הוקם ת.מ.י.ר - תאגיד המיחזור של היצרנים
ב-1 ביולי ייכנס לתוקפו חוק האריזות - שיחייב את היצרנים למחזר כ- 60% מהאריזות שלנו. השבוע הקימה התאחדות התעשיינים את תאגיד ת.מ.י.ר, למיחזור כל סוגי האריזות בארץ. החשש: הרשויות המקומיות לא יעמדו בזמנים
עד היום פעל בישראל תאגיד המיחזור אל"ה - שהוקם על-ידי חברות המשקאות ומימש את חוק הפיקדון לבקבוקים. ת.מ.י.ר הוא גרסה מורחבת של אל"ה ותפקידו לאסוף את כל סוגי האריזות במשק ולמחזרן.
70 מהפעילות במשק. "הבעלים של התאגיד יהיו הגופים הגדולים", אומר ברוש, "אבל הוא ייתן שירות לכל מי שמייצר או מייבא אריזות בישראל בלי שום הבחנה ויטפל באריזות של כולם".
האתגר שניצב בפני התאגיד החדש מורכב במיוחד: מדובר למעשה בשינוי מהותי של מערך איסוף הפסולת בישראל. במסגרת המערך החדש התושבים אמורים להפריד בבתיהם את האשפה לרטובה (שאריות מזון ופסולת אורגנית) ויבשה - ולהשליך את הפסולת היבשה שכוללת את כל סוגי האריזות לפח ייעודי שיוצב בפתח הבניין. עוד אומר ברוש: "משם הם ייאספו על-ידי המשאיות של הרשות המקומית שיובילו את הפסולת היבשה אל מרכזי המיון שלנו". במרכזי המיון יפעלו קוראים אופטיים שיפרידו את האריזות לסוגים השונים
עד שהתהליך המתואר כאן יעבוד באופן חלק יצטרכו התעשיינים לצלוח שורה של מכשולים. סימן שאלה גדול מרחף לפי שעה מעל שיתוף הפעולה עם הרשויות המקומיות. התאגיד החדש אמור לשלם לרשויות עבור שירותי הפינוי והפסולת היבשה, אבל המו"מ על גובה התשלום נתקע. כעת ממתינים לוועדת מחירים שבה חברים משרד האוצר המשרד להגנת הסביבה והתמ"ת שתכריע מה יהיה התעריף שהתעשיינים ישלמו לרשויות המקומיות.
האם כל התהליך הזה יושלם במהירות והכל יהיה מוכן ב-1 ביולי כפי שנקבע בחוק? יחי האופטימיות. "אנחנו נהיה מוכנים", אומר ברוש, "כל אחד צריך לעשות את חלקו ובבוקר 1 ביולי נמתין שמשאיות יגיעו למרכזי המיון שלנו עם הפסולת היבשה. האם גם הרשויות המקומיות יהיו מוכנות? זה כבר האתגר שלהן ושל המשרד להגנת הסביבה".
המאמץ של התעשיינים להתארגן במהירות נובע מהקנסות הכבדים שהחוק השית עליהם למקרה שלא יעמדו ביעדי האיסוף והמיחזור. "האתגר הגדול הוא לעמוד במכסות ולא לשלם קנסות", אומר ברוש, "בסך הכל אני אופטימי".
גורם אחר בהתאחדות התעשיינים טוען: "אני לא מאמין שהרשויות המקומיות יהיו מוכנות ב-1 ביולי, אבל לנו אין סיבה להיות בלחץ כי החוק מציב יעדים הדרגתיים. בשנתיים הקרובות אנחנו צריכים למחזר %30 מהאריזות, ובהחלט אפשר לעמוד בזה ורק בשנה השלישית יש קפיצת מדרגה ל-
60% - אז יהיה המבחן האמיתי".
הפעילות של תאגיד המיחזור ת.מ.י.ר תמומן ממכירת האריזות למפעלי מיחזור, ובנוסף כל יצרן ויבואן יצטרך להשקיע מכיסו בהתאם להיקף היחסי של פעילותו. האם העלויות האלה ייפלו בסופו של דבר על הציבור באמצעות ייקור המוצרים? גורם בהתאחדות התעשיינים מרגיע: "באירופה חוק המיחזור הביא להתייקרות זניחה של כ-3 אגורות למוצר. ייתכן שבארץ המצב יהיה שונה למשל אם הרשויות המקומיות ינסו לעשות עלינו סיבוב ויגרמו לנו להוצאות כבדות, אבל אם הכל יתנהל כשורה נראה שרוב היצרנים והיבואנים יוכלו לספוג את העלויות".
aviv67@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם