השקט שנשאר? שובה של המגרפה לרחובות
מטאטאי הרחובות, הגננים וגם עובדי התברואה בכרמיאל החלו לפעול במסגרת תקנות הרעש החדשות. את מפוח העלים יחליפו המטאטא והמגרפה ופינוי האשפה יתחיל מאוחר יותר. התושבים לא מבינים על מה המהומה: "אנשים צריכים לחיות - אי אפשר להיות רק בשקט"
- נתקלתם במפגע רעש אסור? דווחו לנו - yarok@nrg.co.il
מהרגע בו נכנסנו לעיר עברנו ל"כוננות ספיגה" - פתחנו את חלונות הרכב וחידדנו את האוזניים על מנת לנסות ולזהות את מי שהפך בין יום לעבריין. גם כאן שמעו התושבים על סיירת מפוחי העלים של פעילי סביבה בעיר השכנה נהריה ובהתנגדות של עיריית תל אביב ורשויות מקומיות נוספות לתקנה המחמירה, אבל כאן, למעט רעשי התחבורה על הכביש הראשי, רחובות העיר היו שקטים כמעט לחלוטין.
"יש הרבה עלים, אבל אסור להשתמש במפוחים, זה עושה רעש. עכשיו מותר לעבוד רק עם מטאטא", הסביר מיכאל טיטרוב, שמשמש כבר קרוב לעשרים שנה כמטאטא רחובות בעיריית כרמיאל. "העירייה הפסיקה כבר לפני חצי שנה לעבוד עם מפוחים בגלל שזה הפריע לתושבים. הרעש שיגע אותם. ברחוב הזה גרים הרבה פנסיונרים שנשארים בבית גם בשעות היום. זה לא בריא ללב שלהם, הרעש הזה מבהיל. עכשיו גם נקי. זה לוקח יותר זמן לנקות את העלים, אבל זה בסדר. היום אני עושה את החצי הזה, מחר אני אעשה את החצי השני".

את השיחה השקטה קטעו קולות צורמים של מפוח עלים מאחד מחצרות הבניינים. נכנסנו לחצר מצוידים במחברת ועט. "לא שמענו שיש חוק חדש שאוסר להשתמש במפוח עלים", סינן סוועאד הגנן מבין נהמות המפוח, כשהוא מביט על המחברת מחשש שאנחנו פקחים של המשרד להגנת הסביבה המבקשים לרשום לו דוח. "בלי מפוח איך נוציא את העלים? אנחנו לא יכולים לעבוד עם מגרפה על טוף. איך נחשוף את מקומות המסתור של הנחשים? איך נמנע שריפות אם לא נעיף את העלים היבשים? נטפלו דווקא למפוחים? מה משאית לא עושה רעש? ומה עם מערבלי הבטון? המכבשים? הטרטורים של עובדי מע"צ כשהם מחדשים כבישים? ואפילו מכסחת של דשא,
בדרכנו לעיריית כרמיאל אנחנו פוגשים את נדים, אחד מקבלני הגינון של העירייה. "התחלנו להוריד את השימוש במפוח העלים בהדרגה כבר לפני שלושה חודשים", הוא מסביר על תהליך הגמילה, "חשבנו שזה יהיה קשה, אבל ראינו שלאט לאט אנחנו מסתדרים גם בלעדיו. היום כבר הורדנו אותו לגמרי". כשהגענו למשרדו של דוד מלכה, ראש המנהל לאיכות סביבה ותברואה של עיריית כרמיאל, הוא בדיוק סיים להוציא הנחייה למחלקת התברואה על תקנות הרעש החדשות האוסרות לטלטל פחים לפני השעה שש בבוקר.

"כבר שנים שמלאכת פינוי האשפה מתחילה אצלנו בחמש וחצי בבוקר. אז מה הבעיה אם נתחיל את העבודה בשש?", הוא מסביר כשאנחנו בדרכנו לתחנת המעבר לפסולת ביתית של העירייה, "אני בטוח שעובדי התברואה יתקוממו על כך שבמקום לסיים את העבודה ב-11:00 הם יסיימו אותה ב-11:30 אבל מהר מאוד הם יתרגלו. זה ממש לא משמעותי". למרות עשרות משאיות הזבל שמגיעות אליה מידי יום, אפילו תחנת המעבר של הפסולת הביתית בכרמיאל נראית שקטה ופסטורלית.
"אפילו השכנים שלנו שקטים מאוד", מסביר בחיוך שמעון בן נון, כשהוא מצביע אל עבר בית העלמין של העיר הגובל עם תחנת המעבר אותה הוא מנהל. "פעם התחלנו לפנות מכולות אשפה כבר בלילה כי עבדו בשתי משמרות בגלל העומס על תחנת המעבר. אבל בגלל התלונות של התושבים כבר לפני עשר שנים הפסקנו לפנות בלילה והתחלנו לפנות אשפה רק מחמש וחצי בבוקר". מלכה מתערב ומסביר כי רק בערבי חג עובדי התברואה נאלצים להתחיל לעבוד בלילה על מנת להספיק ולפנות את האשפה בשעה מוקדמת לפני כניסת החג. מלכה מודע לזה שכרמיאל מהווה אי של שקט בתוך ים סוער של רשויות מקומיות שמצפצפות על התקנות החדשות ומטיל ספק כי המשרד להגנת הסביבה יצליח להתמודד עם הנחשול הגדול שלהן.
"אני לא רואה פקחים של המשרד להגנת הסביבה מסתובבים ומתמודדים גם עם בעיות הרבה יותר קריטיות, עוד לפני שהתקנות נכנסו לתוקפן", אומר מלכה, "ברדיוס הקרוב אלינו יש גלישה של ביוב גולמי שנמשכת כבר שנים ארוכות מהכפרים השכנים בענה, דיר אל אסעד, רמה, סכנין ומזהמות את הנחלים היפים באזור. בכל הרדיוס הקרוב אלינו יש המון ערמות אשפה בוערות שמזהמות את האוויר, המים והקרקע. אני יודע מפקחים של המשרד להגנת הסביבה שיש תיקים שמחכים שלוש שנים עד להגשת כתב אישום. באזור שלנו יש רק פקח אחד של הסיירת הירוקה. יש גם צוואר בקבוק גדול במחלקה המשפטית של המשרד עד שהם אוספים ראיות ועד שמכינים את התיק. עד שכתב אישום מבשיל להכרעת דין יכולות לחלוף חמש שנים ואז ראש העיר שעשה את העבירות כבר מתחלף. אני חושב שיש דברים שהם בסדר עדיפות גבוה יותר מאשר מפוחי העלים שגם אותם לדעתי צריך להגביל בשעות ובמיקום. אני לא נתקלתי מעולם בהתארגנות או בתלונות של תושבים נגד מפוחי העלים".
ברחוב הכרמיאלי נראה שהתושבים לא מבינים על מה המהומה. "גם הבוקר כמו בבקרים שלפניו לא התעוררתי מרעש פתאומי שהקפיץ אותי, אני גרה ברחוב ראשי ואני לא שומעת רעשים שמפריעים לי, גם לא רעשים של מפוחי עלים", מסבירה אלה, עובדת בבית קפה במדרחוב בעיר. "התקנות האלו נראות לי מוגזמות. אנשים צריכים לחיות. אי אפשר כל היום להיות בשקט".