תעודת עניות: עם דת לא הולכים למכולת
לא רק בישראל החרדים חיים על חשבון משלם המיסים. הניו יורק טיימס, מצא: היישוב הכי עני באמריקה הוא עיירה חרדית בשם קריית יואל
המיקום שלה דווקא לא רע – מרחק סביר מניו יורק. אבל כשם שהקירבה לתל אביב לא מצילה את תושבי בני ברק מעוני, כך גם הקירבה לניו-יורק לא מצילה את החרדים האמריקאים מקבצנות.
שבעים אחוזים מתושבי קריית יואל חיים מתחת לקו העוני. כמו החרדים בישראל, הם משחיתים את זמנם בלימוד תורה וגמרא וחיים על חשבון משלם המסים האמריקאי. למעלה ממחציתם מקבלים תלושי מזון, שהם המקבילה האמריקאית לקצבת סעד. בלי הקצבה הזו הם היו יכולים למות מרעב.
למה הם כל כך עניים? משתי סיבות עיקריות - העדר השכלה רלוונטית (רק חמישה אחוז מתושבי קריית יואל הם אקדמאים), ומשפחות גדולות מדי שאין להן סיכוי ריאלי להתפרנס בכבוד.
החרדים כמובן משוכנעים שעשיית ילדים בשרשרת, הימנעות מרכישת מקצוע נדרש ובזבוז זמן בלימודי קודש הם מרשם בטוח למקום טוב בעולם הבא, אבל בעולם הזה הם מועמדים לגיהינום. רק חסדי ליבה של מערכת הסעד מצילים אותם משם.
החרדים טוענים כי השמירה הקפדנית על המצוות מצילה את עם ישראל, אבל אם ככה חזון ההצלה – אולי עדיף לכבות את האור או לפחות להחליף דת (וזה עוד לפני שדיברנו על מיליוני החרדים שמתו בשואה למרות שאלוהים היה אמור לעמוד לצידם).
הנימוק המגוחך ביותר שמעלים החרדים להצדקת
לי אין כוונה ללכת בדרכו הנפסדת. יתר על כן - אפילו אם היתה דרכו מתאימה לזמנה – זה לא אומר שהיא מתאימה לזמננו. אבותינו נהגו במכוניות ללא מזגן ובלי כריות אוויר, אבל קשה לחשוב על סיבה סבירה לנסוע היום במכוניות לא נוחות ולא בטיחותיות כאלה.
דת איננה שונה ממכונית – או שמשפצים, מחליפים ומתקדמים - או שנתקעים. לחרדים אני מציע להתקדם; ללא חרדים אני מציע להפסיק בהקדם לרחם ולממן את החרדים. זו הדרך היחידה לגרום להם להפנים שהם חיים בכביש ללא מוצא כלכלי.