הפרח האחרון של הסתיו: סתווניות טוביה
סופת גשם עזה לפני פחות משבועיים גרמה למיליוני סתווניות טוביה להגיח מהקרקע ולפרוח באזור מישור אדומים. פריחה מקומית
סתוונית טוביה היא מאחרוני הפרחים הפורחים בסתיו. הצמח נקרא על שם טוביה קושניר, אחד מהבוטנאים המבטיחים בארץ שהיה אחד מנופלי הל"ה במלחמת העצמאות.
זהו צמח בעל פקעת אליפטית העטופה בקליפות חומות. הפרחים מגיחים ללא עלים, אולם העלים מיד מתפתחים ומלווים את הפרחים. כל צמח מפתח כמה פרחים לבנים (לעיתים נדירות ורדרדים) הנראים כמו זר קטן היושב על הקרקע. תוכלו ליהנות מהם במיוחד בשעות הבוקר או אחר הצהריים כאשר אור השמש חודר דרכם, אז נראים הפרחים כנרות מוארים על פני המדרונות היבשים.
מעניין כי לפרח יש צופנים המייצרים צוף המושך חרקים מאביקים, אולם מעל לצופנים יש שעירות לבנה המקטינה את אידוי הצוף וגם מונעת מחרקים קטנים כמו נמלים קטנות לגנוב צוף בלי להאביק את הפרח. מחקר בנושא זה מתבצע באוניברסיטה העברית על ידי פרופ' אבי שמידע ותלמידיו.
איפה נמצא אותה? סתונית טוביה היא צמח בלעדי (אנדמי) לארץ, היא גדלה לאורך חגורת הספר ממזרח הרי יהודה ועד לצפון הנגב ואף דרומה משם לאזור ירוחם ושדה בוקר. ריכוזי פריחה יפים יש השנה באזור מישור אדומים וכפר אדומים. במיוחד מעל לתחנת הדלק של מישור אדומים. בגן הבוטני האוניברסיטאי בירושלים אנו מגדלים את סתוונית טוביה במיכלים, כדי שהדורבנים הרבים בגן לא יאכלו אותה.
ד"ר אורי פרגמן-ספיר הוא המדען ראשי של הגן הבוטני האוניברסיטאי בגבעת רם, ירושלים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם