בדרך לים השחור: מי ימנע פיגוע סביבתי בים?
תאונות שגורמות לזיהום ים הפכו לאיום אקולוגי גדול. ובישראל, יש החלטה, אבל אין יחידה שתוכל להתמודד עם אירוע שכזה

דליפת הנפט במפרץ מקסיקו. הטיפול בתאונת האסדה עלה כ-20 מיליארד דולר צילום: איי-פי
בישראל מקודמת כבר מתחילת העשור תוכנית לאומית לטיפול ותגובה באירועי זיהום ים. יש אפילו החלטת ממשלה בנושא, על פיה יוקצו 15 מיליון שקל ועשרה תקני כוח אדם להקמת יחידה במשרד להגנת הסביבה. החלטה יש - יחידה אין. יחידה שתוכל להתמודד עם אסון זיהום צריכה לכלול שתי ספינות במרינה באשקלון ושתיים בחיפה, ואנשי צוות. בינתיים יש ספינה קטנה אחת, ואנשי צוות אין.
לאור התגליות האחרונות בים הישראלי, הוא עתיד להפוך לאזור עתיר קידוחים ותשתיות. כבר היום עוברים בו צינורות מלאים בדלק, ודי בקרע אחד כדי שהים התיכון יהפוך לעיסה שחורה מהסוג שעד היום ראינו רק בתמונות. רני עמיר, ראש
אגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה, אומר שבמקרה של תקלה בצינור הדלק של קצא"א, למשל, עלולים לזרום לים כמויות מפחידות של מזהמים, וממשלת ישראל תוכל רק להביט בעניין.
עמיר: "במקרה כזה נהיה סמוכים לגמרי על שולחנה של קצא"א, שיש לה ציוד שאמור להתמודד עם תקלות, ועל קבלנים מהמגזר הפרטי. אבל גורמים פרטיים לא יכולים להחליף מדינה, ולממשלה כרגע אין שום יכולת תגובה. נוכל, כמו עם מטוסי הכיבוי, לפנות אל היוונים, אבל אם למטוסים לקח יום להגיע, האוניות יזדקקו ליומיים-שלושה, ואם לא מטפלים בדלק בשעות הראשונות זו נהיית צרה צרורה. הוא הולך ומתפשט, וכשהוא מגיע לחוף הוא גורף חול וכל טון דלק הופך לארבעה עד עשרה טון פסולת".
כדי להקים יחידה ראוייה עם ספינות שיודעות לטהר כתמי דלק, שמן ונפט, יש צורך ב-18 מיליון שקל ובכעשרה תקנים. הטיפול בתאונה בסדר גודל בינוני יעלה כחצי מיליארד שקל, שלא לדבר על הנזק האקולוגי, התיירותי והנופי. לישראל יש רק קו חוף אחד, ואם הוא ייראה כמו חופי לואיזיאנה אחרי דליפת הנפט, זה יהיה אסון לאומי. 18 מיליון מול חצי מיליארד - מה יש לומר, צריך לקוות שבאוצר יחשבו הפעם טוב לפני שיגידו לא.
aviv67@gmail.com