אושר: 2.2 מיליארד ש"ח לצמצום פליטות הגזים
על פי התוכנית, עד שנת 2020 יופחתו כ-20% מהפליטות . ראש הממשלה: "משבר האקלים יצר אתגר עולמי, שעל ישראל לקחת בו חלק". על הקמת תחנה פחמית באשקלון אמר שר האוצר: יש לשאוף להקים תחנת כוח שתופעל בגז ולא בפחם
תחנת הכוח אשקלון. תחנה נוספת תקשה על ישראל לעמוד ביעדים צילום: אדי ישראל
בין השאר כוללת התוכנית השקעה של כ-270 מיליון שקל לעידוד הפחתת צריכת חשמל במגזר הביתי והשקעה של 114 מיליון שקל לתמיכה בהשקעות להפחתת פליטות גזי חממה במגזרי התעשייה. כ-39 מיליון שקל יושקעו בקידום פרויקטי חלוץ לבניה ירוקה חדשה וקיימת וביצוע סקר מבנים קיימים למיפוי פוטנציאל ההפחתה בתחום. כמו כן, 46 מיליון שקל יושקעו בפרויקטים לחינוך ו-40 מילין שקל יוקצו לתמיכה בהטמעת טכנולוגיות ישראליות חדשות להפחתת הפליטות.
בפתח ישיבת הממשלה אמר ראש הממשלה, בנימין נתניהו כי "משבר האקלים וההתחממות הגלובלית יצרו אתגר איתו מתמודדת האנושות". לדבריו, גם ישראל מתמודדת עם המשבר ועליה להתגייס למאבק ולצמצם את פליטות גזי החממה".
ומה עם התחנה הפחמית?
בזמן שהממשלה דנה באישור התוכנית הפגינו ארגוני הסביבה מול משרד ראש הממשלה, נגד הקמת תחנה פחמית נוספת באשקלון. המשרד להגנת הסביבה דרש התייחסות גם לנושא זה במסגרת התוכנית. נקודת אור בעניין היא התבטאות של שר האוצר, יובל שטיינץ, שאמר בדיון כי "צריך לשאוף שהתחנה שתקום תופעל על בסיס גז".
ארגוני הסביבה ביקרו את התוכנית, שגובשה על ידי ועדה שבראשה עמד מנכ"ל משרד האוצר, חיים שני. "ישראל לא תעמוד ביעדים אליהם התחייבה בוועידת קופנהגן", אמרו. לדבריהם, בתוכנית חסר מנגנון ציבורי למדידה והערכה של פליטות ולא הוגדרו
פרמטרים להערכת ההפחתה בפליטות לעומת התחזית. בנוסף, לטענתם, חסרה בתוכנית גם התייחסות ברורה לתחומים המהווים את המקורות העיקריים לפליטת גזי חממה, בהם תמהיל הדלקים או בנייה ירוקה.
ההפגנה מול משרד ראש הממשלה. הבוקר
צילום: סם דניאל
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם