ראשי » ירוק » עסק ירוקגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

צ'רנוביל באמזונס: שברון חויבה לשלם מיליארדים על הנזקים שגרמה

פסק דין תקדימי שהתפרסם השבוע חייב את חברת הנפט שברון לשלם פיצויים בגובה של כתשעה מיליארד דולר בגין נזקים לסביבה ולתושבים מקומיים בעקבות רשלנות שלהם בקידוחי נפט באמזונס באקוודור. החברה גם חויבה להתנצל בפני התושבים

הסיפור הזה יהפוך יום אחד לסרט הוליוודי. יש כאן את כל המרכיבים הבסיסיים – מאבק בין קהילת אינדיאנים ענייה ביערות האמזונס באקוודור לבין חברת נפט ענקית שמואשמת כי זיהמה את האזור במשך שנים ופגעה באופן קשה בבריאות התושבים; התנהלות משפטית ארוכת שנים עם עליות ומורדות לשני הצדדים וגזר דין שאמור לתת סוף טוב לפרשה, לפחות במונחים הוליוודיים. וכן, כמעט שכחנו, יש כאן גם כסף על כף המאזניים, הרבה מאד כסף, כזה ששם את ארין ברוקוביץ בכיס הקטן.
 
ביום שני השבוע פסק השופט ניקולאס זאמברנו בבית המשפט בעיירה הקטנה לאגוס אגריו באקוודור כי על חברת הנפט שברון (Chevron) לשלם פיצויים בסך 8.6 מיליארד דולר בגין הנזקים שנגרמו בכתוצאה מהתנהלות רשלנית של החברה בקידוחי נפט באזור שהחלו ב-1972.

בנוסף, פסק השופט זאמברנו כי שברון תשלם 860 מיליון דולר פיצויים ל-Amazon Defense Coalition, קואליציה של ארגונים וקהילות מקומיות שחברו ביחד לייצג את התובעים בפרשה. לקינוח, הודיע השופט כי שברון צריכה להתנצל באופן פומבי תוך 15 ימים ואם לא תעשה כן, הפיצויים שהיא נדרשת לשלם יוכפלו.

פסיקת השופט הפכה את המקרה הזה לשני בהיסטוריה מבחינת סכום הפיצויים בגין נזקים סביבתיים, אחרי המקרה של BP שהתחייבה לשלם 20 מיליארד דולר בגין דליפת הנפט ממפרץ מקסיקו. למרות זאת, שברון לא ממש התרגשה והודיעה כי החלטת השופט אינה לגיטימית וגם לא ניתנת לאכיפה. בנוסף צוין בהודעת החברה לגבי הפסיקה  כי היא "תוצר של הונאה ובניגוד לעדויות מדעיות לגיטימיות".

כמו שאתם מבינים, התנצלות לא תהיה כאן ושברון גם ציינה במפורש שהיא מתכוננת לערער על הפסיקה בבית המשפט באקוודור.

במרכז הפרשה ניצבת למעשה חברת טקסאקו (Texaco), שנרכשה על ידי שברון ב-2001 ובכך הפכה את שברון לצד הנתבע. טקסאקו החלה לפעול באקוודור באמצע שנות ה-60 והחלה בקידוחי נפט ב-1972 בשותפות עם חברת נפט המקומית PetroEcuador.
 

לפי כתב התביעה, טקסאקו חיפשה קיצורי דרך שיחסכו לה כסף ולכן במקום לנקז שפכים מזהמים ולשמור את האזור נקי, הם שפכו מיליארדי גלונים של בוצה רעילה ביערות האמזונס וגרמו לחלחול של החומרים המזהמים לאגמים ומקורות מים ששימשו אלפי תושבים אינדיאניים שמתגוררים שם.

על פי התביעה, ההתנהלות הזו שנמשכה עד שנת 1992, הביאה ליצירת "אזור מוות" בשטח של יותר מ-3,000 קמ"ר, שבו נרשמה עלייה משמעותית במקרי הסרטן, לוקמיה, תינוקות שנולדים עם מומים ושורה ארוכה של מחלות. על פי ארגון Rainforest Action Network 1,400 תושבים מתו כתוצאה מזיהום מקורות הקרקע והמים ו-30,000 אחרים ממשיכים להיות חשופים לסיכונים.

ב-1992 טקסאקו העבירה את השליטה על קידוחי הנפט שהיא פעלה בהם באקוודור לידי השותפה שלה בקידוחים, חברת PetroEcuador, ששייכת למדינה. על פי טענת שברון, החברה ניקתה את החלק שלה בשדות הנפט לפני שעזבה את אקוודור ושוחררה מכל אחריות לנזקים אפשריים בהסכם שנחתם אז בינה ובין החברה האקוודורית. את התושבים המקומיים זה לא ממש שכנע וב-1993 הוגש כתב תביעה בשם 30,000 התושבים באזור לבית משפט פדרלי בניו יורק בתיק שנודע בשם אגואינדה נגד שברון טקסאקו. אז החל למעשה הפרק המשפטי בפרשה שנמשך מאז ועד היום.

התושבים המקומיים האשימו בכתב התביעה את טקסאקו בזיהום של יערות האמזונס ובגרימת מוות ומחלות לתושבים ודרשו פיצויים בסך של 27 מיליארד דולר, שבמשך הזמן, לאור ראיות ומידע שהגיע ממומחים ששכרה התביעה, תפח לסף של 113 מיליארד דולר. העובדה המעניינת היא שלמרות ההאשמות של שברון נגד בית המשפט באקוודור, הרי שטקסאקו ואחרי כן שברון פעלו כל השנים להעביר את המשפט מארצות הברית לאקוודור, מה שאכן קרה בסופו של דבר.

על פי הוול סטריט ג'ורנל הסיבה לכך היתה שאקוודור נוהלה אז על ידי ממשלה שהיתה נראית ידידותית יותר לאינטרסים עסקיים של חברות אמריקאיות. מה ששברון לא לקחה בחשבון הינה העובדה ששלטון גם יכול להתחלף, אפילו באקוודור, ואכן ב-2007 נבחר נשיא חדש באקוודור שהודיע על תמיכה בתביעת התושבים המקומיים. שברון לא מצמצה לרגע וטענה שהממשלה השמאלנית מתערבת במשפט לטובת המקומיים. הממשלה כמובן הכחישה זאת.

המאבק המשפטי בין הצדדים היה לא רק ארוך ומתיש, אלא גם מלא האשמות וטריקים מלוכלכים שכמו נלקחו מספרי ג'ון גרישם. באחד המקרים שברון ביצעה האזנות סתר באמצעות מכשירי ציתות שהוחבאו בשעונים ועטים בכדי להוכיח ששופט שטיפל במקרה מקבל שוחד. השופט נאלץ להתפטר מתפקידו כתוצאה מהגילויים, אולם יותר מאוחר גם שברון קיבלה על הראש כשהתברר שמי שביצע עבורה את העבודה הוא אמריקאי שהורשע בהברחות סמים.
 

שברון גם לא מהססת לתבוע את האנשים שתובעים אותה ובשבוע שעבר הגישה תביעה נגד עשרות אנשים שמעורבים במקרה מצד התביעה בתענה שהם קשרו קשר לסחוט את החברה בסכום של 113 מיליארד דולר על ידי המצאת עדויות וניסיון לתפלל את מערכת המשפט האקוודורית.

החברה לא היססה להפעיל את המערכת המשפטית כנגד ג'ו ברלינגר שהפיק וביים סרט תיעודי על הפרשה בשם Crude וביקשה לשים יד על חומרי הגלם שלו בטענה שהם יכולים לעזור להם בתביעה נגדם באקוודור. במאי 2010 הורה שופט לברלינגר למסור לחברה 600 שעות של חומרי צילום שלו עליהם הוא עבד במהלך ההפקה. ברלינגר ערער על ההלחלטה ובית משפט לערעורים חייב אותו בסופו של דבר למסור רק חלק מהחומרים שלו, כאלו המתארים את התנהלות עורכי הדין של התביעה באקוודור, מומחים פרטיים ופקידי ממשלה מאקוודור.

כל זה כאמור לא עזר לשברון והיא בסופו של דבר יצאה כשידה על התחתונה בפסק הדין. עם זאת, בשברון לא רואים בהחלטת השופט סוף פסוק בפרשה, שלא לדבר על כך שהיום בו שברון תוציא את פנקס הצ'קים ותשלם את מה שנפסק לחובתה עדיין רחוק מאד. הסיבה העיקרית ששברון לא נראית מודאגת, לפחות כלפי חוץ, מהחלטת השופט, הינה העובדה שאין לה נכסים באקוודור ולכן יש סבירות גבוהה שלאקוודור יהיו קשיים של ממש באכיפת פסק הדין.

"זה באותה מידה יכול להיות כסף של מונופול, בהינתן היחס של שברון כלפיו (פסק הדין, ר.ג.)," הסביר רלף שניידהארט, פרופסור למשפטים ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון.

לשברון, אגב, יש את היכולת להתמודד גם עם הקנס וגם עם כפל קנס, אם היא לא תסכים להתנצל בפומבי (והיא לא). בשנה שעברה רשמה החברה רווח נקי של 19 מיליארד דולר והיא מחזיקה בנכסים נזילים של מזומן ושווי מזומן בסך 17.1 מיליארד דולר נכון לדצמבר 2010. המשקיעים בבורסה, אגב, גם לא התרגשו מפסק הדין ומניית שברון שמרה על יציבות השבוע.
 

עם זאת החברה יודעת שלא כדאי לה להיות יותר מדי שאננה. אמנם באקוודור אין לה נכסים, אולם התובעים, כפי ששברון חשפה, מתכוונים לנסות ולאכוף את פסק הדין נגדה בשורה ארוכה של מדינות בהן יש לה עסקים ונכסים שאפשר לעקל לטובת תשלום הפיצויים. הטקטיקה ששברון מאמצת היא מחד לנסות ולקעקע את פסק הדין מבחינה ציבורית ולהגדירו כתרמית ומאידך להשתמש בכל כלי משפטי שעומד לרשותה, כולל תביעות בבתי משפט בארצות הברית נגד אקוודור על הפרה של הסכמי סחר בינלאומיים עם ארצות הברית וגופים משפטיים בינלאומיים.

גם אם ייקח עוד שנים, אם בכלל, עד שהאינדיאנים באמזונס באקוודור או ממשלת אקוודור יזכו לקבל את הפיצויים משברון, הרי שעדיין יש בפסק הדין מסר חשוב מעבר לעניין הכספי גרידא. "המקרה הזה שולח מסר שחברות שפועלות במדינות מתפתחות לא יכולות להסתמך על ממשלות שמשתפות פעולה וחוקים סביבתיים לא מחמירים כאמצעי לבודד את עצמן מתביעות פיצויים," הסביר רוברט פרסיבל, פרופסור למשפטים מאוניברסיטת מרילנד. במילים אחרות, חברות יחשבו פעמיים לפני שהן יתייחסו למדינות מתפתחות בתור פח אשפה סביבתי.

בינתיים זו בעיקר משאלת לב והמציאות מראה שעדיין חברות גדולות מייצרות לא מעט נזקים סביבתיים וחברתיים במדינות מתפתחות כדי למקסם את רווחיהן, אבל המציאות הזו משתנה לאיטה ופסק הדין הזה הוא עוד דוגמא לכך שבסופו של דבר, גם אם זה לוקח עשרות שנים, מי שאחראי לנזק גם משלם את החשבון.

הבעיה היא שבינתיים יש מי שמשלם מחיר יקר על כך ולא לחינם הפרשה הזו מכונה "צ'רנוביל באמזונס". אולי בכדי שהמסר של הפרשה הזו יחלחל כמו שצריך לחברות אחרות, כל מה שאנחנו באמת צריכים הוא סרט הוליוודי עם גיבור כמו ג'ורג' קלוני או מאט דיימון בתפקיד עורך הדין של האינדיאנים מהאמזונס שסוגר חשבון עם הרעים ודואג שהם יחתמו על הצ'ק ולא ישכחו שהטובים מנצחים. לפחות בקולנוע.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...

עסק ירוק

רז גודלניק, כלכלן, בעל תואר שני במנהל עסקי ויועץ לשעבר לשר הפנים. כיום מתגורר בניו-יורק, ארה"ב, עוסק בפיתוח עסקים ירוקים מרצה וכותב על כך

לכל הכתבות של עסק ירוק