
בגלל ניהול כושל: שפל בכמות הדגים בכנרת
עבריינות דיג תרמה להידלדלות מתמשכת של הדגים בכנרת. אגף הדיג לא פעל דיו למניעת דיג יתר ודיג בלתי חוקי, ולא קיים פיקוח יעיל

עוד קובע המבקר, כי בכנרת דגו דגים קטנים מהמותר. משרד החקלאות לא הקפיד על מידת עיני הרשת. דיג באמצעות רשתות עם עיניים קטנות משמעותו - דיג דגים קטנים מהמותר. על פי הדוח, הדגיגים הקטנים אינם מגיעים לבגרות מינית ולפיכך אינם מתרבים ואוכלוסיית הדגים מתדלדלת במידה ניכרת. המבקר קובע כי מנהל אגף הדיג, חיים אנג'וני, לא התייעץ עם היועץ המשפטי במשרד החקלאות בעניין מידות עיני הרשת. הוא לא היה מוסמך להחליט להתיר דיג ברשתות בלתי תקניות ולכן הוא נושא באחריות למצב שנוצר.
דלדול הדגה הוא תופעה גלובלית שהגורמים לה דומים כמעט בכל מקום בעולם, ובראשם דיג יתר. באגן המזרחי של הים התיכון המצב גרוע יותר מן המצב במערבו. שלל הדיג ירד בעשור האחרון בישראל ביותר מ-80%, והדגים המסחריים קרובים לסכנת הכחדה.
מנתוני אגף הדיג עולה כי בעשור הראשון של שנות האלפיים, ובייחוד בשנים 2007 ו-2008, ירדה כמות הדגים בעלי הערך המסחרי בכינרת, בעיקר זו של אמנון הגליל, בעשרות אחוזים מדי שנה: בשנת 2008 נידוגו בכינרת 224 טונות בלבד לעומת 2,163 טונות בשנת 1998, דהיינו ירידה של כ-90%.
לדעת רוב אנשי
על פי הדוח, למחלקת הפיקוח של אגף הדיג יש כוח אדם מצומצם (מנהל וחמישה פקחים בלבד), ואין ביכולתה למלא כהלכה את כל מטלותיה. גם האמצעים העומדים לרשותה מעטים ואינם מאפשרים פיקוח נאות. "משום כך", כותב המבקר, "אין אפשרות לקיים פיקוח במשך כל שעות היממה שבהן דגים".
לדברי המבקר, כל ריכוז מאמץ בכינרת או בים התיכון בא על חשבון הפעילות השוטפת בזירה השנייה. "סירת גומי קלה אחת משמשת לפיקוח בשני המקומות, וכאשר מעבירים אותה ממקום למקום נותר אגף הדיג ללא כל אמצעי פיקוח במקום שממנו הועברה".
הדוח מגלה גם ליקויים חמורים בפיקוח על גידול דגים ועל ייצור מוצרי דגים. הדוח חושף כי לא היה פיקוח וטרינרי על ברכות הדגים ולא היה כל תהליך של רישום ואישור של ברכות גידול; לא היה פיקוח וטרינרי על סירות הדיג ועל הדיג הימי, ואף לא על הדגים בהגיעם לנמל; לא היה פיקוח וטרינרי על שיווק הדגים מהנמל; הפיקוח על מי השתייה בברכות שבהם מגדלים את הדגים לא תאם את התקנות האירופיות; לא היה כל פיקוח על שימוש בתוספי מזון במפעלים בתהליך הכנת מוצרי הדגים בהם; הבדיקות הווטרינריות הנדרשות לקביעת איכות הדגים לא נעשו על פי הדרישות הן בחומרי הגלם והן במוצר המעובד; בעיבוד מוצרי הדגים בתעשייה השתמשו בחומרים כימיים לחיטוי הדגים - דבר האסור על פי התקנות האירופיות.
בעיית הקורמורנים: במשך למעלה מעשור, מקיים משרד החקלאות פעולות הידברות חוזרות ונשנות עם רט"ג בכדי למצוא דרכים משותפות להפחתת הנזקים הנגרמים למשקי המדגה בצפון הארץ ולדגה באגם הכנרת על ידי עופות להקניים החורפים כאן (קורמורנים) ונודדים (שקנאים). לבקשת שר החקלאות, אישרה הממשלה להקצות סכום בסך של שלושה מיליון שקלים למשך שנתיים, לצורך התמודדות עם נזקי העופות הנודדים בכלל, והקורמורנים בפרט, וסוכמה תכנית ארצית להתמודדות עם השקנאים והקורמורנים החולפים בשמי הארץ וחורפים בין היתר באגם הכנרת. כמו כן, משרד החקלאות פרסם בשנת 2010 מכרז להתקשרות עם גוף שיבצע הרחקה של הקורמורנים מאזורי הלינה בסביבת הכנרת, ומאזורים נוספים ברחבי הארץ.
דיג ברשתות לא חוקיות בים התיכון: בעקבות הערת המבקר התקבלה החלטה להסדיר את גודל העין החוקי ברשתות מכמורת בהוראת שעה לתקופת מעבר. במהלך שנת 2011 יבוצעו סקרים לבחינת השפעתן של מבנה הרשתות על יכולת ההמלטות של דגים קטנים. תקנות חדשות יותקנו בהתאם לתוצאות הסקרים.
המחלקה לפיקוח: בשנתיים האחרונות נקט המשרד בצעדים ממשיים לשיפור תפקודה של המחלקה לפיקוח באגף הדיג. מנהל חדש מונה למחלקה, נכתבו נהלי עבודה חדשים, הפקחים פועלים על פי תכניות עבודה סדורות, נרכשו שני רכבים חדשים, נרכשו ציוד אישי ואמצעים (מצלמות ואמצעי ראיית לילה) לפקחים. היחידה מפעילה 5 פקחים, הפועלים מדי יום, 24 שעות ביממה. במקביל, מקיימת היחידה קשרי עבודה הדוקים עם מינהלת הכנרת, איגוד ערים כנרת ורט"ג.
פיקוח על ייצור דגים: בעקבות הביקורת של האיחוד האירופי בארץ, וכלקח ממנה, תוקנו תקנות לפיקוח על יצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי (דגים, יענים, דבש וחלב ומוצריהם ומוצרי ביצים), התשנ"ח – 1998, ונקבע בהן שעל המפעלים המייצאים לעמוד בדרישות הרשויות המוסמכות לכך במדינת היעד אליה מיועדים המוצרים לייצוא. בביקורת נוספת של האיחוד האירופי, שבוצעה לאחר מכן, נקבע כי רמת הפיקוח של השירותים הווטרינריים על ענף הדגים היא גבוהה ומבטיחה עמידה בסטנדרט יצור מאוד גבוה. בתחילת שנת 2010 החלו השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות להעסיק רופאה וטרינרית לפיקוח על גידול ושיווק בעלי חיים מימיים בישראל. אישור משקי הגידול מבוצע בשלב זה לפי טיוטת התקנות.