אני גיטרה: הייתי קודם עץ מוגן
הממשל האמריקאי טוען כי חברת הגיטרות גיבסון מיבאת מהודו עצים לגיטרה באופן לא חוקי. גיבסון: אנו קורבן לרדיפה של הרשויות. עסק ירוק
מה בדיוק יש לממשל נגד חברת הגיטרות הותיקה? הכל מתקשר לפשיטה של סוכנים פדרליים על מפעלי החברה בטנסי לפני כשבועיים, במסגרתה הוחרם ציוד על ידי הסוכנים במסגרת חקירה נגד גיבסון על יבוא עץ באופן לא חוקי מהודו לארה"ב. זו לא הפעם הראשונה שגיבסון חווים פשיטה כזו – ב-2009 פשטו סוכנים על החברה והחרימו גיטרות וציוד נוסף בחשד שהחברה משתמשת בעצים שנכרתו באופן לא חוקי במדגסקר. גיבסון מצידה טוענת להד"ם – הכל חוקי והממשל סתם מתנכל לנו, עובדה שעד היום לא תבעו אותנו בבית המשפט בעקבות הפשיטה ב-2009. האם גיבסון היא מפרה סידרתית של חוקים סביבתיים או חברה שנפלה קורבן להתנכלות שיטתית של הרשויות? על כך בכתבה הבאה.
הסיפור שלנו מתחיל למעשה בשנת 1900, אז נחקק חוק בשם Lacey Act שמטרתו להגן על מינים בסכנת הכחדה. בשנת 2008 החוק עבר תיקון, אשר למעשה הפך את המסחר בצמחים שמגיעים ממקורות לא חוקיים ובמוצרים שמייצרים מהם, כולל עץ, לבלתי חוקי. החוק הפך לאחד הכלים החשובים של זרועות החוק האמריקאיות השונות במאבם בפעילות כריתה לא חוקית של עצים ומחייבת יבואנים של מוצרים מעץ להצהיר ולהוכיח כי הוא נכרת ועובד באופן חוקי.
זהו בדיוק גם ההסבר של גיבסון במקרה הנוכחי. הפעם, על פי צו החיפוש של הסוכנים, גיבסון ייבאה עץ שלא כחוק מהודו. במשלוח שהגיע מהודו ונבדק על ידי סוכני מכס היה רשום כי מדובר במוצרים מוגמרים, אבל בפנים נמצא עץ לא מעובד מסוג ebony שיועד להכנת השכבה העליונה של צוואר הגיטרה במפעלי החברה בטנסי. לטענת הסוכנים, מדובר בהפרה של החוק ההודי שדורש כי עץ מסוג ebony שנכרת בהודו יעובד בהודו (המטרה של ההודים בחוק הזה היתה לנסות ולהפחית את השימוש במשאבי טבע יקרים בהודו שמידלדלים במהירות). החוק האמריקאי (Lacey Act) דורש שגיבסון תציית לחוק ההודי ולכן המשלוח הנ"ל מהווה גם הפרה של החוק האמריקאי.
התגובה של גיבסון היתה שמדובר פשוט בתוויות לא נכונות על המשלוח. "אנחנו מייבאים את אותו סוג עץ מהודו במשך 17 שנה ותמיד זה הגיע כך", הסביר ג'סקייביץ. טוב, לפחות אחרי שהוא נרגע קצת. יום אחרי הפשיטה זה נשמע קצת אחרת. גיבסון הוציאה הודעה לעיתונות שכותרתה היתה "הממשל אומר שעץ הוא בלתי חוקי אם עובדים אמריקאים מייצרים אותו". קצת מפתיע לראות כזו כותרת פופוליסטית בהודעה רשמית לעיתונות של חברה רצינית וותיקה כדוגמת גיבסון, אבל מי שמעיין בהודעה מבין שכנראה הפעם רשויות החוק הצליחו להביא לגיבסון את הסעיף.
ההודעה מדגישה את העובדה כי העץ המדובר הוא עץ שמקורו בספק בעל אישור FSC, מה שאומר שהעץ מגיע מיערות המנוהלים באופן בר קיימא, או במילים אחרות, זה לא סתם עץ שנכרת באופן חוקי, אלא עץ ממקור ידידותי לסביבה. הפעולה הם מסבירים התבצעה ללא התמיכה וההסכמה של הממשלה ההודית ובכלל אם אותו העץ בדיוק היה מעובד בהודו הוא היה חוקי לחלוטין.
עד כאן הכל נכון, אבל למעשה אין כאן סתירה לבסיס העובדתי נגד ההאשמות נגדם. זו גם הסיבה שגיבסון לא כותבת בהודעה במפורש כי היא לא הפרה את החוק ההודי הספציפי המדובר, אלא כי היא פועלת גם בהתאם לחוקים של מדינות אחרות ומאמינה כי היא חפה מפשע ותילחם באופן אגרסיבי להוכיח זאת.
גיבסון מציגה את עצמה כקורבן של אטימות בירוקרטית של זרועות השלטון והראייה שלה הינה שהפשיטה הקודמת עליה אירעה לפני 21 חודשים ועדיין מאז ועד היום לא הוגש כתב אישום כנגד החברה. יש לנו את כל המסמכים ממדגסקר שהכל היה כשר שם, החברה אומרת, ואנחנו משתפים פעולה עם החקירה, אבל לא רק שכתב אישום מעולם לא הוגש, אלא שכל הגיטרות וחלקי הגיטרות שהוחרמו אז עדיין לא הושבו לחברה.
למתבונן מהצד זה באמת נראה סיפור קפקאי משהו של הצקה והתעללות בחברה על לא עוול בכפה, אבל גיבסון מציגה באופן מניפולטיבי משהו רק חלק קטן מהתמונה. ראשית, צריך לציין שזה באמת נראה תמוה שעברו 21 חודשים מאז הפשיטה הראשונה על גיבסון ועדיין לא הוגש כתב אישום. גלגלי הצדק אמנם טוחנות לאט, אבל זה כבר מוגזם. עם זאת, גיבסון לא מציינת כי היא פנתה לבית המשפט בבקשה להחזיר לה את הציוד המוחרם ובית המשפט דחה את הבקשה.
כריס מרטין, מנכ"ל יצרנית הגיטרות C.F. Martin הסביר בראיון ל-NPR כי כשהוא שמע לראשונה על גיטרות שנבנות מסיסם שחור במדגסקר, הוא חלם שזה יהיה התחליף לסיסם השחור הברזילאי שהפסיקו לסחור בו בתחילת שנות ה-90 בגלל כריתת יתר, אבל אז הוא הבין שזו תקוות שווא. "היתה הפיכה ומה ששמענו היה שהקהילה הבינלאומית הגיעה למסקנה שההפיכה יצרה ממשלה בלתי חוקית. אז אמרנו 'או קיי, אנחנו לא יכולים לקנות עוד עץ כזה".
עוד ראייה למורכבות הסיפור במדגסקר הינה העובדה ש-Rainforest Alliance, ארגון סביבתי שעובד עם גיבסון מאז אמצע שנות ה-90, הודיע ביולי 2010 כי גיבסון עובדת איתם על תוכנית לקביעת סטנדרטים מחמירים יותר של שימוש בעץ בעקבות הפשיטה על החברה. התוכנית כללה שישה סעיפים והראשון שבהם היה כי החברה תפסיק לחלוטין רכישה של עץ מסוג סיסם שחור או ebony ממדגסקר במטרה לנטרל סיכונים בשרשרת האספקה של החברה. בנוסף, ג'סקייביץ, שעד אז היה חבר בהנהלת הארגון הודיע על השעיית חברותו עד לסיום החקירה בעניין.
כל זה לא הפריע לגיבסון להציג את הסיפור במסגרת של חברה שנופלת קורבן לאטימות הרשויות. הסיפור הזה נפל על אזניים קשובות של הבלוגוספרה השמרנית, שמיהרה להציג את המקרה כעוד הוכחה לדרך שבה ממשל אובמה מוביל ביגון שאולה את הכלכלה האמריקאית. הבלוגר איתן האף כתב לדוגמה: "אז מה קורה כאן? מדוע הממשל האמריקאי חוזר ותוקף את גיבסון בהאשמות חסרות שחר ועכשיו מנחה את החברה לחסל מקומות עבודה בארה"ב ולייצא אותם לאפריקה? ההסבר ההגיוני היחידי לכל השגעון הזה הוא מזימה מרושעת כנגד היצרנים הגדולים שעוד נותרו בארה"ב במטרה לחסל אותם ולהעביר את העבודות שעוד נותרו למדינות מתפתחות".
תיאוריות קונספירטיביות אחרות טענו שמדובר בכלל ברדיפה פוליטית בגלל שג'סקייביץ תורם לפוליטיקאים רפובליקנים (כן, כולל אותה חברת קונגרס שמזמינה אותו הערב) ולעומת זאת C.F. Martin, אשר משתמשת בדיוק באותו עץ כמו גיבסון, לא זוכה לאותו יחס תוקפני מצד הממשל רק בגלל שהמנכ"ל שלה תורם לפוליטיקאים מהמפלגה הדמוקרטית.
גיבסון לא רק שלא מנסה להסביר כי התיאוריות הללו מופרכות, אלא אף תורמת להן כשלדוגמה ברוס מיטשל, האחראי על הייצוג המשפטי של החברה, צוטט כאומר "אני חושב שהם (הממשל, ר.ג.) נוקטים בעמדה שאנחנו צריכים להעביר את מקומות העבודה הללו אל מעבר לים". ג'סקייביץ עצמו הוסיף כי החוק נאכף באופן לא שווה וכי התוצאות הן שמשרות נלקחות מעובדים אמריקאים.
המסרים הללו אולי משרתים את החברה במאבק שלה בטווח הקצר על דעת הציבור, אבל ספק עד כמה הם יתרמו בטווח הארוך למוניטין של החברה, במיוחד כאשר היא כן מנסה לבנות לעצמה שם של חברה שבונה לא רק גיטרות איכותיות, אלא גם כזו שרוצה לעשות זאת באופן אחראי וידידותי לסביבה.
אמנם גיבסון כמובן חפה מפשע עד שלא יוכח אחרת, אבל שתי הפשיטות עליה מצביעות על בעיה שיש לגיבסון ועדיף לה לנסות ולהתמודד איתה באופן רציני במקום לרכב על גל פופוליסטי עם אג'נדה פוליטית שבינו ובין הגיטרות המשובחות שגיבסון בונה אין ולא כלום.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם