הערכות: קצב יישלח ל-10 עד 15 שנות מאסר בפועל
לאחר שהורשע בכל עבירות המין שבהן נאשם, עומד הנשיא לשעבר בפני שלב הטיעונים לעונש ובעקבותיו מתן גזר הדין. במערכת המשפטית מעריכים כי עונשו יגיע לכל היותר ל-15 שנות מאסר, על אף שהעונש המירבי בגין כל אחת מעבירות האונס הוא 16 שנים. הערכה נוספת: העליון לא יהפוך את כל ההרשעות
- השופטים הכריעו: עדות א' אמינה, קצב שקרן
- לקריאת הכרעת הדין המלאה - לחצו כאן
- נתניהו על הרשעת קצב: "יום עצוב למדינה"
קצב גם הורשע בעבירה של מעשה מגונה בכוח, שעונשה המירבי שבע שנות מאסר וכן בעבירה של מעשה מגונה בלא הסכמה, שעונשה הוא שלוש שנות מאסר. כמו כן, כן הורשע בשתי עבירות של הטרדה מינית שעונשה המירבי של כל אחת מהן הוא שנתיים מאסר. ולבסוף מצטרפת עבירת שיבוש הליכי המשפט, שעונשה 3 שנות מאסר.
לרוב בית המשפט אינו נוהג לפסוק את העונש המקסימלי בגין עבירות, ואף אינו נוהג לבצע חישוב אריתמטי של סך העונשים בגין כל עבירה. במיוחד כשמדובר במסכת עובדתית אחת, נהוג לפסוק את העונש החמור, כאשר העונשים הקלים יותר ירוצו בחופף לו ולא במצטבר אליו. לא ידוע מתי ייגזר דינו של קצב, שכן לפני שלב זה יתקיים שלב הטיעונים לעונש, שגם מועדו טרם ידוע.
נקודה קריטית נוספת מבחינת קצב נוגעת לשאלה מתי יתחיל ביצוע העונש. בדרך כלל, עם מתן גזר הדין מתחיל הנאשם לרצות את העונש. אם הנאשם אינו נתון במעצר, הוא אדם נורמטיבי ונגזר עליו מאסר ממושך, נהוג להעניק לו כחודש ימים להתארגנות ופרידה מהמשפחה עד לכניסה לכלא.
קצב צפוי לבקש משופטי המחוזי לעכב את ביצוע העונש, עד להכרעה בערעור שיגיש לבית המשפט העליון. מקובל שאין מעכבים ביצוע עונש מאסר ממושך, במיוחד כאשר ההרשעה היא במספר עבירות שקבוע עונש מאסר בצדה של כל אחת. זאת להבדיל ממקרה שבו ההרשעה היא בעבירה אחת או שהמתנה
בהלכה המנחה בנושא קבעה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש, כי עיכוב ביצוע לתקופת הערעור אינה שמורה רק למקרים חריגים כפי שהיה נהוג בעבר, אלא נתונה לשיקול דעת בית המשפט.
"בית המשפט יתחשב באינטרס הציבורי באכיפה מיידית של גזר הדין, ובשיקולים הנוגעים לנידון ולזכויותיו נוכח קיומו של ערעור תלוי ועומד", קבעה ביניש. "הנטל על המבקש לשכנע שבנסיבות המקרה נסוג האינטרס הציבורי בביצוע מיידי של עונש המאסר מפני האינטרסים הנוספים המעורבים בסוגייה".
על פי ההלכה המנחה, יבחן בית המשפט את חומרת העבירה ונסיבות ביצועה ("ככל שהעבירה ונסיבות ביצועה חמורות יותר, גדל האינטרס הציבורי באכיפה מיידית של המאסר"), אורך תקופת המאסר, סוג הטענות בערעור וסיכוייהן (טענות עובדתיות לא מבססות סיכויים טובים לערעור לעומת טענות משפטיות), עברו הפלילי של הנאשם ונסיבות אישיות מיוחדות של הנאשם שיושפעו מכליאתו.
ההערכה היא שבקשתו תידחה שכן הוא צפוי להידון לתקופת מאסר ממושכת, הוא הורשע במספר עבירות חמורות שבצד כל אחת קבוע עונש מאסר ולכן הסיכוי שכולן ייהפכו בערעור אינו גדול, וסיכויי הערעור אינם גבוהים שכן הכרעת הדין מבוססת על מהימנות המתלוננות (נושא שערכאת הערעור ממעטת להתערב בו).
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם