גבורת שמשון: נחשפת ההוכחה ההנדסית
שרידים של עמודים במקדש פלישתי שנמצאו ליד קריית מלאכי מגלים: בעל זרועות כמו של שמשון מסוגל לדחוף אותם כדי למוטט המבנה
שרידי שני העמודים שתמכו את המקדש הפלישתי צילום: ריצארד ויסקין
המקדש מתוארך לשנת 1,000 לפני הספירה, סוף עידן השופטים. הוא התגלה בחפירות שמנהלת המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר אילן, בראשותו של פרופ' אהרן מאיר, סמוך ליישוב כפר מנחם - מזרחית לקריית מלאכי.
"נכון שהסיפור של שמשון לא התרחש במקדש הזה ממש", אומר פרופ' מאיר, "אבל הגילוי מראה שהאירוע התנ"כי מבוסס על מציאות שהייתה קיימת, ושמקדשים פלישתיים נבנו על פי דגם מסוים".
רעידת האדמה מוזכרת בספר עמוס
על פי הסיפור התנ"כי, שמשון הגיבור, הנחשב לאחרון השופטים, היה חובב נשים פלישתיות. אחת מהן, דלילה, הצליחה לסחוט ממנו את סוד כוחו שבאמצעותו הכה את בני עמה. שמשון סיפר לה כי מקור הכוח הוא מחלפות שערו, לכן היא גזזה אותן ואפשרה לפלישתים להכניעו, לעקור את עיניו ולהפכו לעבד.
שמשון הובל למקדש שבו ערכו הפלישתים משתה גדול כדי לחגוג את ניצחונם. הוא נכבל בין עמודי המבנה, ובאמצע ההילולה נשא תפילה לאל שיעניק לו כוח בפעם האחרונה כדי שיוכל לנקום במעניו. לאחר מכן הדף את עמודי המקדש
ומוטטו על החוגגים ועל עצמו.
בתל צפית נחשפה גם עדות להתרחשות של רעידת אדמה עזה בסמוך לשנת 760 לפני הספירה. "מדובר ברעידת אדמה שיכולה להרוס עיר שלמה", אומר פרופ' מאיר. "רואים קיר באורך 20 מטר שהתמוטט לגמרי.
הרעש כאילו הקפיץ את הקיר לגובה שני מטרים והפיל אותו חזרה". לדבריו, ססמולוגים שביקרו באתר אישרו שמדובר ברעידת אדמה בדרגה שמונה בסולם ריכטר. רעידת אדמה זו מוזכרת בספר עמוס (פרק א'), שבו מסופר כי הנביא חזה אותה שנתיים לפני שאירעה, וגם בספר ישעיהו (פרק ו ').
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם