מתקפת הפרקליטות על התקשורת היא פתטית
משה לדור הביע זעזוע על הדרך שבה עיתונאים מסקרים את הפרקליטות ואת מערכת המשפט למרות שהוא יודע שהאמת שונה בתכלית
אני ומשרדי עוסקים שנים רבות בייצוג תקשורתי של חשודים ונאשמים, כמובן בשיתוף פעולה מלא עם עורכי דינם. ואני חייב להעיד כי המציאות התקשורתית שונה באופן דרמטי מזו שמתאר לדור.
בואו נראה כמה סבל עובר בתקשורת חשוד, איש ציבור, או מנכ"ל, אדם נורמטיבי בדרך כלל שנקלע לעין הסערה: ראשית מתפרסמת ידיעה בתקשורת על כך שהאדם חשוד בעבירה. צלמים מקיפים את ביתו, או את משרדו .
בערב, כל בית ישראל צופה במחזה המשפיל. איך ידעו הכתבים והצלמים להיות בדיוק בשעת בוקר מוקדמת בביתו של החשוד? כמובן, שלטונות החוק, במקרה זה המשטרה, הדליפו להם. הטקסט הוא תמיד, אבל תמיד, כך: "ישראל ישראלי חשוד בעבירות חמורות וכבדות. המשטרה, מלווה על ידי הפרקליטות עוקבת כבר זמן רב אחר החשוד, ואין ספק בליבם כי מדובר באחת הפרשיות הדרמטיות ביותר בתולדות המדינה...".
אבל התקשורת הרי יודעת שבמקרים רבים מאד ההר מתגלה כעכבר, והיא יודעת שבמקרים רבים, הכותרת האחרונה רזה הרבה יותר מהכותרת הראשונה. למרות זאת מעולם לא שמעתי את מר לדור וחבריו מלינים על התקשורת כאשר היא קורעת לגזרים את שמו הטוב של אדם שהוא בסך הכל בחזקת חשוד. רק חשוד. בתחילת הפרשה הסיקור הזה תמיד נוח למשטרה ולפרקליטות.
אחר-כך מתחילות ההדלפות מהמשטרה ומהפרקליטות על התיק עצמו. ואז עתיד להתקיים השימוע. איך שומע הנאשם הפוטנציאלי על כך? כמובן מהתקשורת. אותה תקשורת שמשה לדור כה מבקר אותה. אז התקשורת עדיין בסדר, אבל מצבו של החשוד/נאשם מוסיף להתדרדר. והנה מגיע הרגע בו מנוסח כתב האישום. מר לדור – כמה כתבי אישום של אישי ציבור מנוסחים כך שיעשו כותרות בעיתונים? תשובה: כל כך הרבה עד שנדמה שלעיתים אתם מעסיקים קופירייטרים בכתיבת סעיפי אישום. ואחר כך נפתח המשפט. מה מככב בכותרות העיתונים אם לא סעיפי האישום שאתם כתבתם?
כלומר, עד שנפתח המשפט – ברמה התקשורתית אתם, הפרקליטות נמצאים במצב טוב אלף מונים מזה של הנאשם. הדבר דומה לריצת 100 מטר בו אתם ניצבים בקו -80 מטר, בעוד הנאשם נמצא בקו ה-0.
ואז, נפתח המשפט, ומסתבר שאתם עושים פאולים. שנאה דורש אך לא נאה מקיים. מסתבר שאתם מסתירים חומרים מהסנגורים, שאתם מדיחים עד, שאתם בעצם חושבים שלכם מותר לעשות הכל כי אתם הרי מייצגים את המדינה, ולטובת המדינה הנאשם חייב להימצא אשם, וללכת לכלא. העובדה שאתם לא תמיד משחקים לפי הכללים
אבל כאשר נאשם, ישכנע עד שלא להעיד נגדו, כמו שאתם "הצמדתם אקדח" לראשה של המתלוננת נגד חיים רמון, תוך הטחת דברים שאינם אמת - אתם תעמידו אותו לדין. אם חשוד או נאשם יעלים ראיות אתם תעמידו אותו לדין על שיבוש הליכים. אבל לכם מותר הכל.
וכאשר התקשורת, שרוב הזמן ממשיכה לצטט אתכם ולקבל מכם הדלפות, מעיזה, ברוב חוצפתה לבקר את התנהלותכם – אתם מזועזעים. אתם מזכירים לי משחק כדורגל בו השופט שרק 5 פעמים על פנדל לטובתכם וזה בסדר – אבל פעם אחת הוא שרק על עבירת "נבדל" נגדכם – מיד אתם רוצים לפסול את השופט לנצח.
חברים בפרקליטות וביתר מוסדות שלטון החוק – הירגעו. התקשורת פועלת ברוב המכריע של המקרים לטובתכם, אז גם אם היא מבקרת אתכם לעיתים רחוקות – קבלו את זה כאיזשהו ניסיון של התקשורת לצמצם את הפער באחוזים בודדים, משהו בשביל האמינות שלה. תאמינו לי כמי שמייצג את הצד הנפגע – אני מוכן להתחלף איתכם מחר בבוקר.
רוני רימון הוא יועץ אסטרטגי - שותף במשרד "רימון כהן שינקמן" המתמחה בייצוג תקשורתי של חשודים ונאשמים
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם