חג המולד - ממש לא חגיגה של ירוקים
הרחובות מקושטים, הנוצרים דרוכים והשלג כבר הגיע. אבל חג המולד הוא לא בדיוק חג ירוק. המתנות שמעלות אבק במדף נשכח או נזרקות לפח ועצי האשוח מפלסטיק כדוגמה קצת פחות חגיגית. עסק ירוק
יש כמובן לא מעט דברים נחמדים בהכנות לקראת חגיגות הולדתו של ישו – הרחוב הראשי בעיר נראה יפה מתמיד עם כל העצים המוארים, אנשים נראים עליזים מתמיד ומפנטזים על ימי החופש שיקבלו לכבוד החג ואפילו העץ ליד הבית הפך בזכות השכנה מסתם עץ קטן למרקחת של קישוטים ואורות מנצנצים, כמו באיזו רחבת ריקודים במועדון לילה של פעם. יש רק בעיה קטנה אחת – החג הזה הוא גם לא הכי ירוק בלשון המעטה.
כמי שמתבונן מהצד במה שקורה כאן לקראת חג המולד, אני מוצא את עצמי מהרהר בכל מיני קושיות ירוקות. בשתיים מהן – עצי חג המולד וחינגת הקניות בחג נעסוק היום. אז קדימה, לשים כובע סנטה אדום על הראש, לפזם ג'ינגל בלז, ג'ינגל בלז ולדרך.
אחד המראות שמתלווים להכנות לחג הם עצים שקשורים להם היטב על גגות של מכוניות העושות את הדרך מהמשתלה או החנות לבית, שם יקשטו אותם, ישימו עליהם נורות יפות ובסופו של דבר גם מתנות מתחתם ביום החג. למרות שהמנהג הזה איתנו כבר מהמאה ה-15, עדיין למי שכמוני לא גדל עם עץ בבית, זה נראה קצת מוזר כשאתה נכנס לבתים של חברים ומגלה שיש להם עץ קטן בסלון.
עד לאחרונה רוב העצים הגיעו מחוות עצים – בארה"ב יש 12 אלף כאלו שהשנה אמורות
זו שאלה לא פשוטה כי לכל אחת מהאופציות הללו יש את טביעת הרגל הפחמנית שלה והשפעות סביבתיות אחרות, אבל חברת יעוץ קנדית בשם Ellipsos לא התעצלה והכינה בשנה שעברה ניתוח מחזור חיים (life cycle analysis) שהישוותה בין שתי האופציות והתוצאה שהיא הגיעה אליה היתה שבסופו של דבר עץ מחוות עצים מקומית עדיף. הניתוח שלהם הראה שמבחינת טביעת רגל פחמנית אתה צריך להשתמש באותו עץ מפלסטיק 20 שנים בכדי שהוא יתחיל להיות עדיף על אופציית העץ החי. היות ועץ מפלסטיק לא מחזיק בדרך כלל מעמד יותר משש-עשר שנים במקרה הטוב, הרי שדה פקטו עץ חי מנצח.
ישנם כמובן משתנים רבים שמשתנים ממקום למקום ולא לכל אחד יש משתלת עצים ליד הבית שמציעה עצים בגובה שלוש מטרים במחיר מבצע של עד 40 דולר, אבל נראה שבדרך כלל עצים מחוות עדיין יהוו חלופה ירוקה עדיפה. צריך לזכור גם שעצים מפלסטיק, שמיוצרים בדרך כלל באסיה, עשויים מ-PVC שמשחרר חומרים מסרטנים כשהוא מתפרק בסוף חייו. בנוסף, אי אפשר למחזר את העצים הללו. לעומת זאת, במספר הולך וגדל של מקומות (כולל כאן בדלאוור) מציעים היום אופציות מיחזור לעצים חיים, מה שמאפשר כמובן להקטין עוד יותר את טביעת הרגל הסביבתית שלהם.
בשורה התחתונה, הסביר ז'אן-סבסטיאן טרודל מחברת Ellipsos לניו יורק טיימס, זה לא ממש קריטי. טביעת הרגל של עץ חג מולד היא קטנה למדי ושוות ערך לנסיעה של כ-20 קילומטר במכונית. כלומר, לא צריך להתחבט קשה מדי בשאלה הזו, כי מדי יום אנחנו עושים יותר נזק לכדור מבלי לחשוב על כך בכלל. בכל מקרה, מי שעדיין מרגיש לא נעים מכל הסיפור, יכול היום להשתמש בשירותים של חברות להשכרת עצים, שישובו וישתלו את העץ שלך ורק מבקשות שתשמור עליו יפה כשהוא מבלה אצלך בסלון.
תנו לעצמכם מתנה לחג – העץ לחג המולד הוא כמובן לא הרכישה היחידה לחג. רחוק מכך. האמריקאים שקועים כבר מספר שבועות במניה של קניות בלתי נגמרות לחג. כמעט בלתי אפשרי להימלט מגדודי הקונים שממלאים את החנויות המקושטות שטוחנות שוב ושוב שירי חג עליזים שאמורים להכניס אותך מיידית לרוח החג ולשכנע אותך לפתוח בנדיבות את הכיס לקניית מתנות ליקירך ואולי גם איזה משהו קטן לעצמך.
בינתיים זה עובד לא רע. הדיווחים מראים בינתיים על עלייה במכירות לעומת שנה שעברה -לפי נתונים של ShopperTrak, ביום שבת האחרון עמד סך הקניות על 7.58 מיליארד דולר, עלייה של 3% לעומת התקופה המקבילה ב-2009. החברה צופה שהקניות ביום חמישי הזה יאפילו על יום שבת האחרון, אבל כנראה שעדיין לא יעברו את הקניות של יום שישי השחור אחרי חג ההודייה שהסתכמו ב-10.69 מיליארד דולר.
כל זה סך הכל נשמע מאד חיובי – בסך הכל מדובר בפעילות כלכלית שהכלכלה האמריקאית משוועת לה. עבור קמעונאים ורשתות רבות מדובר בתקופה הכי חשובה מבחינת הפעילות העסקית שלהם, ובתקופה של נסיונות יציאה ממיתון החשיבות שלה עולה עוד יותר. עדיין, אי אפשר להתעלם מהצד השני של המטבע – מדובר בחגיגת צרכנות מטורפת שבה קונים מתנות שהרבה פעמים מגיעות לידיים שלא ממש מעוניינות בהן או צריכות אותן. התוצאה – יותר מדי מתנות שמעלות אבק במדף נשכח או נזרקות לפח.
זו אגב לא תופעה חדשה. פרופ' קלוד פישר מאוניברסיטת קליפורניה מביא ציטוט של הרייט ביצ'ר סטו שכתבה עוד ב-1850 כי "ישנם עולמות של בזבוז כסף...ברכישה של דברים שאף אחד לא רוצה ולאף אחד לא אכפת מהם אחרי שהם מקבלים אותם". לא מדובר רק בתופעה שלילית מבחינה סביבתית, אלא גם בחוסר יעילות כלכלית – כלכלנים כבר הצביעו על חוסר היעילות ואובדן הערך הכלכלי כתוצאה מהצורך לנחש מה מקבל המתנה רוצה וחוסר ההתאמה בין מה שנותן ההתאמה חושב וההעדפות האמיתיות של מי שמקבל אותה. הערכה אחת מדברת על הפסד שנע בין 10% לשליש מהערך הכולל של המתנות.
האבסורד הוא שבסופו של דבר האמריקאים מתלוננים שהם בכלל לא אוהבים את זה. פישר מצטט מחקרים שמצאו בשנות ה-90 כי ארבעה מתוך חמישה משיבים אמרו שהחג ממוסחר מדי ורובם אמרו שהם בכלל לא נהנים מהקניות לחג. עם כל זאת, קניית המתנות הפכה עם השנים לרוח החג עצמו ולמאפיין הבולט ביותר שלו.
למה זה קורה? כי כולם עושים את זה וקשה מאד להוציא את עצמך מן הכלל. למרות שעם השנים נוצרו אופציות כמו מתנות עשה זאת בעצמך או אפילו מתנות ידידותיות לסביבה, הרי שאין עדיין חלופה של ממש לקניות קונבנציונליות. אני גם בספק, אם בחברה שהכלכלה שלה מושתתת באופן כל כך חזק על צריכה, אפשר בכלל לעצור את רכבת הקניות לחג המולד, בטח לא כאשר מפמפמים לך 24 שעות ביממה פרסומות שמחדירות לך לראש שאם תקנה מוצר כזה או אחר למישהו, זה יעשה אותו מאושר.
איך אפשר להתנגד למכונה משומנת כל כך? ג'ון גראנט, בספרו Co-Opportunity מציע כמה רעיונות טובים כמו הפצת של התחייבות של אנשים לא לבזבז יותר מ-20 פאונד (גראנט הוא אנגלי) על קניית מתנות לחג – כאשר נורמה כזו מתקבעת על ידי קבוצה (וכמובן שרצוי שתהיה גדולה ככל האפשר), הרבה יותר קל לחבריה להתמודד עם לחצים חברתיים, מסביר גראנט. רעיון אחר, כללי יותר הוא להשקיע בחינוך וללמד ילדים על ההשפעות הסביבתיות והבזבוז שמייצרות מתנות וכך אולי לייצר דור קצת פחות חומרני (ומפונק ומעצבן כמו הילד בסרטון), שידע לפתח חלופות חדשות ואולי לא ימשיך את מצעד (האיוולת?) לקניון הקרוב בחיפוש אחרי האושר ורוח חג המולד שאולי מתחבאים להם בסייל הקרוב.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם