שופטים למען בעלי חיים
בעקבות שורה של פסקי דין סלחניים כלפי אזרחים שהתעללו בבעלי חיים החליטו במשרד להגנת הסביבה לערוך השתלמות מיוחדת לשופטים שתציג את מצבם העגום של החיות. "העונשים מינימליים ולא מרתיעים"
חתול רחוב. יקבל חיזוק משפטי? צילום: פלאש 90
השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, ידוע כמי שנושא בעלי החיים קרוב לליבו, והוא מקיים קשרים הדוקים עם הארגונים והעמותות הפועלים בתחום. במשרד להגנת הסביבה אף הוקם אגף מיוחד להגנה על בעלי חיים. במשרד טוענים שלצד שיפור החינוך וההסברה, יש צורך בהקשחה משמעותית של האכיפה והענישה כלפי מתעללים. במסגרת המאמץ להגביר את האכיפה, פנה לאחרונה סמנכ"ל האכיפה של המשרד להגנת הסביבה, יצחק בן דוד, לשופט בית המשפט העליון שלמה לוין, האחראי על השתלמויות השופטים.
לא מודעים
בן דוד מתאר בפנייתו את אזלת היד של מערכת החוק מול מי שמתעמרים בבעלי חיים. "המציאות מראה כי הטיפול בעבירות לפי חוק צער בעלי חיים אינו נמצא בראש סולם העדיפויות של משטרת ישראל," הוא כותב, ומוסיף כי "כאשר כבר מגיע האזרח לתחנת המשטרה לדווח על מקרה של התעללות בבעל חיים, השוטר הממונה אינו טורח לרשום את התלונה, ואם טורח לרשום - לרוב אינו טורח לחקור אותה".
הבעיות, לפי בן דוד, לא נגמרות במשטרה. העונש המקסימלי על התעללות בבעלי חיים הוא שלוש שנות מאסר, אבל מרבית העבריינים מקבלים הרבה פחות מזה. "פסקי הדין מלמדים על סלחנות כלשהי כלפי המתאכזרים לבעלי חיים", כותב בן דוד, "השופטים משיתים עונשים מינימליים, הרחוקים מאוד מעונשי המקסימום הקבועים בחוק.
לעתים נוצר מצב שבו אדם שעבר עבירה הקשורה ברכוש מקבל עונש חמור יותר מאדם שפגע בבעל חיים, למרות שמדובר בפגיעה ברכוש לעומת פגיעה בחיים".
במשרד להגנת הסביבה מייחסים את העונשים הקלים לעובדה שחלק מהשופטים לא מודעים להיקפה של תופעת ההתעללות ולחומרתה. כדי לשנות את המצב הזה, חותם בן דוד את פנייתו בבקשה לאפשר לאנשי המשרד להשתלב בהשתלמויות השופטים, לסקור בפניהם את המצב החוקי ולערוך להם היכרות עם המציאות הקשה בשטח.
השופט לוין השיב לפנייה בחיוב, ואישר כי בתוכנית ההשתלמויות של השנה הבאה אפשר יהיה לשלב את נושא חוק צער בעלי חיים. יחד עם זאת, הוא מציין כי "המכון להשתלמות שופטים נמנע מהנחיות לשופטים בנושאים של ענישה ומסתפק בהעברת מידע".
aviv67@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם