ליועמ"ש לממשלה תפקיד משפטי. לא ערכי-מוסרי
אדוני היועץ המשפטי לממשלה, מי שמך להיות שומר המוסר הציבורי? מי בכלל קובע את אמות המידה למוסר, או לכללי התנהגות של נבחרי ציבור?
אין זו הפעם הראשונה שיועץ משפטי לממשלה סוגר תיק מטעמים משפטיים, אך משגר לחלל האויר דוח ציבורי, ובו ביקורת נוקבת על התנהלותו של הנחקר. למעשה התחיל בכך עוד היועץ המשפטי הקודם, אלייקים רובינשטיין, ומני מזוז הולך באותה דרך כבר כמה שנים. ונשאלת השאלה הקשה: אדוני היועץ המשפטי לממשלה – מי שמך להיות שומר המוסר הציבורי? מי בכלל קובע את אמות המידה למוסר, או לכללי התנהגות של נבחרי ציבור?
על פי החוק ברור דבר אחד: אין שום גורם במערכת אכיפת החוק שקיבל תפקיד להיות שומר הסף על התנהלותם של נבחרי הציבור. רק הציבור – זכאי לתת הערכות כלשהן לנבחריו. תפקידו של יועץ משפטי הבוחן חומר ראיות נגד שר הוא אחד, ואחד בלבד: האם השר עבר עבירה על חוקי מדינת ישראל מבחינה משפטית בלבד. נקודה. אם למר מזוז יש דעה פרטית על התנהלותו של השר כץ – ישמור אותה לשיחה אינטימית עם בני משפחתו בארוחת שישי. דעתו הכללית, החורגת מתחום החוק, צריכה לענין את הציבור כקליפת השום.
לפרש עבור הממשלה את החוק
בכלל, מקוממת דרך התנהלותו של היועץ המשפטי לממשלה. יש לו דעה בכל דבר. הוא למשל מעז לתקוף את שר המשפטים, הממונה עליו מטעמו של הציבור, על כוונתו של השר לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לשניים: יועץ, וראש התביעה הכללית. בשום מדינה דמוקרטית אין מצב בו פקיד ציבור, בכיר ככל שיהיה, יתקוף את הממונים עליו. כמובן שיש לו חובה להביע את דעתו בדיונים פנימיים, אבל לתקוף תקשורתית? שיעשה זאת יום אחד אחרי שהגיש את מכתב התפטרותו.
כלומר, תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה הוא
לפרש עבור הממשלה את החוק, ולהציע לה כיצד לבצע את משימותיה תוך הקפדה על שמירת החוק. תפקידו הוא גם להחליט על הגשת כתבי אישום נגד בכירים. אבל, ממש אין זה מתפקידו להיות מחנך הדור. אם אין מקום להעמיד לדין את השר ישראל כץ – ינמק זאת היועץ מבחינה משפטית, וישאיר לדיון ציבורי את לדון ולהתווכח על מעשיו של השר. אני למשל סבור כי צריך להכשיר מינויים של אנשי מפלגות, ובלבד שהם יעברו מסננת של בדיקה מקצועית לוודא שהם ראויים לתפקידם. אבל זהו כבר דיון אחר.
הכותב הוא יועץ אסטרטגי