בבטן האדמה: מערת שמשון
אדי ומשה הסתבכו לא מעט עם החוק עד שהחליטו להתקרב לבורא עולם. היום, תחת התקרה המפויחת של המערה בה לפי האמונה קבור שמשון הגיבור, הם מרגישים סוף-סוף מוגנים
בדרך מרמלה, לפני צומת שמשון, פונים ימינה אל היער. "איפה קבר שמשון?", אני פותח סדק בחלון. האיש הבודד עם המטרייה השבורה מסמן: "הלאה". הגשם העיקש ממיס את אדמת שביל הגירנית והפורד שלנו כמעט מאבדת "פוקוס". עומק המערה בשיאו כשלושה מטרים, ובכניסה כתובת בשחור: "רבי נחמן מאומן". התקרה מפויחת ומתחתיה מתחממים משה ואדי. שניהם תלמידים בישיבת קבר דן בן יעקב שבקצה היער. עולים לכאן מתי שבא להם, "כי לשמשון אין 'יארצייט' קבוע".
במערה הם מרגישים מוגנים. פתחה הפנורמי מאפשר תצפית אל הוד היער. כשלא מתפללים, הם מדליקים את 11 סממני הקטורת כפי שעשו במערתם רבי שמעון בר יוחאי ותלמידיו. "זה אוכל לנשמה", מסביר משה. אנחנו בערב פורים ומשה קורא מ"חזון עובדיה": "אין נוהגים אבלות בפורים, ב-14 וב-15 בפרהסיה בין בלילה ובין ביום". ואדי מוסיף: "נבקש רחמים מבורא עולם שיחזיר אותנו בשלום וכל מי שצריך שיחזיר אותו בשלום".
אדי ומשה זקוקים קודם כל לשלום בנשמתם. עד לחזרתו בתשובה נגס משה בעוגת הנהנתנות. הדברים הרגילים, אבל לפני הכל הגלישה בים. למרות שביד אחת הוא חסר זרוע עקב מום מלידה. ידו הבריאה עשתה ממנו גם שף די מבוקש בתל אביב. עבר את לילית, בראסרי, טאפאס אחד העם של רושפלד, לה רג'אנס של מלון דן. "הייתי מאכיל את כל הגנרלים", הוא מספר.
נשמע טוב, למה חזרת בתשובה?
"כי היה בי כעס שלא ידעתי להתמודד איתו". הזעם הבלתי נשלט הביא לפיטורים, הפיטורים הביאו להיכרות קבועה עם בתי משפט וחדרי מעצר. "עד שבקבר דן בן יעקב קיבלו אותי איך שאני. אפילו שהגעתי עם שיער עד המותניים".
ופה לימדו אותך לשלוט בכעס?
"לימדו אותי לעבוד על העצבים שלי. קראתי בספר המידות שרשמו הצדיקים ושם כתוב בפירוש: 'הסר כעס מלבך'".
ואתה מצליח להסיר?
"פעם הייתי סוחב את זה שבועיים, היום אני לוקח את זה לתורה. בודק במה אני לא בסדר".
צריך להיות חתיכת שמשון בשביל לעמוד בזה...
"בגלל זה אני במערה שלו".
שמשון נותן כוח לוותר על הסמים והאלכוהול?
"הסטלה היחידה שאני מקבל היום זה מהתורה".
הרוח מכה בפתח המערה ואדי מהדק את מעילו. שחור כצבע עברו. הרזומה של אדי מכיל עבודות שיפוצים ושמונה שנות מאסר בשני סיבובים. "תמיד על אלימות", הוא אומר בלי רצון לפרט. לפני שלושה חודשים השתחרר. לפני חודש הגיע לכאן. "אני
אפשר ללמוד תורה בבית הסוהר?
"בבתי הסוהר יש תנאים דה לוקס לתורה. הרבנים באים אליך ואתה לא ממהר לשומקום, רק מה? הממסד כל הזמן מעליך".
גם בישיבה פה יש ממסד...
"ומרגישים אותו. אני, למשל, רגיל לחיים החילוניים. רוצה ללכת - קם והולך. פה לא. מהבוקר עד שלוש תן לו בתורה".
הצל שנעמד בפתח המערה חוסם קרניים שבין העננים. קוראים לו יקי והוא מחפש את החייל שנעלם, בוגדן דן שירוקוב. אולי השם של דן בן יעקב משך אותו דווקא לכאן. מחפשים אצל הבדואים במאהל מתחתינו, סורקים גם במערת הנטיפים ובמערת התאומים, "אולי בחר למות מול הנוף המדהים הזה", מחווים אדי ומשה. יקי משאיר בידיהם תמונה. הם מבטיחים לעשות תיקון למען דן החייל.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם