בנייה ירוקה 2.0

אין צורך להמתין למחוקק כדי להביא לזירוז התכנון להתייעלות אנרגטית, טכנולוגיות חדשות מספקות תמיכה ומקלות על היישום

גלי גלט שמחי | 23/5/2011 14:24

תגיות: בנייה ירוקה

בנייה ירוקה. יש לנצל את החידושים הטכנולוגיים צילום: שאטרסטוק

רבים מאתנו נוטים לראות במבנים עצמים דוממים שנועדו לשרת את יושביהם. אלה אינם ערים לעובדה כי עצמים "חיים" אלה אחראים כיום לכ-40% מפליטת גזי החממה בעולם ול-25-40% מצריכת האנרגיה. ברבים מהם, חדשים וותיקים, צריכת האנרגיה גבוהה בשעור ניכר מהנדרש לתפקודם. בארצות הברית למשל, ההערכה היא שכ-30% מהאנרגיה הנצרכת בבניינים יכולה להיחסך. על הגורמים המרכזיים לתופעה זו של צריכת יתר של אנרגיה נמנים בעיקר תכנון ועיצוב לקויים, לצד שימוש בטכנולוגיות מיושנות, ושימוש בזבזני ותפעול לקוי של המערכות בבניין מצד דיירי הבניינים ו/או העובדים בהם.

צריכת האנרגיה במבנים נקבעת על-פי משתנים כגון גודל הבניין, האופן בו הוא הועמד, החומרים מהם נבנה, חומרי המעטפת, שיטות הבנייה, מערכות החימום, האוורור, והקירור (HVAC), המערכות לחימום מים, מערכות האנרגיה המתחדשת (כגון סולארי ורוח) ומערכת התאורה. על-מנת להגיע לנצילות אנרגטית אופטימאלית חשוב לבצע הערכה לגבי התפקוד והביצוע של כלל המערכות בבניין עוד בשלבי התכנון הראשוניים. תכנון נכון יביא לשיפור בביצועי המערכות בבניין, כמו גם לצמצום ההוצאות השוטפות של בעל הנכס, שכן, לבחירת המערכות ודרך הפעלתן השפעה רבה על עלויות ההקמה ותפעול המבנה.

בשירות המתכננים

בניין האמפייר סטייט. מהפך ירוק AP

אם הכל נראה ברור, מדוע עד היום, רק מבנים מעטים בישראל עברו תהליך מלא של התייעלות אנרגטית? מבין שלל החסמים האפשריים, בולטים שניים. האחד, מחסור ברגולציה מתאימה שתהווה זרז ליזמים להסב פרוייקטים לבנייה ירוקה. השני, החשש של היזמים מהשלב התכנוני של זיהוי ואיפיון נקודות החולשה האנרגטיות.

אם נתעלם לרגע מהסיבה הראשונה, לסיבה השנייה - חששם של היזמים, אין הצדקה, לנוכח החידושים הטכנולוגיים בתחום. כיום, באמצעות השימוש בתוכנות לסימולציה ממוחשבת, ניתן להגיע לנצילות אנרגטית אופטימאלית. תוכנות אלו מאפשרות לצוות הפיתוח לחשב ולחזות את שעור צריכת האנרגיה השנתית בבניין ולבצע בחירה מושכלת בנוגע לגודל וההספק של מערכות הבניין, הן בבניית בניינים חדשים והן בשדרוג של מבנים קיימים (Retrofit).

טכנולוגיות אלה משרתות מתכננים בהצלחה רבה בעולם, כפי שיעידו שתי דוגמאות בולטות. הראשונה, שדרוגו

של בניין האמפייר סטייט המפורסם בניו יורק בעלות כוללת של כ-20 מליון דולר. השקעה זו צפויה להחזיר עצמה (ROI) תוך תקופה של שלוש שנים בלבד, לאור החסכון הצפוי של קרוב ל-40% בצריכת האנרגיה השנתית (לעומת 10-20% בממוצע בפרויקטים של שדרוג).

השנייה, בנייתו של ה-Pearl River Tower בעיר Guangzhouשבסין - מגדל בן 71 קומות, שבנייתו אמורה להסתיים השנה. על-פי החישובים, השימוש במערכות שנבחרו יביאו לחסכון של כ-46% בצריכת האנרגיה ממערכות האקלים שיותקנו בבניין, ולחסכון כולל של כ-31% בצריכת האנרגיה השנתית לכלל מערכות הבניין, בהשוואה לסטנדרטים הנהוגים כיום בסין.

דוגמאות אלו ממחישות שאין צורך להמתין למחוקק כדי להביא לזירוז התכנון להתייעלות אנרגטית במבנים. הטכנולוגיות החדשות בתחום מספקות תמיכה ומקלות עלינו ליישם את הבנייה הירוקה בחסכון כלכלי ובשיפור הסביבה שבה אנו חיים.

הכותבת: גלי גלט שמחי – סמנכ"ל תשתיות וסביבה – קבוצת הייעוץ אביב, חברים מייסדים במועצה הישראלית לבניה ירוקה