מהו מבנה ירוק?
קולטים סולאריים ואור שנכבה אוטומטית הופכים את הבית לירוק? לא בדיוק. האקולוג ברק גוזנר מסביר מה כן. הירוק מתחיל בבית
הסיבה לקושי נובעת מכך שההנחיות לבניה ירוקה משלבות מגוון רחב של תחומים הקשורים לבניה ולאורך חיי הדיירים. מספר עקרונות עיקריים מנחים את הבניה הירוקה. הראשון הינו מיזעור צריכת משאבים והשפעות שליליות של הבניה והשימוש במבנה על הסביבה. עיקרון זה מיושם במגוון דרכים ביניהן: בחירת קרקע בעלת ערך אקולוגי נמוך, חיסכון
העיקרון השני הינו בניה באופן שתשפר את בריאותם, נוחיותם ואיכות חייהם של המשתמשים במבנה. עיקרון זה מיושם בין השאר על ידי: הקפדה על איכות גבוהה של חללי המבנה באמצעות בחירת חומרי בניה שאינם מכילים רעלים, תיכנון המבנה והפתחים באופן שיגרום לאיוורור טיבעי ותחלופת אויר טובה וניצול מקסימלי של תאורה טיבעית. דרך נוספת היא יצירת מיקרו אקלים מקומי נוח באיזור המבנה באמצעות שימוש בצימחייה. שימוש בעיקרון זה גורם לאנשים רבים בעולם להסכים לשלם מחיר גבוה יותר על ביתם על מנת להיטיב עם איכות החיים של משפחתם.
העיקרון השלישי כולל שיקולי בניה שמטרתם לגרום לשינוי הרגלים אצל המשתמשים במבנה באופן שיוביל להקטנת השפעותיהם השליליות על הסביבה ו/או במקביל לשיפור בריאותם. דוגמאות ליישום עיקרון זה: התקנת מתקני אופניים ומקלחות בבנייני משרדים לעידוד הגעה באופניים למקום העבודה, בניית שבילי אופניים לעידוד שימוש באופניים על פני רכבים, בניית מדרכות נוחות ומוצללות לעידוד פעילות גופנית וחברתית, תיכנון החלל הפנימי של המבנה באופן שיקל על הדיירים להפריד פסולת ביתית למיחזור, או תיכנון תחבורתי של השכונה באופן שיעודד שימוש בתחבורה ציבורית.
העיקרון הרביעי הוא הגנה על הסביבה והגדלת משאבי טבע. עיקרון זה מיושם לדוגמא על ידי שימוש בטכנולוגיות לייצור אנרגיה מתחדשת ועל ידי כך הקטנת הצורך בייצור אנרגיה ממקורות מזהמים שאינם מתחדשים, או שתילה של צמחייה מקומית טיבעית באופן שיגדיל את מגוון המינים המקומיים בתחומי המרחב הבנוי.
רשימת הדרישות ארוכה, ואם כל מבנה היה עומד בכולם העולם היה מקום טוב הרבה יותר. אבל המציאות העכשווית שונה, ומעטים המבנים שיעמדו בכלל התנאים. הסיבות לכך הן בין השאר מודעות נמוכה וחוסר ידע של המתכננים ושאר בעלי המקצוע, אבל גם העלות הנוספת הכרוכה ביישום טכנולוגיות חדישות המעלה את עלויות הבניה.
אם כן כיצד נדע להבחין איזה מבנה הוא ירוק? האם רק המבנים המצטיינים יכולים להיחשב מבנים ירוקים? והתשובה היא בהחלט לא. ישנם מבחנים שכוללים רשימת קריטריונים המחולקים למספר קטגוריות כגון חיסכון במים, חיסכון באנרגיה וכו', בעזרתם ניתן לבדוק האם המבנה תוכנן ונבנה על פי עקרונות הבניה הירוקה. בכל קטגוריה צובר המבנה ניקוד בהתאם לעמידתו או אי עמידתו בקריטריונים. מבחנים אלה נקראים תקנים לבניה ירוקה, ובהתאם לניקוד המצטבר, המבנה יכשל או יקבל תו תקן ירוק בדרגות הצטיינות שונות.
ביתו של הפרופסור מסן פרנסיסקו אמנם שילב אלמנטים של בניה ירוקה, אבל לא מספיק בכדי לעמוד בדרישות התקן. בהמשך ביקורי בסן פרנסיסקו התארחתי בחברת תוכנה גדולה הנמצאת בבניין משרדים ועליו שלט לפיו המבנה נבנה על פי תקן בניה ירוקה בדרגת ההצטיינות הגבוהה ביותר. מנכ"ל החברה ציין בפניי שהם עברו לשם לאחר שקרא מחקר ולפיו פיריון העבודה בבניינים ירוקים גבוה ב – 5% מאשר בבניינים רגילים. "ההחלטה לעבור לבניין ירוק נבעה מהרצון להעלות רווחיות" הוא אמר, "אמנם שכר הדירה כאן מעט יותר גבוה, אבל חשבונות החשמל הנמוכים, ובעיקר העליה בתפוקת העובדים, הופכים את ההחלטה לנכונה כלכלית".
כאמור, לא רק הדרך שבה נבנה המבנה תגדיר האם הוא ירוק או לא. חלק מזה הוא גם תיכנון המרחב סביבו אשר יחד מהוים חלק מתפיסה של דרך חיים בת - קיימא. בניה ירוקה זוהי "עיסקת חבילה" לפיה אנשים החיים במרחב הבנוי ירוק שומרים על הסביבה, ובתמורה הם נהנים מהוצאות שוטפות נמוכות, עליה בפריון העבודה ואורך חיים בריא יותר.
האקולוג ברק גוזנר הינו מומחה לאסטרטגיות סביבתיות, מנהל האסטרטגיה והפיתוח בקבוצת התשתיות הירוקות השביל הירוק – שטאנג, וחבר הוועד המנהל במועצה הישראלית לבניה ירוקה
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם