תחנה גרעינית בישראל? מסוכן, מזהם, יקר
ישראל מתקשה להתמודד עם מפעלים רוויי כימיקלים מסוכנים. האם אנחנו רוצים להוסיף לקלחת הזו גם קוקטייל של חומרים רדיואקטיביים?
◄יוזמה: תחנת כוח גרעינית בישראל - בבעלות זרה
סוגיית החשמל הגרעיני מציבה בפני התנועה הסביבתית אתגר מרתק: העובדה שהוא מניב אפס פליטות הופכת אותו לפיתוי גדול. נוסף על כך, אנשי הסביבה בישראל נוהגים לנפנף מול הממשלה והציבור בסטנדרטים הירוקים הרווחים במדינות המערב ומדרבנים ליישר איתן קו. אלא שברבות מהמדינות המפותחות החשמל הגרעיני נפוץ מאוד ולמתנגדיו בארץ יהיה קשה להסביר מדוע מה שטוב לצרפתים ולבלגים לא מתאים לישראל.
העמדה של גרינפיס כלפי האנרגיה הגרעינית מתבטאת בראשי התיבות ממ"י: מסוכנת, מזהמת, יקרה. הסכנה הברורה ביותר היא מגה-תאונה. לא צריך לומר יותר משם הקוד "צ'רנוביל". גם אם הסיכון הוא אחד להרבה מיליונים, השאלה היא האם היינו מהמרים על קיומה של מדינת ישראל בפיס. בכל זאת, מדי פעם מישהו עלול לזכות בפרס הראשון.
לכך צריך להוסיף את כל התנאים הידועים המייחדים את ישראל: מדינה קטנה וצפופה, מוקפת אויבים ומטווחת בטילים, שסטטיסטית אמורה לפקוד אותה בשנים הקרובות רעידת אדמה גדולה. ישראל, כפי שנוכחנו לאחרונה, מתקשה להתמודד אפילו עם הכלת מפעלים רוויי כימיקלים מסוכנים. האם אנחנו באמת רוצים להוסיף לקלחת המבעבעת הזו גם קוקטייל של חומרים רדיואקטיביים?
שאלת הבטיחות תגלוש גם לטיפול בפסולת הגרעינית. המצדדים טוענים שבכורים המודרניים נהוגות שיטות אחסון עם ביטחון הרמטי ואפס זליגה לסביבה. המתנגדים טוענים שאין דבר כזה
אפס דליפות. גם את ההצגה של החשמל הגרעיני כחף מזיהום הם מסרבים לקבל. הזיהום אמנם לא נמצא בארובה אבל הוא נובע מצריכת האנרגיה הכרוכה בכריית האורניום, בשינועו ובהעשרתו. יש הבדל גדול בין אפס פליטות לאפס זיהום.
דבר אחד בגרינפיס לא יוכלו לשנות: העולם הוא ממילא מחסן גרעיני גדול וגם המזרח התיכון הולך לכיוון הזה. ירדן בפנים, מצרים בדרך, גם בישראל - למקרה ששכחתם - אנחנו חיים עם כור גרעיני כבר קרוב לחצי מאה. מצד שני, בישראל חיינו עשרות שנים עם שירותי כיבוי בפשיטת רגל עד שיום אחד נגמר המזל.
aviv67@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם