ועדה: לא ניתן היה להעריך שבן דרור יפגע בילדיו
ועדת הבדיקה שמינה שר הרווחה הרצוג בראשות השופט בדימוס חיים פיזם הגישה את מסקנותיה בנוגע לפרשת רצח שלושת ילדי משפחת בן דרור מנתניה בידי אביהם איתי. "לא הייתה אפשרות סבירה להעריך כי איתי יבצע מעשה נורא כזה", כתבו חברי הוועדה שקבעו כי היתה תקשורת לקויה בין שירותי הרווחה ובריאות הנפש
הממצאים העיקריים שהעלתה היום הוועדה הם שהיו פערים בין הגופים שטיפלו במשפחה, אך לא היה ניתן להסיק מהמידע שהיה ברשותם בזמן אמת - שהאב, איתי, ייפגע בילדיו. על פי מסקנות הוועדה, לא היה דיווח יזום של בית החולים הפסיכיאטרי על סיום האשפוז של האב לשירותי הרווחה. כמו כן לא היה תיאום ודיווח הדדי בין מרכז שלום המשפחה בו טופלה לילך שם-טוב לבין מחלקת הרווחה בכפר יונה.
עוד מציינת הוועדה כי ההחלטה על הפסקת הפיקוח במפגשים בין איתי והילדים התקבלה בשירותי הרווחה ללא התייעצות וללא בקשת חוות דעת פסיכאטרית. בנוסף נמסר שהמשטרה סרבה לשתף פעולה עם הוועדה ולא העבירה לה חומרים רלוונטים.
בראש הוועדה עמד סגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה לשעבר, השופט בדימוס חיים פיזם, ולצדו ד"ר גדי לובין, ראש שירותי בריאות הנפש, וסימונה שטיינמץ, פקידת סעד ראשית לסדרי דין במשרד הרווחה.
השופט בדימוס פיזם סיפר במהלך הקראת הדוח על המפגש הטעון בכלא עם בן-דרור במהלך איסוף העדויות. "ראינו מולנו אדם רע. במהלך העדות שהוא מסר לנו הוא מירר בבכי אבל נראה שהבכי היה בעיקר על עצמו ועל המצב אליו הוא נקלע", אמר.
"כשניסינו להבין ממנו מדוע לקח את הסכין ורצח את שלושת ילדיו הקטנים, הוא טען שהייתה לו ביקורת קשה על הדרך בה טיפלה לילך שם טוב בילדיהם ואמר: 'אני יודע שאני הולך למות, אז רציתי לטפל בהם למעלה'", הוסיף פיזם. לדבריו, בן-דרור הביע צער על המעשה אבל לא היה ברור עד כמה הבעת הצער הזאת כנה.
בנוגע לסירוב המשטרה לשתף פעולה עם ועדת החקירה, אמר פיזם כי יש לציין כי הוועדה עסקה בעיקר בתפקוד רשויות הרווחה ומערכת בריאות הנפש ובחנה את הקשר ביניהן.
יו"ר
ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות, ד"ר גד לובין, ששימש חבר ועדה, אמר הבוקר כי: "יש לנו נטייה טבעית לחבר אירוע כזה עם מחלות נפש, אולם למרבה הכאב - הרוע, הרשע והאכזריות אינם נחלתם של פגועי נפש. ככל שאנחנו יודעים, מחלה לכאורה לא הייתה כאן. יש להיזהר מלהיתפס לסטיגמה שמטילה צל כבד על ציבור גדול של חולים ולא בצדק".
בני משפחתה של האם לילך שם-טוב טענו לאורך החקירה כי הרשויות היו יכולות למנוע את הרצח.
לדברי אחותה של האם גליה סיבוני, בן-דרור הפעיל לחצים על שירותי הרווחה שיאפשרו לו לראות את הילדים, למרות התנגדות אמם, לילך, על אף שהפגין סימנים מדאיגים.
"הם ידעו שהוא ניסה להתאבד בעבר ולמרות, שלפחות בפנינו הוא ניסה לשחק את המשוגע. זה הכול באשמתם. הם היו אומרים לה: 'אם לא תיתני לו לראות את הילדים ניקח לך אותם'", טענה סיבוני.
קרובי המשפחה ציינו כי האב אושפז בעבר בבית החולים לבריאות הנפש פרדסיה, משם שוחרר לאחר שהרופאים קבעו שהוא שפוי.
גם במשטרה מתחו ביקורת על שירותי הרווחה. "ההחלטה לאפשר לחשוד לראות את שלושת ילדיו ולשהות איתם ללא פיקוח הייתה החלטה של שירותי הרווחה", אמר גורם בכיר במשטרה. "למרות עברו הפלילי ועברו הפסיכיאטרי שירותי הרווחה בכפר יונה, הם אלה שקבעו את הסדרי הראיה".
בתוך כך, דוח של משרד הרווחה שחובר ימים ספורים לאחר הרצח מצא כי מחלקת הרווחה במועצת כפר יונה פעלה במקצועיות. על פי הדוח, מחלקת הרווחה קיבלה לאורך כל הדרך קיבלה חוות דעת מוסמכות מגורמים רפואיים מתחום הפסיכיאטריה אודות מצבו של איתי בן-דרור, ופעלה בהתאם
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם