כשרוצים לדבר: כך עושים שלום סביבתי
ישראל רגילה לקבל גידופים והאשמות במגרש הבינלאומי. בתחום הירוק ישראל הוכיחה שאפשר אחרת. מו"מ מול האו"ם מניב תוצאות
תוכנית האו"ם לאיכות סביבה השוכנת בניירובי שבקניה, היא גוף שתחתיו פועלות מנהלות ים גיאוגרפיות. אחת מהן, היא מנהלת היישום לאמנת שימור הים התיכון. 22 המדינות החתומות על האמנה מקיימות כבר מ-1976 שיתוף פעולה מקצועי כדי ליישם אותה. על מנת להכין פרוטוקולים מתאימים כיצד לנהוג בזמן אירועי זיהום ים או באיזה אופן לנהל את החופים יושבים יחדיו אנשי מקצוע גם מישראל ואף ממדינות שאין להם יחסים עם ישראל. ההבנה הלא כתובה, שהחלה לפעול שנה לפני שסאדאת נחת בארץ, היא שאנשי המקצוע משאירים את הפוליטיקה בצד ומתרכזים בעבודתם.
לעומתם, בגוף האב - תוכנית האו"ם לאיכות הסביבה, unep - חדרה הפוליטיקה. בכל שנתיים מאז 1987 נהגה מועצת המנהלים של unep לקבל החלטה לגינוי את ישראל על פגיעה בסביבה של "השטחים הכבושים על ידי ישראל". גינויים שלא נעשה בהם דבר באופן מעשי. אולם, בשנת 2001 מזכ"ל התוכנית דאז, ד"ר קלאוס טופפר (לשעבר השר לאיכות הסביבה של גרמניה), ראה צורך להוציא את ההחלטה הזו לפועל ואכן פנה למדינת ישראל ולפלסטינים והחל להניע תהליך של בדיקת מצב איכות הסביבה ב"שטחים הכבושים".
בהתלבטות האם לשתף פעולה עם הבדיקה לקחו חלק משרד איכות הסביבה אך גם, משרדי החוץ והבטחון. כולם היו ערים לחסרונות וליתרונות. בסופו של דבר הוחלט להמליץ לשר לשתף פעולה עם הבדיקה בכפוף למספר תנאים. השר דאז צחי הנגבי החליט החלטה אמיצה לקבל את דעת הצוות ואף הזמין את טופפר לבקר בישראל. בבניית האינטראקציה עם unep נשאלה השאלה לא רק כיצד להגן על עצמנו אלא גם כיצד נוכל ליצור מנוף לעתיד. הצוות הישראלי ניהל משא ומתן על הדרך והאופן שבו תתבצע הבדיקה.
הדוחות שיצאו מהתהליך ב-2003 ראו לנגד עיניהם גם נקודות חיוביות להסתכלות לעתיד ולא עסקו בהעמדת ישראל למשפט שדה. למשל בתוך 136 המלצות, הצוות ציין את הצורך להקים מחדש מנגנוני שיתוף פעולה סביבתיים בין הצדדים. בתקופת ההתנתקות, שוב פנו הפלסטינים ל-unep והעלו את הטענה שהשטח שפונה נפגע סביבתית וביקשו מהמועצה לבצע בדיקה של השטח. הארגון פנה שוב, ושוב פעלה ישראל באותה תבנית.
מסקנות המומחים היו שחוץ ממעט זיהום מדלקים, פסולת בנין ואסבסט – הכל בסדר. unep הפיק
במלחמת לבנון השנייה, דלף דלק מתחנת כח שנפגעה בחופי לבנון והועלה חשש שזיהום הים עלול להתפזר לחופי סוריה. גם הפעם ב-2006, unep ביצע בדיקה על פי אותם כללים ולא מיהר להאשים את ישראל אלא התרכז במסקנות לעתיד. בפעם הראשונה זה 30 שנה, לא נתקבלה החלטה לגינוי ישראל במפגש מועצת המנהלים.
בעקבות עופרת יצוקה, התקבלה תלונה ב-unep על גרימה לכאורה של נזקים לסביבה בעקבות המבצע הצבאי. גם הפעם, דוח המומחים ציין פגיעות נקודתיות במתקני שפכים וכדומה, אך ציין כי אין עניין משמעותי סביבתי בעופרת יצוקה. ההצלחה היחסית בעבודה מול unep היא תוצאה של החלטה אסטרטגית לבנות מערכת יחסים ולא בשל "תחזוקת שבר". הצעת הצוות הישראלית, הייתה לא טיפול במשבר אלא התמודדות מערכתית לאורך זמן.
כמו כל ניהול משא ומתן, הבסיס להצלחה היו בראש ובראשונה האינטראקציה בין אנשים, הקשר, סבלנות רבה מפני שהיו עליות ומורדות רבות, קשיים ומהמורות. לאט לאט התרגלו שתי המערכות לעבוד האחת מול השנייה וליצור דפוסי עבודה. כל אלה נועדו לאפשר לנו להציע סדרה של תנאים ותבניות עבודה.
למשל, דעות המומחים יהיו מבוססות על אימות נתונים וראיות עובדתיות כמו משלוח דגימות. לראות טיוטה שהוגשה לעיון והערות שני הצדדים. להעיר על ההודעה לתקשורת. לא חייבים היו לקבל את הערות ישראל, אך עובדה היא כי טון הדוחות היה אחר וכך גם נוצר אמון הדדי.
אין בטחון שתהליך כזה יעבוד בכל גוף או"ם או גוף בינלאומי אך יש מקום ללמוד מהתהליך ולצטט אותו כשרוצים ליצור תהליך הדברות מול או"ם או גוף בינלאומי אחר. תהליך שיכול למתן מאוד את השלילי ולהגביר את החיובי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם