עסקי אוויר: הקאמבק של הבושם התנ"כי
אחרי 1,500 שנה הצליחו שני חוקרים ישראלים להחזיר לעין גדי את צמח בושם האפרסמון שממנו הופקה הקטורת בבית המקדש
את "בושם האפרסמון" - הנטף המקראי הנזכר בתורה (ספר שמות ל') כאחד מסממני הקטורת - גידלו כגידול תרבותי בתקופת המשנה והתלמוד, אך ורק בנאות המדבר של יריחו ועין גדי.
לפי מסורת קדומה הצמח הובא לראשונה לארץ ישראל על ידי מלכת שבא (ככל הנראה מאתיופיה, שם הוא גדל בר עד היום). נדירותו של הצמח והעובדה שלא ניתן לגדלו בשום מקום אחר בעולם הפכו אותו ליקר ערך בעולם העתיק. הבושם הזה היה מוצר הייצוא היוקרתי ביותר של ממלכת יהודה בתקופת בית שני ונחשב לטוב וליקר שבבשמים בעת העתיקה.
מלכת מצרים קליאופטרה, שהייתה "מכורה" לבושם, ניצלה היטב את אהבתו אליה של קיסר רומי, אנטוניוס, וקיבלה ממנו טובות הנאה ומתנות לרוב. אחת מהן הייתה כל אזור יריחו וכל
גני הבושם של עין גדי. הורדוס מלך יהודה לא אהב מחווה זו. הוא היה מודע היטב לערך הכלכלי הרב של האזור שממנו הופק בושם האפרסמון וחכר ממלכת מצרים את האזור בכסף מלא. בושם האפרסמון נמכר בשווקים של כל האימפריה הרומית, ובעיקר ברומא עצמה, שם שימש גם לצורכי מרפא, חיטוי והבערת קטורת. את הצמח החזירו ארצה שני חוקרים מאוניברסיטת בר אילן, פרופ' זהר עמר וד"ר דוד אילוז, שיציגו את מחקרם לראשונה הערב בכנס ארכיאולוגיה בעיר דוד בירושלים, מטעם עמותת "אלעד".
שני החוקרים הישראלים נמצאים בקשר עם חברות בשמים בעולם שהביעו עניין בגידול ומיצוי השרף לצורך הפקת הבושם הקסום. שיח האפרסמון של אז נעלם לגמרי מהאזור ואינו דומה לעץ האפרסמון המוכר לנו. חידת השיח, קסמו, מראהו ומיקומו מעסיקה חוקרים רבים, בהם ארכיאולוגים, היסטוריונים ובוטנאים. עתה נראה שפוענחה חידת הצמח, ובקרוב אולי נוכל להתבשם בבושם שבו השתמשה המלכה קליאופטרה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם