קח נא את בנך את יחידך – את ישמעאל
מי שחולם על כך שהאסלאם והערבים יסכימו להכיר בישראל כמדינה יהודית, לא הפנים את מהות חג הקורבן – עיד אל אדחא
בקוראן מסופר שאברהם חלם כי הוא מקריב את בנו לאל. הוא הלך להר ערפאת הסמוך למכה, וביקש להגשים את החלום. האל שראה זאת, זימן לו כבש כקורבן במקום בנו ישמעאל.
מזכיר לכם משהו? נכון, זוהי המקבילה האסלאמית לסיפור עקידת יצחק היהודי. החלפתם של יצחק בישמעאל והר המוריה בהר ערפאת, הנה מהלך משמעותי לתולדות היחסים בין היהדות לאסלאם. ישמעאל הופך לבן הנבחר, ממשיך דרכו של המונותיאיסט הראשון.
בתורה חוזרת ונשנית ההבטחה האלוהית לאבות האומה בדבר הנחלת ארץ ישראל לעם ישראל. הקב"ה מבטיח לאברהם כי ביצחק ייקרא לך זרע – ביצחק ולא בישמעאל.
בתחילת שליחותו פנה הנביא מוחמד אל היהודים בציפייה שיכירו בשליחותו: "הוי בני ישראל, זכרו הטוב אשר עשיתי אתכם והקימו בריתי למען אקים בריתכם... והאמינו באשר הורדתי לקיים את אשר בידכם, ולא תהיו ראשונים לכחש בה...".
בתגובה קצר מוחמד מהיהודים לעג וזלזול ובעקבות זאת, האשים מוחמד את היהודים ב- "תחריף" - זיוף תורתם. לדידו, היהודים התכחשו לנביאיהם והסתירו את אשר היה ידוע להם מלכתחילה: דבר שליחותו העתידית של מוחמד, בכיר צאצאיו של ישמעאל.
מוחמד שינה את גישתו לפיה הוא ממשיך דרכן של היהדות והנצרות וטען כי הוא ממשיך דתו הקדומה של אברהם והכעבה – הדת הערבית הקדומה: "הן התורה והאינג'יל' (הברית החדשה) - לא הורדו בלתי אם אחריו (אחרי שנמסרה השליחות האסלאמית לאברהם)". דהיינו, היהדות והנצרות מאוחרות כרונולוגית לאסלאם.
הקוראן מבהיר כי האסלאם הוא דתם של אברהם וישמעאל שהקימו את הכעבה כבית תפילה לאל אחד. בצורה דומה, הומר כיוון התפילה מירושלים למכה וצום כיפור ברמדאן, שניהם בעלי שורשים ערביים.
צעד ראשון להקמת מדינה פלסטינית
חג הקורבן מחבר את המוסלמים לארץ ישראל. הקב"ה הבטיח לאברהם כי זרעו יירש את הארץ, ומכיוון שהבן הנבחר הוא ישמעאל, הרי שהיא ירושה לצאצאיו הערבים. מאחר שהאסלאם היא דתם המקורית של הערבים, הרי שכלל המוסלמים זכו להבטחה זו.
מכאן, היחס השלילי של האסלאם והערביות לציונות. יהדות מותרת כדת, אך ציונות שהיא הגשמתה המעשית של ההבטחה האלוהית לעם ישראל לרשת את ארץ ישראל - היא זיוף וכפירה בעיקר. כפירה בתורתו הקדומה של אברהם, בהבטחת האל לישמעאל
ובזכותם של המוסלמים על פלסטין המבורכת.
לא בכדי טען חאלד משעל מנהיג החמאס כי הם לעולם לא יכירו בישראל וימשיכו לדבוק בכל מילימטר של אדמת פלסטין. החשש הגדול יותר הוא ששאיפת ראשי הפת"ח להקים מדינה פלסטינית בגבולות 1967, היא רק צעד ראשון לקראת הגשמת מטרתם העתידית – הקמת מדינה פלסטינית על כל שטחי "פלסטין השלמה".
מי שחולם על כך שהאסלאם והערבים יסכימו להכיר בישראל כמדינה יהודית, לא הפנים את מהות חג הקורבן – עיד אל אדחא.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם