אתר המפונים ניצן: דור שני לקראווילות
500 משפחות הגיעו לאתר לאחר ההתנתקות. 5 שנים אחרי מתברר: 50 משפחות עזבו, בזמן ש-150 קראווילות הוקמו על ידי ילדי המפונים
בקיץ 2005 פונו לאתר הקראווילות בניצן 500 משפחות שהתגוררו ביישובי גוש קטיף. האתר הוגדר על ידי הממשלה כזמני ותוכנן להתפנות אחרי שנתיים. על פי נתוני המועצה האזורית חוף אשקלון, את האתר עזבו עד כה 50 משפחות בלבד.
וזה לא הכל: במקום שמספר הקראוונים באתר ילך ויפחת - הוא הולך ותופח. זוגות צעירים מציבים קראוונים פיראטיים צמוד לקראווילה של הוריהם באתר. על פי המועצה, מספרם נאמד ב-150.
"אנחנו לא נמצאים פה מתוך בחירה-וחשוב שיבינו את זה", אומר אחד הצעירים שהציב קראוון כזה. "אם זה היה תלוי בנו היינו נשארים בגוש, אבל המציאות הובילה אותנו לפה, ומה לעשות שאתה לא יכול להסתדר בתוך קראווילה של 60 או 90 מטר כשיש לך אחים ואחיות ואתה צריך פרטיות".
זוג צעיר שהתחתן לאחרונה והציב השבוע קראוון באתר הסביר: "אין לנו אפשרות לקנות בית, ומצד שני אנחנו רוצים להיות ליד ההורים. בינתיים זו נראית האופציה הכי טובה".
ראש מועצת חוף אשקלון, יאיר פרג'ון, אמר בתגובה לתופעה: "האתר עצמו נבנה על ידי ממשלת ישראל כאתר זמני לשנתיים עם אופציה לשנתיים נוספות. לצערנו, חלפה התקופה והאתר הזה לא מפונה. הוא מוגדר בעגה המשפטית'אתר מתכלה', וזה לא הולך להתכלות כל כך מהר לצערנו.
בדינמיקה של החיים המיוחדים באתר הזה, בגלל שאנשים מרגישים שהם חיים באתר זמני זו כל ההתנהלות שלהם. כשאנשים חיים על מזוודות והציוד שלהם נמצא בקונטיינר בחצר, וההחלטה להביא עוד קראוון ולגור בו נראית טבעית ביותר".
פרג'ון מוסיף ומסביר: "המדינה נתנה בתים קטנים של 60 ו-90 מ"ר. בסטנדרטים ישראלים הם מאוד קטנים לחיי משפחה וזוגיות. המגיעים הם בעצם בני משפחה. מה קורה
"החבר'ה האלה היו מושבניקים, בגוש היו להם בתים גדולים. פה אין להם אפשרות לגור לבד, אז באופן טבעי הוא מוריד קראוון ליד ההורים שלו. אם מישהו שואל אותי, אני אומר שזה לא חוקי ואני לא יכול לתת לך אישור, אבל אני לא יכול לסלק אותו. יש בעיה אנושית אמיתית".
לדבריו של פרג'ון, האחריות למצב מוטלת על המדינה: "כל האשמה היא בידי ממשלת ישראל שהביאה את האנשים האלו בצורה כפי שהביאה אותם. הבטיחה שישלחו אותם לבתי הקבע בתוך שנתיים. אנחנו נכנסים לשנה שישית ולא רואים את הסוף.
ברור לנו שישנם תוצרי לוואי ואחד מהם הוא הבנייה הלא חוקית. היום יש לי 150 קראוונים לא חוקיים מעבר ל-500 שהמדינה בנתה. חלקם רווקים, חלקם נשואים. בעצם גדלנו. אנחנו צריכים להתמודד עם מציאת פתרונות לגני ילדים, לפעוטונים כשבתכנון המקורי אתה יודע שזה אתר מתכלה. אני צריך להיות השוטר של אתר זמני? הממשלה צריכה לתת לו את כל המענים. זה לא הוגן ולא חכם לשים אותם ולהגיד לי'תטפל בהם עכשיו'".
ממינהלת "תנופה", הגוף שהוקם במטרה לטפל במפוני ההתנתקות, נמסר בתגובה: "בראש ובראשונה עלינו להדגיש כי האחריות למנוע הצבת קראוונים שלא כחוק ולפנות קרוואנים שכאלו, לאחר שהוצבו, מסורה אך ורק בידי הרשות המקומית, כך קובע החוק.
שנית, מינהלת 'תנופה' רואה בפינוי כל האתרים הזמניים בהם מתגוררים מפוני גוש קטיף יעד ראשון במעלה, והיא פועלת כל העת ובמרץ להגשמת יעד זה, המסמל מעבר של המפונים אל בתי הקבע. בשנה האחרונה עברו 55 משפחות מהאתר הזמני בניצן אל בתי הקבע שלהם. כל הקראווילות פונו, למעט ארבע בלבד שאליהן נכנסו בני משפחה.
מינהלת 'תנופה' עושה ותעשה כל אשר לאל ידה על מנת להחיש את מעבר הקהילות מהאתרים הזמניים אל יישובי הקבע, ושמחה לציין שבשנה האחרונה חלה התפתחות משמעותית בקידום המשפחות אל בתי הקבע".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם