שריפה

"היום הקשה ביותר של שב"ס מאז הקמתו"

"כל שדרת הפיקוד הבאה נפגעה באסון", קונן בכיר בשירות בתי הסוהר. בני משפחותיהם של ההרוגים והפצועים מתקשים להאמין

אבי אשכנזי ונתיב נחמני | 2/12/2010 20:16 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
"כל שדרת הפיקוד של שירות בית הסוהר לשנים הקרובות נפגע באסון" - כך אמר הערב (ה') קצין בכיר בשב"ס, זמן קצר לאחר שהותר לפרסום כי 40 הסוהרים שנהרגו היום לאחר שעץ בוער נפל על האוטובוס בו נסעו סמוך לכלא דמון, הינם צוערים בקורס קציני שירות בתי הסוהר ואנשי הסגל של בית הספר.

שרידי אוטובוס הסוהרים שעלה באש
שרידי אוטובוס הסוהרים שעלה באש צילום: מקס ילינסון
בשעה זו נמסרות הודעות לכל משפחות הצוערים והמפקדים ההרוגים, על כך שיקיריהם נהרגו בשריפה הגדולה, לאחר שהגיעו לכלא דמון על מנת לעזור בפינוי אסירים מהמקום.

"כל חניכי קורס הקצינים של שב"ס נשרפו למוות", הוסיף הקצין הבכיר. "אנחנו יודעים על כך שכל החניכים ואנשי הסגל נספו, למעט שלושה שמצבם הוגדר אנוש. זה היום הקשה ביותר לשב"ס מאז הקמתו".

בעקבות האסון הוקם חדר מצב של שירות בתי הסוהר, בו שוהים בכירי הארגון. כעת הם נערכים לחלוקה לצוותים הכוללים רופאים ועובדים סוציאליים – כל צוות אמור לטפל במשפחה אחרת של הנפגעים. עד השעה 20:00 זוהו 22 מהסוהרים זיהוי מלא, והליך הזיהוי של היתר נמשך. יותר ממאה אנשי זק"א הגיעו למקום כדי לטפל בזיהוי הקורבנות. חזקי פרקש, מפקד כוחות זק"א במקום, אמר: "המראות קשים והמתנדבים עובדים ללא לאות".
"כבר לא יביאו לפה פצועים"

אבי כהן, אביו של אחד מתשעת הפצועים, הגיע לבית החולים כדי לבקר את בנו, שלומי כהן, צוער בקורס קציני שב"ס מקריית אתא. "הוא נסע ברכבו הפרטי אחרי האוטובוס של החברים שלו. הוא יצא קצת באיחור ובגלל זה נסע לבד". סיפר כהן. "הבן שלי נפצע, אבל הוא יהיה בסדר. הוא מבקש ממני לעזוב את בית החולים".

אביו של צוער אחר ששהה באוטובוס, שמוגדר נכון לעכשיו נעדר, אמר: "אני

רוצה שהוא יבוא עכשיו. אני מחכה שהוא ייכנס בכל רגע. שהוא רק יבוא לפה כדי לבדוק מי מהחברים שלו נפגע. הוא היה בדוכיפת וניצל כשנפצע ברמאללה, וככה הוא הולך?".

רגעים לאחר מכן הוסיף האב: "זהו, איבדתי את הילד שלי. אין פצועים, כבר לא יביאו לפה פצועים. היו 43 באוטובוס, ו-40 נפצעו. אני מחכה לנס משמים, שום דבר אחר לא יעזור".

בני המשפחות מנעו מהרב של שב"ס לדבר

אביה של אחת הנעדרות, חניכה בקורס של שירות בתי הסוהר, סיפר: "בחיים לא סיימתי לעבוד בארבע, תמיד מאוחר יותר. היום משום מה סיימתי בדיוק כשזה קרה לה. כאילו אלוהים אמר לי לרדת מהסולם לשטוף ידיים ולחזור. בתורה כתוב 'כבד את אביך ואת אימך' - מה זה עזר לה? למה בשריפה, למה? למה בצורה כזאת? הלכה לשמור על מחבלים? בשביל מה? למה זה מגיע לה?".

לצדו, במרכז הסוציאלי שנפתח מול חדר המיון של בית החולים רמב"ם, ישב בעלה של הנעדרת, איש שירות בתי הסוהר גם הוא. "רק בשש בבוקר אמר לי חבר שלי להתקשר אליה. תמיד אני מקשיב לו ועושה כל מה שהוא אומר, אבל הפעם לא התקשרתי. אמרתי לעצמי, למה שאני אעיר אותה בשעה שש בבוקר? מסכנה, היא בקורס ובטח עייפה. למה לא התקשרתי?", אמר כשדמעות חונקות את גרונו .

למרכז המידע שאליו הגיעו משפחות רבות של אנשי שב"ס הגיע גם הרב המחוזי של שירות בתי הסוהר וביקש לנחם את המשפחות. "כרגע אין לנו שום מידע", פתח הרב את דבריו, אך לא הצליח להשלימם לנוכח קריאותיהם של בני המשפחה והכעס שהביעו.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_news/in_country/ -->