געגועים למנדט הבריטי
התחליף לקולוניאליזם לא היה דמוקרטיה מקיר לקיר, אלא דיקטטורות מושחתות מוייטנאם ועד עזה, שמנצלות את תושביהן והורסות את חייהם
למרבה הצער, בתקופתנו הפוסט מודרנית, זה לא אופנתי לומר מילה טובה על שלטונן של מדינות אירופה – בעיקר בריטניה וצרפת אבל גם בלגיה, הולנד, ספרד ופורטוגל – במרחבי אפריקה והמזרח התיכון, וזה לא פוליטיקלי קורקט לומר מילה רעה תרבותם של הערבים או האפריקאים. אבל עם יד על הלב - גם אנחנו וגם הם יודעים שהמבנה המתמטי המדויק של המוסיקה של באך עולה בתחכומו על היבבות המבורדקות של אום כולתום, ושהארכיטקטורה של פאריז יפה יותר ממחנות הפליטים של צ'אד. אם פה ושם ישנם רמזים לתרבות גבוהה או לתכנון עירוני גם במדינות עולם שלישי נחשלות - אלו בדרך כלל שרידים של המשטר הקולוניאלי המפואר שקיפל ללא הצדקה את דגלו.
למעלה משישים שנים חלפו מאז השתחררו מדינות ערב וארצות אפריקה מ"עול הקולוניאליזם", אבל עדיין אין אוניברסיטה ערבית, מדען אפריקאי או מוצר צריכה מזרח תיכוני מתוחכם שהטביע את חותמו על עולמנו. פרט לאביו הקנייתי של ברק אובמה, היצוא של אפריקה ומדינות ערב מסתכם בעיקר במוצרי גלם כמו נפט וגז, שנמכרים למערב במחירים מופקעים - למרות ששדות הנפט פותחו על ידי יזמים מערביים בזמן שאילי הנפט הערבים העדיפו לבלות את זמנם ברכיבה על גמלים.
מי שסבור כי אובמה הוא הנשיא האמריקאי הראשון שזונח את הטובים, משתף פעולה עם הרעים, ומביא על המערב חורבן - טועה. בשנות החמישים, העדיף אייזנהאואר לשתף פעולה עם ברית המועצות בלחץ שהופעל על בריטניה וצרפת לוותר על הקולוניות שלהן. ארצות הברית היתה משוכנעת שהחלשת שותפיה מאירופה תבטיח הגמוניה אמריקאית במזרח התיכון, באפריקה ובמזרח אסיה. צרפת ובריטניה, שהיו תשושות והרוסות ממלחמת העולם השנייה, הרימו ידיים וקיפלו את האימפריה.
למרבה הצער, התחליף לקולוניאליזם לא היה דמוקרטיה מקיר לקיר אלא דיקטטורות מושחתות מוייטנאם ועד עזה, שמנצלות את תושביהן והורסות את חייהם. הטרגדיות האנושיות הגדולות ביותר בעשרות השנים האחרונות – בין אם מדובר במלחמות כמו בסודן, בין אם אלו אסונות טבע כמו בהאיטי, ובין אם זה סתם רעב כמו באתיופיה - מתרחשות במדינות ש"השתחררו" מעול הקולוניאליזם ונפלו לידיהם של מנהיגים מקומיים שהם גם מושחתים
האם זה נכון גם לגבינו? אמנם קשה לשים בסירה אחת את נתניהו ביחד עם קדאפי או את ברק ביחד עם משפחת המלוכה הסעודית - אבל גם אי אפשר להכחיש שיש סיבות טובות להתגעגע לתקופת המנדט הבריטי, שהצליח לשמור את הסכסוך הישראלי-פלסטינטי על אש קטנה יחסית (מה שאנחנו והפלסטינאים מתקשים לעשות בששים השנים האחרונות), ושמר על משטר נקי משחיתות (מה שלבטח אי אפשר לומר על המשטר הקיים אצלנו).
למרבה הצער, קאמבק קולוניאליסטי הוא, כנראה, אופציה לא ריאלית. ועדיין, בכל פעם שאובמה מביע את התפעלותו מההפגנות האלימות במדינות ערב ורואה בהן ביטוי של "דמוקרטיה אוטנטית", כדאי להזכיר לו שכאשר הילדים מתפרעים - עדיף שיהיה מבוגר אירופאי אחראי בסביבה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם