החמצת העונה: ורמוט ושכטר טעו
פתיחת העונה המוצלחת של איתי שכטר בקייזרסלאטורן רק ממחישה את התחושה שהוא היה צריך לעשות את זה במקום אחר, יותר סימפטי לכדורגל התקפי. זה כלום לעומת האכזבה של ורמוט, שעוד לא רשם דקה בקבוצת התחתית, למרות שהוא לא רואה שם אף אחד ממטר

ורמוט ושכטר. קייזרסלאוטרן ויתרה על כדורגל התקפי צילום: דני מרון
מי שרואה את לאוטרן משחקת, תוהה היכן הכדורגל ההתקפי, הפתוח והאטרקטיבי שהבטיחו לנו בבונדסליגה. הקבוצה שלו מסתגרת בבונקר ושולחת גשש לברר אם אפשר להוציא את האף לרגע. אל תסתנוורו מה1:3- על מיינץ, או מממוצע של 50 אלף צופים למשחק (שגם הם, כנראה, מאוכזבים ).
הנהלה שמוכרת את הכוכב הגדול (סרדיאן לאקיץ' לוולפסבורג) בתחילת העונה, ואת הכוכב השני (איבו איליצ'ביץ' להמבורג) ערב סגירת חלון ההעברות, מאותתת לאוהדים שהיא הולכת לעונה פיננסית, ומוותרת על כדורגל.

שכטר עם טרונד סוליד. אנטי כדורגל מובהק צילום: רויטרס
שכטר היה ראוי לקבוצה טובה יותר, כי כרגע עולים געגועים להפועל ת"א של אלי גוטמן, שהיתה מצליחה בבונדסליגה לא פחות מחבורת הנגרים שלצדו כיום. בהנהלה צריכים לשאול את עצמם איך באיירן, עם 70 אלף צופים במשחק, יכולה להביא ספונסרים וכסף ענק, בעוד הם עצמם מתעסקים במועט. זהו כישלון ניהולי.
ייתכן שצדק מאמן האנובר, מירקו שלומקה, שרצה את שכטר ואמר: "הוא עושה טעות, ומחפש חיים קלים בקייזרסלאוטרן במקום להיאבק על מקום בהרכב אצלנו." נכון, עונה גדולה ומרובת שערים יכולה להקפיץ אותו לקבוצות הגדולות של גרמניה, עם קשרים אמיתיים שיוכלו לספק לו כדורים ולא יכריחו אותו לרדת לקו האמצע.
אבל איך הוא יכבוש הרבה
עם קישור כזה? ואם כבר מדברים על הקישור, מה קורה עם גילי ורמוט? אחד השחקנים היותר מוכשרים בישראל נתקל, בפעם השנייה, ביחס לא ממש אוהד מצד מאמן בחו"ל.
טרונד סוליד, המאמן הנורבגי של גנט, התנכל אליו, וגם עכשיו הוא כבר כשיר לחלוטין, אבל בשבת ישב לראשונה על הספסל, ועדיין לא זכה לדקת משחק. מבט מהיר בהרכב, מגלה שאין בקבוצה אפילו שחקן אחד עם הכישרון שיש לוורמוט ברגליים.
או שאנחנו עיוורים ולא מבינים כדורגל, או שהמאמן מרקו קורץ קיבל את ורמוט כנדוניה יחד עם שכטר ולא ממש מתלהב ממנו, ואולי פשוט צריך לומר לוורמוט להישאר בארץ. כאן אוהבים אותך וכאן גם תהנה. מה שווה להיות בגרמניה, אם לא נותנים לך סיכוי?