"קציר מלח – הפתרון להצלת דרום ים המלח"
ארגוני הסביבה פנו לשר התיירות מיסז'ניקוב וביקשו שיבחר בחלופת קציר המלח. כך ניתן יהיה לשמור על מפלס בריכה קבוע
בעוד חלקו הצפוני של הים נסוג בקצב של יותר ממטר בשנה, החלק הדרומי - שהוא, למעשה, בריכות אידוי מלאכותיות המשמשות לכריית האשלג על-ידי מפעלי ים המלח - צומח לגובה בקצב שנתי של 20 ס"מ. עליית המפלס, שנובעת מתהליך טבעי שבו המלח שוקע ונערם בקרקעית, לא היתה מטרידה, אלמלא המים כבר היו מאיימים על יסודות המלונות באזור עין בוקק ונווה זוהר.
ב-2007 החליטה הממשלה לקדם פרויקט להגנת חופי ים המלח. עד להשלמת התכנון והאישור של הפתרון ארוך הטווח, נדרש ביצוע של הגנות דחופות. עבודות אלה יאפשרו את מרווח הזמן הנחוץ ליישומו של הפתרון ארוך הטווח. העבודות הללו כוללות מגוון פתרונות: קציר מלח (שאיבת שכבות המלח מקרקעית הים) בהיקף מוגבל זאת ללא להוציא את המלח הנקצר מתחום המאגר (דבר שעלול להביא למפגע סביבתי אחר); עירום המלח הנקצר על גבי הסוללות הקיימות ובסוללת מלח נוספת; הגבהה והרחבה
לדברי החברה להגנת הטבע, הפתרון הנכון הוא קציר מלח. "חלופת קציר מלח משמעותה שמירה על מפלס בריכה קבוע על ידי איסוף המלח השוקע בתחתית הבריכה והעברתו לים", אומרים בחברה להגנת הטבע. לדבריהם, קציר המלח אינו דורש הגבהת הסוללות ומכאן שאינו כרוך בפעולות כרייה וחציבה הפוגעת בערכי טבע ונוף. "חלופה זו, צפויה לתת מענה ארוך טווח ליחסים המורכבים בין התעשייה, התיירות והסביבה בדרום ים המלח". חלופה זו נתמכת על ידי ארגוני הסביבה, המלונאיים, המועצה האזורית וגורמי התכנון, כאשר עורכי תכנית המתאר הארצית לים המלח ממליצים על חלופה זו. אולם, חלופה זו נתקלת בהתנגדות מצד גורמים שונים, בעיקר בשל העלויות הכרוכות בה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם