לקראת אסון: הפרויקט הדליק הבא של בזן
תושבי חיפה קיבלו שלשום תזכורת לחבית הדלק שמול ביתם. אבל מתברר שהאסון הבא עלול להיות הרסני בהרבה. הצצה מדאיגה ל"הפצחן המימני", מתקן זיקוק חדש בעלות של מיליארד דולר. תפוקות מפעל הענק ישודרגו, אבל המפרץ כולו יהיה הרבה יותר דליק
בבזן (בתי הזיקוק לנפט) העדיפו להתייחס אל האירוע המחריד כאל תאונת עבודה נקודתית;בארגוני הסביבה הדגישו את הסכנה הרובצת לפתחם של מאות אלפי בני אדם. אז איך צריך להתייחס אל התאונה הקטלנית? אפשר לראות בה טרגדיה מקומית, שבשום שלב לא גלשה אל מעבר לגדר המפעל ולא סיכנה את השכנים; ואפשר לראות בה עוד סימן מבשר רעות, תזכורת מצמררת לעובדה שהמפעלים העשירים ביותר יכולים להפוך בתוך שניות למלכודת מוות, ושבמקום שבו מרוכזים כל כך הרבה חומרים מסוכנים - במקרה הזה מימן גופרתי - האסון הוא רק עניין של זמן.
האמת, כרגיל, ארוגה משילוב של שתי הגישות. זה נכון שהתאונה לא חרגה מגדר המפעל (ולכן היא מוגדרת "אירוע בטיחותי", והחקירה מתנהלת בעיקר על ידי משרד התמ"ת והמשטרה) וזה נכון שתאונות נוראיות יכולות להתרחש בכל מאפייה עם טאבון לוהט, ושגז יכול לדלוף ולגרום אסון בכל בית. אבל בזן הוא לא מאפייה, וגם לא דירה צנועה עם שני בלונים של גז בישול. בזן מזכיר יותר בסיס צבאי עם מחסני תחמושת עמוסים לעייפה, ובבסיס כזה כל הדלקת סיגריה יכולה להסתיים בפיצוץ גדול.
ספק אם המפעלים הכימיים הכבדים יזוזו ממפרץ חיפה אי פעם, בוודאי לא בשנים הקרובות. במדינה הצפופה ביותר בעולם המערבי, תעשייה ואוכלוסייה אזרחית צריכות לדעת לחיות עם קירות משותפים. גם בגרמניה ובהולנד מפעלים כימיים שוכנים בלב שכונות מגורים. אבל כדי שזה יוכל לקרות גם בישראל, המפעלים צריכים לעמוד בסטנדרטים הסביבתיים המחמירים ביותר, ובשנים האחרונות - הגם שהמצב עדיין רחוק משלמות - יש שיפור לא מבוטל בתחום הזה.
הבטיחות היא המחצית השנייה של המשוואה. בטיחות היא עניין הרבה יותר חמקמק מביצועים סביבתיים.
לסיפור הגדול הבא שמתבשל במפרץ חיפה יש שם עם נופך אפוקליפטי - "הפצחן המימני". מדובר במתקן חדש שבזן משקיעה בו קרוב לשלושת רבעי מיליארד דולר, ושאמור לשדרג דרמטית את הביצועים של בתי הזיקוק כבר בשנים הקרובות, להגדיל את הרווח התפעולי שלהם בכ-200 מיליון דולר בשנה ולשפר את מעמדם בזירת התחרות העולמית.
הפצחן, בהתאם לשמו, יודע לפצח את השרשרות הכימיות של הדלקים הכבדים, לזקק לא פחות מ-25 אלף חביות ביום ולהפיק מהן דלקים עדינים יותר, כגון סולר איכותי שיאפשר לרכבים עם מנועי דיזל להפחית את פליטות הגזים המזהמים. במובן הזה, לפצחן תהיה אפילו תרומה לאיכות הסביבה. לבטיחות הוא עלול לתרום קצת פחות. מימן הוא חומר דליק ונפיץ, והפצחן אמור לעבוד על לחצים גבוהים מאוד שמגדילים את הסיכון לתאונה.
בבזן טוענים שהתסקיר הסביבתי שערכו מוכיח כי גם בתרחישים הגרועים ביותר הנזק יישאר בחצר המפעל. אבל ארגוני הסביבה מתייחסים בספקנות להערכות של מומחים שנשכרו על ידי החברה. מצד שני, לארגונים עצמם אין את המשאבים הכלכליים הנחוצים כדי להעמיד בדיקה עצמאית ואובייקטיבית של פוטנציאל הסכנה.
ההתנהלות סביב ההליכים לאישור הפצחן לא תרמה להורדת מפלס החשדנות של פעילי הסביבה באזור. בבזן טוענים שנהגו בשקיפות ופתיחות מקסימליות ושהזמינו את פעילי כל הארגונים הירוקים אל המפעל, הראו להם מצגות משכנעות ושלחו אותם הביתה עם חבילה עבה של מחקרים מרגיעים. בקואליציה לבריאות הציבור, ארגון הסביבה המיליטנטי באזור חיפה, טוענים שכל הפתיחות הזו נכפתה על בזן רק אחרי שהפעילים חיזרו על הפתחים במשך חודשים. אל דיוני הועדה המקומית המיוחדת, העוסקת בתכנון מתחם בתי הזיקוק, נציגי הארגונים הסביבתיים לא הוזמנו משום מה, והם מעדיפים לכנות אותה בהתאם "הוועדה הסודית של בזן".
בתי הזיקוק מציגים להגנתם רשימה של יותר מ-200 פצחנים מימניים שפועלים ברחבי העולם, חלקם בקרבת ריכוזי אוכלוסיה. אלא שבאוסטריה יש אוסטרים, ועליהם - כפי שהתברר שוב שלשום - אפשר כנראה לסמוך קצת יותר. אל הגורם האנושי צריך להוסיף את הסיכוי הגובר שישראל תעבור בשנים הקרובות רעידת אדמה משמעותית, ושאוסטריה לא נמצאת תחת איום קבוע של מטחי טילים. במלחמת לבנון השנייה נפל טיל סמוך מאוד למתקנים הרגישים של בזן, ורק מנה גדושה של מזל מנעה אסון. זו אולי לא סיבה לסגור את בתי הזיקוק, אבל זו סיבה לחשוב פעמיים, שלוש ואפילו ארבע לפני שמגדילים את פוטנציאל הסכנה.
aviv67@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם