ניגוד עניינים בוועדות הניסויים בבעלי חיים
בעלי חיים המומתים ללא הצדקה, ועדות לא מאוזנות המקבלות החלטות, נהלים משנת 1995 וחוסר חיפוש חלופות שונות לעריכת הניסויים. מבקר המדינה בוחן את המועצה לניסויים בבעלי חיים
"בידי המועצה עדיין אין כלים יעילים ואמצעים לקבלת מידע על יעילות הפעולה של הוועדות הפנימיות", נכתב בדוח. "על המועצה לנקוט צעדים ארגוניים שיאפשרו לה לבחון בהקדם את הדיווחים שהיא מקבלת מן המוסדות על הניסויים המתבצעים בהם, וזאת כדי שתוכל במקרים המתאימים להגיב עליהם בסמוך למועד קבלתם".
כמו כן, על המועצה לפעול על מנת שנוכחות חבריה בדיונים שהיא מקיימת תהיה גבוהה יותר, כך שההחלטות שמתקבלות בהם ישקפו את דעת רוב חבריה. המועצה אמורה לכלול חוקרים העוסקים בניסויים בבעלי חיים, נציגים של ארגונים למען בעלי חיים ונציגים של משרדי ממשלה שונים. "בהיעדר הקפדה על מגוון זה של חברים במועצה ובהיעדר קביעה של הַמִנְיין החוקי לקבלת החלטות עקרוניות", מציין המבקר, "גוברת לעתים קרובות דעתם של המצדדים בכיוון מסוים, וכך לא נשמר האיזון שאליו שאף המחוקק בעניין זה".
הדוח מתייחס גם להמתה של בעלי חיים שנעשו בהם ניסויים בשל סיבות כלכליות. על פי החוק וכללי הניסויים בבעלי חיים העילה היחידה להמתתם היא "המתת חסד", כלומר לשם הפסקת סבל שלא ניתן למנעו באמצעים אחרים, ולא מתוך שיקולים כלכליים. נמצא כי לאחר הניסויים מקצת מבעלי החיים נמסרים לפינות חי וכדומה, אך במקרים רבים בעלי החיים מומתים ולא תמיד יש לדבר הצדקה.
כזכור, בשנת 2004 פרסם מבקר המדינה דוח על נושא הפיקוח על ניסויים בבעלי חיים, בו צוינו ליקויים רבים באיכות הפיקוח שנעשה על הניסויים על ידי המועצה ועל ידי מוסדות אחדים להשכלה גבוהה. בעקבות ישיבה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת בדצמבר 2009 החליט המבקר לעקוב אחר תיקון הליקויים שעליהם הצביע בדוח מ-2004. יחד עם זאת, המבקר מציין כי המועצה תיקנה חלק מהליקויים שמבקר המדינה העיר עליהם בדוח מ-2004.
חוק הניסויים בא לאזן בין הצורך לבצע ניסויים בבעל חיים לשם קידום המדע והרפואה ובין הצורך למזער את הסבל הנגרם לבעלי חיים. ממצאי הדוח מלמדים שבאוניברסיטאות בר-אילן ותל-אביב הפיקוח שמבצעות הוועדות הפנימיות אינו מספק. "יש בכך כדי לפגוע ברווחת בעל חיים שבבתי החיות של אוניברסיטאות אלה", נכתב בדוח. "מתעורר חשש כי עבודתם של מקצת מחברי ועדות אלה נעשית בשעה שהם מצויים במצב של ניגודי עניינים, זאת משום שמדובר
נוכח הליקויים שהועלו בדוח ביקורת זה חוזר משרד מבקר המדינה על המלצתו בדוח הקודם, ולפיה "על המועצה ועל שר הבריאות להפיק את הלקחים הדרושים מממצאי הביקורת, לבחון דרכים לשיפור היישום של הוראות החוק ולנקוט את כל הפעולות הנחוצות לקיום בקרה נאותה בעניין הניסויים בבעלי חיים. "קיום המלצות אלה והקפדה של כל הגורמים הנוגעים בדבר על קיום הוראות החוק יקדמו את השגת המטרה החשובה שמצוינת בדברי ההסבר לחוק הניסויים, והיא - מציאת האיזון המתאים בין הצורך להמשיך ולבצע ניסויים בבעלי חיים כדי לקדם את המחקר והרפואה, ובין הצורך למנוע ניסויים מיותרים ומזעור הסבל הנגרם לבעלי חיים במהלכם", כתב המבקר.
ענת רפואה, מנהלת עמותת "מאחורי דלתות המעבדה": דוח מבקר המדינה מחזק את הטענות שלנו ומראה בבהירות כי המועצה לניסויים בבעלי-חיים אינה מפקחת אלא מעודדת ניסויים. המועצה רמסה את חוק הניסויים ברגל כבדה ומכוונת, לא אישרה אף חלופה לניסויים, הפקירה את בעלי-החיים בידי ועדות פנימיות שבהן חוקרים מאשרים ניסויים לחבריהם בשיטת "אשר לי ואאשר לך", ועושה כל שביכולתה להסתיר את נתוני האמת על הניסויים מן הציבור. כל שנה, מאות אלפי בעלי-חיים, ביניהם כלבים, חתולים, קופים, חזירים ומכרסמים, משמשים כמבחנות-עם-זנב ועוברים יסורי גיהנום ללא שום הגנה וללא הצדקה אמיתית, הוסיפה רפואה. "אנחנו דורשים לשנות את הרכב המועצה לניסויים ולהעמיד בראשה אדם אובייקטיבי, לבטל את הוועדות הפנימיות ולהעביר את אישור הניסויים והפיקוח עליהם לוועדות ציבוריות חיצוניות.
עמותת תנו לחיות לחיות: סוף סוף נחשף פרצופם האמיתי של אלו שעורכים ניסויים בבעלי חיים. עורכי הניסויים עושים הכל כדי למנוע מעורבות ציבורית ופיקוח חוקי על מעשיהם. זאת מכיוון שהם יודעים שמעורבות כזאת הייתה מביאה להפסקת הניסויים ולמעבר לשיטות מחקר הומאניות. אנו מקווים כי ממשלת ישראל תיקח את מסקנות הדוח ותהפוך אותן מהמלצה לביצוע.
האגודה נגד ניסויים בבעלי חיים: האגודה איננה מופתעת מהממצאים של דוח מבקר המדינה. מאז ומתמיד הצביעה האגודה על כך שהמערכת המשפטית שמסדירה כביכול את הניסויים בבעלי-חיים לא נועדה להגן עליהם, אלא מהווה לא יותר מניסיון להרגיע את המצפון הציבורי נוכח מעשי זוועה הנעשים במאות אלפי בעלי-חיים בישראל מדי שנה. דו"ח מבקר המדינה חושף את התרמית, ומגלה תמונה של מערכת שמאפשרת לניסויים בבעלי-חיים להתקיים ללא התערבות של ממש. המערכת נגועה בניגודי עניינים לאורכה ולרוחבה. הליכי אישור הניסויים הם במקרים רבים בבחינת פארסה וליקויים חמורים עליהם הצביע מבקר המדינה עוד לפני שש שנים טרם תוקנו.
משרד הבריאות: אנו מקבלים בברכה את כלל הערות של מבקר המדינה בהקשר למועצה לניסויים בבעלי חיים. המועצה עשתה כברת דרך משמעותית בטיפול בהערות המבקר וזאת גם המבקר מציין. השקיפות של דיוני הוועדה, הגדלת הנחישות בביקורות של המוסדות, תוספת כח אדם מקצועי, פרסום כללים ולאחרונה חוזר מנכ"ל המשנה את ההתייחסות לניסויים – הם רק חלק מהשינויים שבוצעו. גישתו של מנכ"ל משרד הבריאות היא להגדיל עוד יותר את השקיפות , לדאוג שההחלטות יהיה בקוורום מאוזן, לקדם את נושא גביית האגרות, לגלות נחישות גדולה עוד יותר בביקורות, כמובן במקביל ליישם את כל ההערות של המבקר.
אוניברסיטת בר אילן: בכל הקשור לנהלים אנחנו מתקנים את הטעון תיקון ועם זאת יש כמה הערות של המבקר המתבססות על מידע שגוי. לעצם הטיפול בבעלי חיים אנחנו כבר עוסקים בתכנון ובהקמת בית חיות חדש בהשקעה של תשעה מיליון שקל.
אוניברסיטת תל אביב: אוניברסיטת תל אביב רואה חשיבות רבה במחקר אתי בבעלי חיים כנדרש על פי החוק. בעקבות דוח המבקר, האוניברסיטה הפיקה ויישמה לקחים והליקויים תוקנו. נוהל השימוש בבעלי חיים עודכן ושונה. מספר חברי הוועדה הפנימית לפיקוח על ניסויים בבעלי חיים הורחב, התווספו בה חבר מחוץ לאוניברסיטה, משפטן ואיש ציבור והוגבר הפיקוח על בתי החיות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם