גבוהה יותר ולערער אבל בדין תורה אין דבר כזה. אנחנו הכנסנו גם את מושג הערעור לבית המשפט שלנו. אחרת מערכת המשפט נתקעת בשלב מסוים ולא יכולה להתקדם ממנו הלאה".
כדי לגרום למשפט העברי להתבסס, יזם עו"ד אטלי לאחרונה עוד שני פרויקטים משמעותיים: הראשון הוא 'תרגום' קודקס (ספר החוקים) האזרחי למשפט העברי. לפני שנים רבות החליטה מדינת ישראל לקבץ את כל החוקים האזרחיים יחד. מאז יושבים משפטנים וכותבים את ספר החוקים האזרחי. אטלי החליט שגם למשפט העברי יהיה קודקס זהה. הוא הושיב דיינים ומומחי משפט עברי שעוברים על הקודקס האזרחי ומתרגמים אותו, סעיף אחרי סעיף למשפט העברי.
המומחים של אטלי יושבים כבר חודשים ארוכים וכותבים את החוק העברי בצמוד לכל חוק אזרחי. "המטרה שלנו היא שאנשים יוכלו לגשת לדין תורה ולדעת מראש מה החוק אומר בכל מקרה," הוא מסביר. "דיין יכול לדעת מראש את הזכויות שלו על פי דין תורה אבל כל אחד אחר, אפילו רב, אם הוא לא מומחה בדין תורה, אין לו מושג מה יהיה לו בדין תורה ואני רוצה לאפשר לכל אחד גישה לדין התורני בשפה מודרנית".
הצוות של אטלי כותב את קודקס החוקים היהודי בצורה כזו שכל חוק אזרחי נכתב בתחיל הדין בערכאה האזרחית ולאחר מכן, בסעיף הבא, נמצאת עמדת ההלכה באותו עניין. "אני רוצה שהדין היהודי יהיה נגיש. היום זה עולם לא מוכר ואפילו מפחיד עבור רוב הציבור. אני רוצה שכולם יכירו את הדין הזה ויוכלו לגשת אליו," הוא מסביר, "המטרה שלי היא שכולם יכירו את הכלי החשוב הזה של המשפט העברי ויקחו גם אותו בחשבון".
כיום בתי המשפט של עו"ד אטלי כמו כל בתי הדין התורניים האחרים, נהנים ממעמד של בוררים. צד אחד לא יכול לכפות על השני להתדיין בבתי הדין הללו אולם מרגע ששני הצדדים הסכימו, שניהם מתחיבים לקבל את הכרעת בית הדין. עו"ד אטלי אומר שאין לו שאיפה להפוך את מערכת המשפט היהודית לזו שתשלוט במדינה אלא רק להנגיש אותה יותר. "אני לא מחפש מדינת הלכה, אני רוצה מערכת ראויה שאנשים יוכלו לבחור להתדיין לפי דין תורה אם זה רצונם".
הפרויקט השני הוא הכשרת אנשי מקצוע שיפעלו בתוך בתי המשפט היהודיים. בעוד שלושה חודשים צפוי אטלי לתקוע יתד נוספת בדרכו לביסוס מערכת המשפט היהודית. בחודש ספטמבר הוא יפתח בירושלים את 'המכללה לפרקליטים תורניים' שמטרתה להכשיר אנשים, עורכי דין מוסמכים וגם סתם אזרחים רגילים, לייצג את בעלי הדין שמתדיינים במערכת המשפט היהודית המתפתחת.
במכללה החדשה יפעלו שני מסלולים, אחד בן שני סמסטרים יכשיר עורכי דין לייצג בבתי המשפט היהודיים. השני, ארוך יותר, יהיה מיועד לאנשים חסרי השכלה משפטית".אנחנו העם הראשון בעולם שהייתה לו מערכת משפט," הוא אומר, "לצערי המערכת הזו לא מוכרת לציבור הישראלי ומה שכן מכירים, עושה רושם בכלל לא טוב. בדין תורה החוק מיטיב יותר עם הפועל, אני מקווה שאנשים יחתמו חוזי עבודה ויכתבו שם שהחוק שיכריע הוא דין התורה. מבחינת זכויות העובד, מבחינה סוציאלית, יש שם ערכים של שוויון, של טובת האישה ושל צדק חברתי. מבחינה חברתית ומוסרית יש בזה ערך בתנאי שהוא יתאים לחברה המודרנית וההתאמה הזו היא מה שאני מנסה לעשות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם