הלקח המטריד מהניצחון בפלמחים
הצעירים שנאבקו על החוף ראויים להערכה, אבל הם לא היו צריכים לצאת למאבק אם המדינה לא היתה מותירה בשטח ואקום ענק
הצעירים שהתניעו את המחאה נגד תוכניות הבנייה על החוף זכו לשבחים רבים: הנה נוער ישראלי מעורב, הנה ההוכחה שישראל היא דמוקרטיה נושמת שבה קבוצת אזרחים נטולת אמצעים וחדורת להט יכולה להשפיע על מקבלי ההחלטות, לבטל תוכנית קיימת ולהסיט ממסלולה את ספינת הנדל"ן.
אפילו היזמים הודו שבימים הראשונים התפעלו מהרוח התוססת של הצעירים במאהל המחאה. אחר כך, כשהמאבק - משני הצדדים - גלש גם מתחת לחגורה, המסירות הזו הרשימה אותם קצת פחות. הצעירים שנאבקו על החוף ראויים להערכה, אבל הם לא היו צריכים לשאת את המאבק על כתפיהם אם המדינה - על כל מוסדות התכנון ומשרדי הממשלה הרלוונטיים - לא היתה מותירה בשטח ואקום ענק. זה לא רק תהליך קבלת ההחלטות הבעייתי שקדם לאישור התוכנית; זו גם העובדה שכשהמאבק כבר יצא לדרך, במשך תקופה ארוכה, הפעילים הצעירים היו שם לבד. אפילו רוב ארגוני הסביבה הממוסדים נמנמו על חרבם הירוקה.
המדינה מעלה בתפקידה
בהמשך הדרך כולם הגיעו - כולל רוב שרי הממשלה - בשביל לחבק, לקחת קרדיט ולגזור קופון ציבורי ותקשורתי. אבל האם זה לא היה תפקידם להיות שם מלכתחילה? העובדה שקבוצת אזרחים עם חלום יכולה לשנות מציאות נוסכת אופטימיות ומחדירה אמונה בפעילי סביבה וחברה באשר הם. אבל המסלול הארוך והמתיש שעברו חברי "הוועד להצלת פלמחים" מעורר את החשש שזה המקרה היוצא מהכלל שלא מעיד על הכלל. ברוב המקרים, קבוצות מהסוג הזה נשחקות במהירות, מתייאשות ומתפזרות לכל רוח, בעוד מנגד ניצבים אנשי נדל"ן מבוססים, עתירי משפטנים, עם יכולת לרוץ ולהיאבק למרחקים ארוכים.
לא בכל מקום שבו יש איום על הסביבה אפשר לסמוך על כך שקבוצה עם אנרגיה מתפרצת תהדוף אותו. זהו תפקידה של המדינה, ולמרות תוצאות ההצבעה בממשלה -
במקרה של פלמחים, כמו במקרים רבים אחרים, המדינה מעלה בתפקידה. ועוד משהו שכדאי לדעת: להילה התמימה שאפפה את הקרב על החוף יש קשר רופף למדי למציאות. אני לא מתכוון למניעים המקוריים, אלא לדרכי המאבק.
היום הצעירים של פלמחים יודעים שכדי לנצח במאבק סביבתי אין די בעיניה הפוטוגניות של נערה חולמנית; צריך לגייס כסף, הרבה כסף, צריך להעסיק קמפיינר מקצועי, מיומן ומתוחכם, צריך לדעת לעבוד מול התקשורת, ללחוץ על הפוליטיקאים, לגייס את ארגוני הסביבה, ולעתים אפילו לעשות ספינים ערמומיים על גבם של היזמים.
ניצחון במאבק כזה נרקח משילוב בין אידאולוגיה, לובינג ויחצנות. במובן הזה, הצעירים עם הראסטות מפלמחים אולי קיבלו בשלוש השנים האחרונות שיעור לחיים, אבל עשו לכולנו בית ספר.
aviv67@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם