הקרב על הוועד
בלי שהתכוונו, זועקים הצעירים המוחים את זעקתם של עובדי הקבלן שלעולם לא יחושו ביטחון תעסוקתי. בדיוק עבור הדברים הללו קיימים ועדי עובדים
הקבוצה והביחד קיבלו, לפתע, משמעות, ההצלחה האישית וההישגיות הבלתי מתפשרת נבחנות מזווית שונה. הכעס והרצון לשנות הביאו את הצעירים הישראלים לבדוק לא רק מה קרה לנו כחברה, אלא בעיקר מה קרה לנו כחברה עובדת ולהעניק רוח גבית אפילו מבלי שהתכוונו לעובדי הרכבת וההוסטלים.
מהפכת ההייטק הישראלית היא זאת ששינתה לחלוטין את פניה של החברה הישראלית העובדת. היא הביאה עמה מושגי הצלחה ותגמול כספי, שעד אותו רגע כמעט ולא היו מוכרים. מערכות וחברות התחרו ביניהן והציעו הצעות ותנאים מרחיקי לכת רק כדי לצרף לשורותיהן צעירים שרק השתחררו מהצבא או סיימו לימודים באוניברסיטה.
מי שעבד בהייטק הפך למושא להערצה ולקנאה. הציבור הישראלי החל לדבר במושגים של "סטארט אפ". כותרות העיתונים דיווחו בגאווה על צעירים ישראלים שמכרו רעיונות ופיתוחים במיליוני דולרים. חלומה של האם היהודייה, שהילד יהיה רופא, הוחלף בילד הייטקיסט. כל אחד חלם להשיג חוזה אישי.
בעידן ההייטק מושגים כמו חוזה קיבוצי וועד עובדים נשמעו אנכרוניסטים. הרי רק עובדים מבוגרים שאין להם ברירה או מוצא נאלצים להישאר בחוזה קיבוצי ולהשתמש בשירותי הוועד. בתקופה הזו התפתחה המחשבה המוטעית, שוועד עובדים נועד רק לכאלה שרוצים כרטיסים לספארי בהנחה או נופש באילת. מי שחזק מחוזר ולוקח חלק במשחק של העולם החדש. הוא עומד בפני עצמו ולא זקוק לאף גורם אחר.
אבל אותם צעירים, שחשבו כך והאמינו שכישרונם ויכולותיהם יגנו עליהם מפני כל פגע, התבדו. כמו כל
העובדים הצעירים נשארו חשופים. מי שהרוויח הרבה היה הראשון להיפגע. וכאשר גוף אחד מפטר או מוריד שכר באופן משמעותי, הגופים האחרים הולכים אחריו. במקרים רבים, גם אם ארגון אינו במשבר, הוא מרשה לעצמו לנצל משברים של אחרים, כדי לפגוע בתנאי השכר של עובדיו.
המחאה היא לא רק נגד יוקר המחיה. הצעירים המוחים, בלי שהתכוונו, זועקים את זעקתו של העובד שהמעסיק משלם לו מעט ודורש ממנו המון. הם זועקים את זעקתם של עובדי הקבלן שלעולם לא יחושו ביטחון תעסוקתי מהו.
קריאתם לצדק חברתי מבטאת תחושה עמוקה של מיאוס כלפי היחס לעובדים במדינת ישראל. מסתתרת בתוכה סלידה עמוקה מכל תופעת ניצול העובדים, ובעיקר מאובדן הבושה של רבים מהמעסיקים שחושבים שהעובד צריך לומר להם תודה על כך שהם בכלל מעסיקים אותו.
כעשרת אלפים עובדים מיוצגים על ידי ועד עובדי בנק לאומי שבראשו אני עומדת. מבחינתי, הוועד הוא ההגנה האחרונה של העובד מפני כל גחמה או ניסיון לפגוע בעובד. הוועד הוא רשת הביטחון של העובדים. גם אם חלית, גם אם טעית בתום לב, יש מי שמייצג אותך לא רק כעובד, אלא בראש ובראשונה כאדם.
כשהמדינה החלה לדבר על הפרטת הבנק הוועד בראשותי נלחם על עיגון זכויות העובדים לארבע שנים נוספות. ידעתי שאני לא יכולה לסמוך לא על המדינה ולא על הבעלים החדשים, יהיו מי שיהיו, כי הנורמות החברתיות של ישראל 2011 הם לא נורמות של דאגה לעובד ושמירה על זכויותיו. אני יודעת ששורת הרווח חזקה יותר מכל שורה שנכתבה על זכויותיו וכבודו של האדם העובד.
אל תגידו שהמחאה מתה. היא חיה ונושמת בתוך מאבקי העובדים המתקיימים בימים אלה ממש. אני מביטה במתרחש ויודעת: המהפכה עובדת.
הכותבת היא יו"ר ועד עובדי בנק לאומי
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם