קוקה קולה יכולה להתקשט בנוצות ירוקות?

לצמצם פליטות, לחסוך במים ולמחזר פלסטיק זה חשוב. מי שממשיך להשקות ילדים בפחיות עם 6 כפיות סוכר לא יכול לדבר ברצינות על אחריות

סופ
אביב לביא | 6/5/2011 11:02 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
ב"קוקה קולה" תמיד ידעו לשווק. רק לפני שנתיים ספגה החברה בבושת פנים את הגלובוס השחור של ארגוני הסביבה, והנה פסח הנוכחי מצא אותה בעיצומה של מתקפה ירוקה. בשיאה של המתקפה השיק התאגיד את החנות הממוחזרת במתחם "התחנה" בתל אביב. רבבות ישראלים נהרו לשם כדי לראות מקרוב את הפלא: פעם פחית-היום תכשיט; וגם: פעם בקבוק - היום חולצה (מפלסטיק ממוחזר).

חנות המיחזור של קוקה קולה
חנות המיחזור של קוקה קולה צילום הדמיה
החג נגמר, ואת מקום החנות האמיתית תפסה החנות הווירטואלית - זו שפועלת באתר של חברת המשקאות - שממשיכה לשווק טי- שירטים מפלסטיק, מחזיקי מפתחות וארנקים ממוחזרים במחירים שווים לכל נפש. החנות האמיתית נסגרה אבל השאלות החשובות נותרו פתוחות: האם כל הבאזז הזה באמת הופך את קוקה קולה לחברה ירוקה?

טל רבן, מנכ"ל קוקה קולה, נשא לאחרונה הרצאה במרכז הבינתחומי בהרצליה, בה ניסה לשכנע שהחברה באמת החליפה דיסקט. "קיימות אינה טרנד חולף", הוא צוטט ב"דה מארקר", "היא חלק מהאחריות שלנו כאנשים, כמנהלים וכהורים". באותה הזדמנות התגאה בשיפור הביצועים של החברה בתחום הסביבתי: צמצום הפליטות בפס הייצור, חיסכון באנרגיה ובמים.
עליית הגרין-ווש

דומה שפתיחת חנות המחזור של קוקה קולה היא גם תאריך העלייה הרשמי לישראל של דילמת הגרין -ווש. בעולם מתחבטים בתופעה הזו כבר שנים: איך להתייחס לתאגידים שעושים מאמץ - לא מושלם אבל גם לא מבוטל - לשנות את דרכיהם המזהמות ולצמצם את השפעתם המזיקה על הסביבה. חיבוק עלול להתפרש כמו מתן לגיטימציה; הפניית כתף קרה עלולה לפגוע במוטיבציה.

חשוב לפרגן, אבל אי אפשר להתעלם מהאירוניה. על אחת החולצות שנמכרות בחנות הווירטואלית של קוקה קולה מתנוסס הכיתוב "Reduce" - להפחית את הצריכה. האם זה אומר שקוקה קולה תפסיק להפיק פרסומות ולעשות כל מאמץ לפתות את הישראלים לצרוך עוד ועוד שתייה בבקבוקי

פלסטיק? הימור פרוע: אף לא ליום אחד.

לצמצם פליטות, לחסוך במים ולמחזר פלסטיק זה יפה וחשוב, וזה הרבה יותר טוב מאשר לא לעשות את כל אלה, אבל מי שממשיך להשקות ילדים בפחיות משקה עם שש כפיות סוכר לא יכול לדבר ברצינות על אחריות "כאנשים וכהורים". ההתנהלות העדכנית של קוקה קולה אולי מפחיתה את הנזק שפעילותה מסבה למשאבי הטבע, אבל חברה שמעמיסה על העולם מדי שנה מאות מיליוני בקבוקים - גם אם מעט רזים יותר - לא יכולה להתקשט בנוצות של קיימות. וקיימות פירושה להשאיר לדורות הבאים עולם טוב יותר; ובעולם טוב יותר "טעם החיים" הוא לא נוזל סינתטי מבעבע ומתוק מדי שבוקע מבקבוק פלסטיק.

ברלוסקוני, תרגיע

רשמי המסע לדרום איטליה שפרסמתי כאן בשבוע שעבר - כולל ערימות האשפה והפקקים - עלו לי בשלל תגובות של השתתפות בצער (לחיי הציניות), ובמחאות מצד כאלה שעשו חיים משוגעים באותם מקומות בדיוק וחשו שפגעתי בציפור נפשם האיטלקית.

אז למען הסר ספק: מפרץ סורנטו, אמלפי ושות' הוא אחד האזורים המרהיבים באירופה, ונהנינו מהשבוע שבילינו שם הנאה רבה. חוויה מומלצת בחום, בעיקר בעונה הזו. זה עדיין לא סותר את העובדה שאיטליה נאבקת עם עומסי תחבורה קיצוניים, ושנאפולי טובעת באשפה של עצמה, ואגב כך מספקת חומר נוגה למחשבה על הקרום הדק שמפריד בין ההתנהלות הנוצצת של העולם המודרני, לתהומות הזוהמה שאליהן הוא עלול לגלוש כשהשיטה מפסיקה לעבוד.

aviv67@gmail.com

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

לא עוצר בירוק

צילום: דעות

אביב לביא במסע שבועי במטרה להפוך את הסביבה למקום נעים יותר

לכל הכתבות של לא עוצר בירוק

דעות וטורים

המייל הירוק

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_news/green/ -->