תקשורת עוינת: הכה את המומחה

איך נפלו גיבורים, מדוע מומחים מתגלים כבורים, כמה זוויות יש ב-360 מעלות, איך התקדמה התקשורת החרדית ועוד שאלות לתקשורת

nrg יהדות | 3/2/2011 13:21

תגיות: מצרים,ידיעות אחרונות,אהוד אולמרט,יפעת ארליך, 360, בחדרי חרדים, כיכר השבת,אתיקה

1. מומחים לענייני מה?

מפגינים עומדים על טנק בכיכר תחריר צילום: אי-אף-פי

חומר למחשבה: כל ה"מומחים הצבאיים", הפרשנים, המומחים והמזרחנים לא ידעו לזהות במועד את המהומות בתוניס ובמצרים ואת המשבר הפוליטי בלבנון. זה מעורר מחשבה על עצם יכולתם להועיל לדיון הציבורי ולתרום לנו להבין את המצב. מי שעדיין לא הבין עד כמה כל המומחים שמדברים ימים ולילות בתקשורת לא תמיד צודקים, מוזמן לקרוא את הספר "איך אנחנו מחליטים" של ג'ונה לרר, אשר בדק בצורה עקבית ניתוחים של מומחים בחו"ל, משלל תחומים ונושאים והללו צדקו בערך ב-30 אחוז מהתחזיות שלהם. מאחר ו-30% זה פחות מאשר הסיכוי בהטלת מטבע, אולי הגיע הזמן להקדיש פחות זמן אוויר ושטחי עיתון לכל הניתוחים המלומדים האלה?

2. מומחים לענייני גיור

לפני שפרשת גלנט הסעירה את המדינה, התקשורת והמערכת הפוליטית עסקו בהרחבה בסוגיית הגיור האזרחי והצבאי. אבל כאן דווקא חיפשנו קצת מומחים, קצת בעלי ידע עמוק שיאירו את הסוגיה, אבל לשווא: איש מכל כלי התקשורת שעסקו בנושא לא טרח

לבדוק ברצינות ולהשוות בין הגיור האזרחי לצבאי ולבדוק האם יש ממש בטענות החרדים ולפיו הגיור האזרחי אמור לעבור מקצה שיפורים ואילו הגיור הצבאי איננו מתבצע כראוי. המקום היחיד שיצא לבדוק על מה לכל הרוחות פרצה המהומה, הוא אתר "בחדרי חרדים", שיחד עם אתר "כיכר השבת" הפכו בשנתיים האחרונות לכלי תקשורת לגיטימיים ורציניים. לפעמים לתקשורת החילונית יש הרבה מה ללמוד מהם.

3. ברק, גלנט, אשכנזי – אמור לי בעד מי אתה ואומר לך מי אתה

האלוף יואב גלנט צילום מתוך ערוץ 2

ושוב, לכל עיתון יש אג'נדה: ב"מעריב" שחשף את הפרשה הולכים כמובן עד הסוף נגד גלנט, וכך גם ב"ידיעות", ובשני העיתונים הנ"ל תוקפים את ברק כאילו הוא מינימום מובראק. מתנהל שם קמפיין אגרסיבי להערכת כהונת אשכנזי, ונגד כניסת נוה לחדר ראש המטה הכללי (מעניין אם זה קשור גם להיותו דתי וימני). וכצפוי, ב"ישראל היום" מנסים להגן איכשהו על החלטת ברק (ונתניהו שמעליו) למנות את נוה לחודשיים ובכלל להציג את כל הבלגן הזה כהרבה יותר מינורי. כבר התרענו פה בעבר על המצב המסוכן הזה בתקשורת הישראלית. אמור לי בעד מי אתה – ואומר לך מי בעל המניות שלך.

4. לא תעשה לך פולו-אפ

קלמן ליבסקינד צילום: אריק סולטן

ועדיין, צריך לשאול: מעריב מקדם את סיפור גלנט כבר כמה שנים. איפה הייתה שאר התקשורת? למה עיתונאים אחרים לא העמיקו יותר בעובדות ובפרטים? או, כי מדובר במצווה של ממש בתקשורת הישראלית: איסור עשיית פולו-אפ (כתבת מעקב), על סקופ שאחרים פרסמו. עיתונאים מאוד לא אוהבים לפרגן לאחרים, ולהמשיך את העבודה מהנקודה אליה אחרים כבר הגיעו. עדיף לנסות להתעלם ולטאטא את הסיפור, אולי הוא יישכח. לפעמים זה מצליח, ואכן ידיעות ראויות של הרבה כלי תקשורת לא מקבלות הד בכלי תקשורת אחרים, אבל במקרה הזה היה קצת קשה להעלים כביש גישה, עשרות דונמים של זיתים, ומינוי לרמטכ"לות. כולם נאלצו לבלוע את הלשון, ולפרגן טיפה לקלמן ליבסקינד.

5. 360 זוויות – אבל תמיד אותה זווית

יפעת ארליך צילום: ינאי יחיאל

מה התיר ליפעת ארליך להתחזות ולהראות את נשות הטאליבן בותכנית הראשונה של "360"? מעבר לעובדה שמדובר בכתבה האלף בנושא (מה יש יותר: עיתונאים שנכנסו לחצר הזו, או נשים שחברות בחצר הזו?) – מדובר בחשיפה אישית של נשים שודאי לא היו רוצות בכך. האם הן עברו עבירה פלילית? הן עברו על החוק? לא, אבל הן סתם טרה-לה-לה-לה, אז בואו ניכנס לתוכן ובאופן לא מוסרי נתעד אותן ונפרסם זאת, בתקווה שזה יביא רייטינג.

מפחיד לחשוב על השיקולים של מערכת ששולחת עיתונאית לתוך קבוצה כזו וחוזרת עם שום דבר שאסור מבחינה פלילית. בשבוע הבא היא הבטיחה למחזר את הטריק שהעיתונאית נטע סלע כבר עשתה בעבר: לשבת ליד "אמא טאליבן", לשאול אותה שאלות ולקבל תשובות בכתב. וואו. (ואגב, חברים: תעבדו שם על הקריינות. בכל הכתבות בתוכנית הראשונה הקריינות הזכירה כתבים של מהדורות חדשות מקומיות, שלא בטוחים בעצמם עדיין).