ראשי » חדשות » אסון בכרמל

מה עושות האיילות? חיות בקו האש

הכרמל הוא בית גידול לעשרות סוגים של בעלי חיים, חלקם נדיר ביותר. רק לאחר שהאש תיכבה נוכל לדעת עד כמה גדול הנזק שנגרם להם. "גם אותה חיה בת מזל שהצליחה לברוח לא תצליח למצוא לעצמה מזון, הכל נשרף", אומר ד"ר יהושע שקדי, המדען הראשי של רשות הטבע והגנים

בשנת 2001 יצא בעז שחם, איש הזוחלים של החברה להגנת הטבע, למסע בעקבות הלטאה הירוקה בכרמל. אפשר להתווכח אם המסע היה מוצלח. הוא אמנם איתר 354 זוחלים, אבל מתוכם נספרו רק שתי תצפיות בלטאה הירוקה. בעבר היה ידוע על אוכלוסיות של לטאה ירוקה בכל האזורים בארץ בהם יש חורש ים-תיכוני מפותח, מהרי יהודה, לאורך השפלה ואזור השרון ועד לחרמון. בעשורים האחרונים הזואולוגים ומורי דרך ותיקים מדווחים רק על הגליל העליון והכרמל כמקומות בו היא יכולה לחיות.

הלטאה הירוקה מוגדרת כמין בסכנת הכחדה על פי המדדים של האיחוד הבינלאומי לשמירת הטבע מטעם האו"ם. זאת, בעיקר בשל קטיעת בתי הגידול הנחוצים לה והפגיעה בהם. הלטאה הירוקה היא לא בעל החיים החשוב ביותר במערכת האקולוגית, וישנם בעלי חיים שתרומתם לשרשרת המזון חשובה פי כמה - אבל ברשות הטבע והגנים חוששים שהשריפה בכרמל תגרום להיעלמותה המוחלטת.

והלטאה הירוקה לא לבד. הנזק שנגרם למערכת האקולוגית בכרמל הוא חסר תקדים בהיקפו. בשלב זה מתקשים המומחים לאמוד באופן מדויק את רמת הנזק ואת ההשפעות העתידיות, אבל על דבר אחד אין עוררין - השיקום יכול להימשך עשרות שנים. לאנשי רשות הטבע והגנים ידרשו ימים רבים על מנת לסרוק את השטח השרוף ולנסות להבין כמה בעלי חיים נפגעו ואיך, אם בכלל, יהיה אפשר להחזירם לשטח לאחר שיקומו.

הכרמל הגבוה הוא בית גידול עשיר למיני בעלי חיים, חלקם נדיר ביותר. לחי בכרמל תפקיד מרכזי בעיצוב הנוף ובהפצת זרעים. לאורך השנים נתקלו בעלי החיים במקום בשורה ארוכה של קשיים ומכשולים, שהקשו עליהם לשרוד. מפעולות ציד שגרמו להשמדתם באופן שיטתי, המשך בכריתת עצים לצרכי הסקת קטרי קיטור ועד להרעלת התנים, עם קום המדינה, לצורך התמודדות עם כלבת. כתוצאה מסדרה ארוכה של פעולות, הכרמל נותר יתום מטורפים כגון זאבים, נמרים ודובים וריק מאוכלי העשב כמו איילי הכרמל והיחמורים. האחרונים עוד יחזרו. נקווה שלהרבה זמן.

בשטח שנשרף בסוף השבוע, כ-50 אלף דונם של חורש ים תיכוני, חיים מאות, אם לא אלפי מינים של בעלי חיים אשר מצאו עצמם בסכנת מוות וכמות גדולה לא שרדה. חלקם, כאמור, נדירים כמו הלטאה הירוקה או כמו הסלמנדרה הכתומה, אך גם רבים אחרים שמינם לא מוגדר כמין הנמצא בסכנת הכחדה. האסון הגדול לא ערך סלקציה בין המינים. למרות זאת, ד"ר אליעזר פרנקנברג, המשנה למדען הראשי ברשות הטבע והגנים, מנסה להיות אופטימי. "אם האש הייתה בעיקר אש צמרות ולא נכנסה עמוק לקרקע אז לבעלי החיים היה סיכוי לשרוד".

פרנקנברג יודע לספר

על יונקים, זוחלים, מכרסמים, חסרי חוליות ועופות החיים בכרמל. הוא מתקשה להעריך כמה מהם נפגעו ובאיזה אורח. אבל מסביר שאכלוס מחדש שלהם בשטח, עלול להימשך תקופה ארוכה מאוד. "לאחר השריפה הגדולה בשנת 1989, בה נשרפו כ-5,000 דונם חורש, האכלוס מחדש החל לאחר שנתיים ". אך הפעם כמות החורש השרוף גדולה פי שמונה. לדבריו, השטח הגדול שנשרף יקשה על פעולות השיקום. "ייתכן שלא נותרו אוכלוסיות במקום שיהוו את גרעין השיקום", הוא מסביר.

לדבריו, יש להבחין בין בעלי החיים שיכולים לפרוס כנפיים ולעוף מהשטח, ובכך להציל את חייהם, לבין הזוחלים, לדוגמה, שנותרים חסרי אונים. היונקים למיניהם יכולים לנסות לברוח אך שטח השריפה הגדול מצמצם את אפשרויות המנוסה שלהם. גם עצם העובדה שלא נותר חורש טבעי נוסף, שיכול להוות עבורם משכן חדש, מקטין את סיכויי ההישרדות שלהם.

מסכים איתו המדען הראשי של רשות הטבע והגנים, ד"ר יהושע שקדי. "גם מי שהצליח לברוח מהאש", מסביר שקדי, "יתקשה למצוא מסתור, כי הכל נשרף. וגם אם הצליחה אותה חיה בת מזל לברוח, היא תתקשה לשרוד כי לא תצליח למצוא לעצמה מזון. פשוט, הכל נשרף", הוא חוזר ואומר.

אל רשימת החיות שמצאו עצמן בסכנת מוות אפשר להוסיף גם את אלו שבדרך כלל לא זוכות לכותרות. הזוחלים, השבלולים, החרגולים, החגבים, החיפושיות, הנמלים, העכבישים ועוד כמה וכמה מינים שאנו נוטים לקחת כמובנים מאליהם. שקדי מודאג דווקא מהפגיעה בהם. "הם בכלל לא יכולים להתחמק מהאש", הוא אומר. לחלקם יש תפקיד מכריע במערכת האקולוגית. הם האחראיים בין היתר להפצת הזרעים וגם לאכילת צמחייה יבשה ומתה. "כשהם אינם, המערכת האקולוגית נתקעת לזמן רב", הוא מציין. לדבריו, בעלי החיים הללו הם הגשרים הקטנים של המערכת האקולוגית, ו"ההיעלמות שלהם עלולה לייצר נזק גדול מאוד". הם אמנם לא בסכנת הכחדה, אבל יש להם תפקיד קריטי בשיקום השטח.

המדען הראשי למוד שריפות. בקיץ האחרון הוא נתקל בשריפות בפרוזדור ירושלים, בגולן וגם בכרמל. השרפות הללו, בעיקר שרשרת השריפות בכרמל, הקיץ, כמו גם ב-20 השנה האחרונות, גרמו לו לפקפק ביכולת השיקום של השטח. "חלק מהשטח נשרף ולא בפעם הראשונה", הוא מזכיר. "יש אזורים שנשרפו כמה וכמה פעמים, וקשה מאוד לשקמם". לדבריו , כשאתה שורף ושורף ושורף, נגמר מאגר הזרעים בקרקע - אי אפשר יותר להתחדש. "מדובר בנזק ארוך טווח".

לעומתו , פרנקנברג משתדל לשמור על אופטימיות. הוא מנסה לשרטט את פעולות השיקום ומבקש שלא יעשו זאת בפזיזות יתר. "אסור לטעת עצים במהירות וללא מחשבה, זה עלול בסופו של דבר לפגוע במערכת האקולוגית". לדבריו , יש ללוות את התהליך במעקב מסודר ותחת תיעוד.

עוד לפני השיקום, בחזרה למוקדי האש. לאורך כל סוף השבוע התקרבו הלהבות לחי בר, המרכז לאישוש והשבה של חיות בר לטבע שהוקם בשנת 1960. במסגרת ההיערכות של רשות הטבע והגנים פונו כבר ביום שישי לרמת הנדיב כל בעלי הכנף מהמקום. בינהם נשרים, בזי צוקים, חמים ועיטים. בשטח המרכז נותרו כ-200 יונקים : יחמורים, איילי כרמל, כבשי בר, צבאים ועז כרתית. ברשות הטבע והגנים הסבירו כי קיים קושי לפנותם מהשטח. לדברי שקדי, לפחות במקרה של איילי הכרמל והיחמורים - אותם ניתן להגדיר כסמלים של החי בר - החשש לגורלם קטן יותר. בעיקר מפני ששני המינים הללו הם אכלנים גדולים, ולכן מדללים את הצומח בקרבת הכלובים שלהם. דבר שעשוי לעזור להם בניסיונותיהם להתחבא מהאש.

למרות זאת, לאורך השבת נשמעה ביקורת על השארת החיות במקום. אולם, שקדי מסביר כי פינוי החיות מחייב פעולות לוגיסטיות מורכבות הכוללות הרדמת החיות ושינוען בכלי רכב כבדים, דבר מורכב לביצוע תחת אש.

זן היחמורים שמוחזק בחי בר הוא נדיר וייחודי בעולם כולו. ב-1979 הובאו לארץ ארבע יחמורות מאיראן בטיסה האחרונה שעזבה את המדינה עם נפילתו השאה הפרסי. ליחמורות האלה הובא יחמור מגרמניה ובתוך כ-20 שנה הפכה הלהקה בכרמל לאיכותית ולגדולה בעולם. להקת היחמורים הזו, שכמותה יש רק עוד אחת באיראן - שם לא ידוע מיקומה המדויק - היא הנכס של השמורה. ברשות הטבע והגנים מקווים שהנכס יישמר.

גם איילי הכרמל, כאמור, עמדו בסכנה לאור האיום על החי בר. מדובר בבעל חיים עדין וחששן המרבה להסתתר בסבך. בשנים האחרונות הצליחו לשקם את המין ואף החזירו רבים מהאיילים לטבע. אייל הכרמל אמנם לא נחשב כרגע למין נדיר, אבל מהווה סמל של הכרמל. גורל אותם פרטים שהושבו לטבע לא ידוע כרגע. אמנם, לרבים מהם הותקן משדר לצרכיי מעקב, אבל אמצעי השידור חדלו לעבוד כשהבטרייה התרוקנה. כעת גם האיילים ששוקמו במטרה שיחיו בסביבתם הטבעית, ייתכן ולא שרדו בשריפה הגדולה.

אל בעלי החיים בטבע מתווספות גם חיות המחמד וחיות המשקים העלולות למצוא עצמן בסכנה. בארגוני בעלי החיים עלה החשש כי כלבים וחתולים רבים ננטשו על ידי המשפחות, שאולצו לפנות את בתיהן. במהלך סוף השבוע פעלו העמותות השונות לקליטת אותן חיות. ובכל זאת, ייתכן שרק בימים הקרובים נוכל לדעת כמה כלבים וחתולים הושארו לבד בבתיהם, כמה נפגעו פיזית וכמה נפגעו נפשית. הפגיעות הנפשיות עלולות לגרום למתחים כבדים וכתוצאה מכך לפעולות לא רצוניות, כמו הטלת צרכים ללא היכר או התנהגות תוקפנית במיוחד.

בקרב הפעילים למען בעלי חיים היו גם מי שהביעו חשש לחיות הנעולות בשטח אוניברסיטת חיפה לצורך ניסויים. "באוניברסיטת חיפה כלואים אלפי בעלי חיים. כבר יומיים אף אחד לא מתקרב למקום, רק האש מתקרבת", אמרה ענת רפואה, דוברת עמותת "מאחורי דלתות המעבדה". רפואה פנתה ליו"ר המועצה לניסויים בבעלי חיים בדרישה לדאוג להצלת בעלי החיים והוא התחייב לעשות זאת.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...