הצילו: נותק הקשר בין הכתבים לאחמד טיבי

מדוע ח"כ טיבי שמצוטט בתקשורת בלי סוף לא רואיין השבוע על הקשר שלו עם קדאפי, מה קורה בידיעות והארץ ועוד שאלות לתקשורת

nrg יהדות | 24/2/2011 12:18 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
1. בעיות בזיכרון

 
אחמד טיבי.
אחמד טיבי. צילום: פלאש 90
לפני 10 חודשים ביקרו ח"כים אצל מועמר קדאפי שליט לוב. אחד ממארגני האירוע היה ח"כ אחמד טיבי, חביב התקשורת והח"כים. מעניין למה אף עיתונאי לא ביקש מטיבי להגיד מה הוא חושב השבוע על עצמו ועל קדאפי (אריק בנדר שוחח עם חנין זועבי, אבל זה יוצא מהכלל שמעיד על הכלל). ברור שרוב הסיכויים הם שטיבי לא היה עונה בכלל או לפחות לא משיב בכנות, מה שלא אמור היה להפריע לעיתונים ולחברות החדשות בטלוויזיה לשדר ולפרסם מחדש את התמונות ההן גם ללא תגובת טיבי וחבריו.
2. כולנו עבדים

בעשור האחרון שוק העבודה בישראל הפך למופקר. חברות מצליחות ורווחיות כמו בנק הפועלים פיטרו עובדים רק כדי לקלוט עובדים זרים ולהרוויח יותר, אילן בן דב רכש את פרטנר דאג שבעלי המניות (כלומר בעיקר הוא), יקבלו דיווידנד של יותר ממיליארד דולר בתוך כשנה שזה בערך כל הרווח הנקי בעוד תנאי העבודה של רבים מהעובדים הורעו. אלו כמובן רק דוגמאות בודדות. בעיתונים בכלל ובעיתונים הכלכליים בפרט שיבחו והיללו את הדרך בה מתנהל המשק וצומח ואת האחראים על הכלכלה. לכן זעקות

השבר של הכתבים לאור פיטוריו של יגאל סרנה מידיעות אחרונות הן לא פחות ממביכות. ברור שלפטר כתב ותיק רק כדי לשכור כתב זול, הוא מעשה שנסבל מוסרית רק אם מדובר בחברה שמפסידה כסף, אבל בשנתיים האחרונות פוטרו שלל הרבה כתבים שהרוויחו הרבה פחות. הדבר היחיד שלא מפתיע הוא שרק מי שעובד בעיתון הארץ חסר האיזונים והבלמים, יכול להעסיק פובליציסט כמו ארי שביט שיכול לומר: "אם בתקשורת הישראלית אין מקום לסרנה, אין בה מקום לעיתונות". בהחלט, לא נסחפת אפילו טיפה. 

3. הארץ, בדיוק מה שחשבתם

עמוס שוקן
עמוס שוקן רועי שרון
בימים אלו מתבררת תביעה בסך 16 מיליון שקלים, במסגרתה נטען כיצד עיתון עיתון הארץ שרואה את עצמו מוסרי ונעלה מעל כולם, העתיק (שלא לומר חלילה גנב), 500 ידיעות מעיתון מעריב. הצדדים לא ויתרו כמובן על התענוג שכלל זימון של עמוס שוקן, מו"ל הארץ, לצורך מתן עדות. שוקן ניסה כמובן להמעיט מערך המעשה, רק שמרוב רצון טוב הוא הביך בעיקר את עצמו עם טיעונים מופרכים ולפיהם מתן קרדיט לכתב על ידיעה הוא "סוג של קלקול". לקרוא ולא להאמין.

4. מסביב יהום הסער

התקשורת סיימה מהר מאוד לדווח ולסקר את התקיפה הברוטלית והאכזרית של העיתונאית לארה לוגן במצרים. אבל בעוד התעלמות היא חטא שאולי ניתן לסבול, את האיוולת שהפגינו (לדעתנו), צפי סער ו"הארץ" צריכים ללמוד בבתי ספר לתקשורת בכל העולם. במאמר של סער מוצגים העיתונאים כגזענים שמשוכנעים שהערבים הם נחותים ולכן הגיוני שהם יתקפו כתבת צעירה ונאה. ובכן, לאור העובדה שהפגנות נערכות מדי שנה בניו יורק, לונדון, תל אביב, קרית ארבע ובעוד ערים מערביות, מדוע הארץ לא משיב ברצינות באמת אירועים כאלו לא מתרחשים שם?

5. משפט שלמה

הרב שלמה אבינר
הרב שלמה אבינר צילום: פלאש 90
רבנים נוטים להאשים את התקשורת בשמאלנות ושנאת דת. רבים מהעיתונאים אכן עושים מאמצים עילאיים כדי להתנהג בצורה שתצדיק את המוניטין הרע. אבל עם כל הרצון הטוב שיש לנו, אנחנו באמת לא מבינים לאילו כותרות בדיוק ציפו הרבנים שחתמו על מכתב תמיכה במשה קצב לאחר שהוא הורשע בשורה ארוכה של עבירות מין.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

חמש שאלות

מדור "חמש שאלות לתקשורת העוינת" סוקר את הצדדים הפחות מוארים ויפים בתקשורת הישראלית ומייצג את הדעה של כותביו בלבד

לכל הכתבות של חמש שאלות

עוד ב''חמש שאלות''

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_news/judaism/ -->