הצצה: תעלת הניקוז העתיקה ליד הכותל
יממה לאחר חשיפת העבודות הסודיות והטעונות של רשות העתיקות ליד הר הבית, התהלכה כתבת מעריב לאורך תעלת ניקוז המים מתחת לפני הקרקע בראש זקוף, לראשונה מאז חורבן בית שני
גם רב הכותל, הרב שמואל רבינוביץ', מיהר אתמול להגיב בחריפות לטענות לפיהן החפירה הנוכחית פוגעת במתחם הר הבית, שבראשו ניצב מסגד אל אקצה, וכינה אותן "שקר גס שמטרתו היחידה היא ליבוי אש מיותרת ומזיקה באזור המקודש לכל הדתות". לדבריו, מדובר בפתיחתה של מערכת ניקוז מי גשמים שהתגלתה כבר במאה ה-19 על ידי החוקר האנגלי צ'רלס וורן, והשלמת חשיפתה נעשתה בימים אלה.
"המערכת פרוסה לצד הכותל המערבי, מחוץ להר הבית, ושירתה את הרחוב הראשי הסמוך לו", הבהיר הרב רבינוביץ'. " הר הבית עצמו הרי מוקף קירות אבן במשקל עשרות אלפי טונות, ואיש אינו חופר מתחתיו - הן בשל האיסור ההלכתי המפורש והן משום שהדבר פשוט אינו אפשרי".

שוקרון מוסיף לספר כי לאורך רוב התוואי של התעלה, שהיה ידוע לחוקרים, ניתן היה לעבור עד כה בזחילה בלבד. העבודות שנעשו בתקופה האחרונה על ידי רשות העתיקות בעיר דוד ב"גן הלאומי סובב חומות ירושלים", נועדו לפנות ממנה את העפר הרב שהצטבר בתעלה מאז ימי בית המקדש השני. החפירות וניקוי התעלה, יש לציין, התבצעו בשיתוף רשות שמורות הטבע והגנים ובניהולם של שוקרון ושל עמיתו פרופ' רוני רייך.
ואכן, על מדרון תלול לאורך 600 מטר נבנתה התעלה, שניקזה את מי הגשמים מאזור רחבת הר הבית של היום, דרך הגן הארכיאולוגי,
אי אפשר לא להתרשם מתשומת הלב והמחשבה הרבה שהושקעו בבניית התעלה. חלקה חצוב בסלע, אך רובה בנוי מאבני גיר, חלקן מסותתות עם פיתוחי שוליים כפי שהיה מקובל בתקופת הבית השני. גודל האבנים מגיע למטר על 40 ס"מ או מטר על 80 ס"מ, אבל חלקן גם קטן יותר. רוחב התעלה משתנה ממטר וחצי, ועד למקום הצר ביותר - כחצי מטר.


במרכזו של הקטע בור קדום לאגירת מים. מעליו, על התקרה, כתובות חדשות יחסית שנכתבו על ידי מבקרים זרים, כפי הנראה בריטים: 2.7.1875. קטע צפוני זה התגלה בשנת 1867 על ידי צ'רלס וורן הבריטי. לא רחוק משם עוד כתובת, והפעם בצרפתית: "מרד" (חרא) - קללה מוכרת שהביעה את רחשי לבם של החופרים הראשונים, שסבלו מהחום הרב ששורר במעבה האדמה.
תקרת התעלה נבנתה בקפידה מלוחות אבן ששימשו כבסיס לריצוף הרחוב המרכזי אשר עבר מעליה. במקומות שרוחב התעלה הוא יותר ממטר אחד היא מכוסה בקמרון אבן מוארך. הבנאים, מתברר, התאימו את עצמם לא רק לתוואי התעלה, אלא גם לטופוגרפיה של השטח.

התוואי, כאמור, היה ידוע, אלא שהיה מלא סחף ואדמה. לפני שבע שנים החלו חוקרי רשות העתיקות בניקוי כמויות העפר העצומות שהצטברו בתוך התעלה. העבודות החלו כמעט במרכז התעלה, באזור שנקרא מתחם היובל- 250 מטר דרומית לחניון גבעתי. הניקוי נעשה תוך הוצאת העפר דרומה, לכיוון בריכת השילוח.
בדרך ניתן לפגוש שתי אבני ענק, שכנראה התמוטטו בזמן העבודות ונשארו תלויות על דופנות התעלה. איש לא טרח להזיזן, נוכח משקלן האדיר. אנחנו חוזרים אל שוקרון, שיודע לספר כי במהלך ניקוי התעלה נמצאו כמה ממצאים מעניינים, בהם מטבעות מימי המרד נגד הרומאים, כלי חרס, כלי אבן ומנורות, אשר ככל הנראה שימשו את המורדים ואת התושבים המקומיים שהסתתרו בתעלה לאחר כיבוש ירושלים על ידי הרומאים.