מחקר: איזה צמח מומלץ לגדל על הגג?
העובדה שגג עם צמחיה מקטין את צריכת האנרגיה של הבניין היא ידועה. מחקר חדש בדק איזה צמחים כדאי לגדל לצינון הטמפרטורה. המלצת החוקרים: האפטניה, בעלת העלים הירוקים והפרחים האדומים
נושא מורכב זה, שמתברר שיש לו פנים לכאן ולכאן, נחקר באחרונה, לראשונה בישראל, בידי אורנה שוייצר מבית הספר ללימודי סביבה באוניברסיטת תל אביב, בהנחיית הפרופ' יואב וייזל ז"ל מהמחלקה לבוטניקה, ופרופ' אביתר אראל, מומחה לנושאי אנרגיה בסביבה הבנויה, מהמכונים לחקר המדבר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. פרופ' אראל אף הציג באחרונה את ממצאי המחקר בכנס מדעי בינלאומי שעסק באמצעים פסיביים לשם קירור בתים, שנערך באי היווני רודוס.
ארבעה סוגי צמחים המשגשגים בתנאי האקלים של ישראל - ובמיוחד במישור החוף הלח - נבחרו לצורך הניסוי. היו אלו: עשב הקיקויו הפופולארי (מין של דשא נפוץ), אפטניה לבובה, מלוחית הרגלה וססוביום. כל צמח נשתל בתערובת שתילה רדודה על הגג בתא ניסוי בשטח של מ"ר כל אחד, תוך חיקוי התנאים השוררים על הגג ובחלל הפנימי של מבנה מגורים רגיל. במהלך תקופת המחקר, נמדדו שינויי הטמפרטורות שהצמחים אמורים ליצור בחורף ובקיץ, וכן תצרוכת המים שלהם, תהליכי התפתחותם ועמידותם למלח.
התוצאה שהתקבלה: משטחי עשב הקיקויו, תרמו לקירור החלל הפנימי את התרומה הגבוהה ביותר מבין הצמחים שנבדקו. אבל חסרונו הגדול ביותר של המין הזה הוא, בהיותו "זולל מים" משמעותי עד תשעה ליטרים למ"ר ביממה. דווקא האפטניה,
כמה גדולה היתה הורדת הטמפרטורה? בתא ניסוי אשר דימה בניין עם גג וקירות כמעט ללא בידוד תרמי, כמו רוב הבתים הישנים בתל אביב, תוספת הצמחייה הביאה להורדת הטמפרטורות בצהריים בשלוש מעלות בערך. "זהו הפרש טמפרטורות משמעותי, שניתן בהחלט לחוש בו", הדגישה החוקרת. עם זאת, בשעות הערב והלילה, היה הפרש הטמפרטורות אפסי, וגם בחורף לא הביא הגג הירוק שנבדק, לשום הבדל בטמפרטורה.
"מוטב היה שבישראל ינהיגו בידוד תרמי יעיל הרבה יותר בגגות הבניינים מזה הקיים עתה, וגם יחזרו לנוהג הישן של סיוד וצביעה בלבן, מדי שנה", אומר בשיחה עם nrg מעריב פרופ' אראל. לדבריו, כאשר משקללים את היתרונות והחסרונות של גגות ירוקים בישראל המתייבשת מוטב לבחור בדרך זו במקום להיצמד לרעיון הגגות הירוקים.
"כאשר משווים את התרומה של בידוד תרמי טוב יותר של הגג לדירות שמתחתיו, לעומת תרומתם של הצמחים שיגדלו עליו לאותה מטרה - תוספת בידוד תרמי עדיפה, משום שהיא משפרת את תפקוד הגג לא רק בקיץ אלא גם בחורף, ואינה צורכת מים יקרים", הדגיש אראל. "התקן לבידוד תרמי של בניינים בישראל (ת"י 1045) הקיים כבר עשרות רבות של שנים, חייב לכן להתעדכן".
אראל הסביר גם כי מאחר והטמפרטורה של הגג הירוק בקיץ גבוהה מהטמפרטורה בתוך הדירה בכל שעות היממה, הגג הירוק פועל למעשה כמערכת הצללה, ומפחית בעומס החום על הבניין, אבל איננו מקרר אותו. לכן התרומה שלו מורגשת כמעט רק בצהרי היום, ולא בלילה.
מה בכל זאת תרומתו של הגג הירוק?
פרופ' אראל: "הוא מתפקד כמו גינה, להנאת מי שמחזיק או משתמש בנכס. קיומם של הצמחים תורם לסביבה בגלל ספיחת הפחמן הדו חמצני, ומועיל למגוון הביולוגי. אבל כאשר גם הצמח החסכוני ביותר, כפי שנבחן במחקר, צרך בתנאי הקיץ החם והלח של תל אביב שלושה ליטרים מים למ"ר מדי יום – זה המון. המחיר פשוט כבד מדי. וזאת כאשר במישור החוף, שם בוצע הניסוי למחקר, התנאים האקלימיים היו הכי נוחים לצמחיה, ושיעור האידוי יותר נמוך מאשר בבאר-שבע או באילת. ברוב מדינות העולם, גגות ירוקים מתקיימים יפה ללא השקיה. אבל בישראל, שבה לא רק קיים מחסור חמור במים אלא גם שיעור האידוי השנתי עולה במידה רבה על כמות המשקעים - אפילו באזור הצפון שהוא הכי-גשום אצלנו – גג ירוק על מצע שתילה רדוד, לא יכול להתקיים לחלוטין ללא השקיה".
מה בנוגע לתרומתם של הגגות הירוקים להפחתת "אי החום" העירוני?
"גגות ירוקים אכן יכולים להפחית מעט את עוצמת 'אי החום העירוני', שהוא, אגב, תופעה המורגשת בעיקר בלילה. עם זאת, גם בהיבט הזה - גגות לבנים עדיפים. כמו כן חשוב לזכור גם כי כאשר מדובר בבניינים רבי קומות, המהווים חלק ניכר בבנייה החדשה, השפעת הגג על התנאים השוררים במפלס הרחוב, הולכת ופוחתת".
אראל הדגיש כי גגות ירוקים בכל זאת רצויים כאשר הם משמשים כגינות ציבוריות ומתווספים לשטח הירוק העומד לרשות הציבור בעיר – למשל על גגות של חניונים, או כאשר הבניין מחופה אדמה ברובו ועובי הקרקע מאפשר לגדל צמחים אשר אינם דורשים השקיה כלל.
חשיבות המחקר, ביקשה החוקרת שוייצר להדגיש, הוא גם בהעלאת מודעות הציבור לנושא ומחקרים אקדמיים נוספים יסייעו בלי ספק לשפוך אור על תרומת הגגות הירוקים לאיכות הסביבה בארץ. "במדריך לבניה ביו אקלימית בישראל", הוסיפה, "נאמר למשל שגגות ירוקים עשויים להפחית את מעבר הקול דרך התקרה העליונה של הבניין (כלומר לסייע בבידוד האקוסטי) וכן ששכבת הצמחים שעל הגג מסייעת להשהיית הנגר העילי, מעכבת את ניקוז המים אל המערכות העירוניות ומקטינה את ספיקת השיא. אלו נושאים שבוודאי ייחקרו בעתיד באופן פרטני".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם