מיסז'ניקוב וארדן ימליצו: קציר מלח בים המלח
שר התיירות והשר להגנת הסביבה יביאו לאישור הממשלה תוכנית להצלת דרום ים המלח. בתוכנית, קציר מלח מלא ופיתוח תיירותי. "על מפעלי ים המלח לשאת בהוצאות השיקום", אמרו השניים. המפעלים: נסכים להשתתף במימון
◄ לים המלח דרוש מציל
◄דוח: הפתרון לעליית מפלס ים המלח - קציר מלח
כזכור, מפלס המים בחלקו הדרומי של הים (שהוא למעשה בריכות תעשייתיות של מפעלי ים המלח) עולה ב-20 סנטימטר בשנה - ובמידה שלא תינקט פעולה מהירה, קו המלונות עלול להיפגע באופן משמעותי. התוכנית שהציגו השרים, שתוגש בעוד כשלושה שבועות לממשלה, כוללת קציר מלח מלא ופיתוח תיירותי של האזור.
השרים קיבלו את המלצות צוות ועדת מומחי סביבה, שמונו על ידי החברה להגנות ים המלח (חל"י). צוות המומחים קבע באופן נחרץ כי קיים יתרון סביבתי מובהק לחלופת קציר המלח - איסוף המלח מקרקעית הבריכות של המפעלים. "זאת בעיקר מן הסיבה כי חלופה זו הינה יציבה, אמורה להחזיק שנים רבות, והיא מציעה פתרון גורך לבעיית שקיעת המלחים והרמת המפלס", נכתב בדוח. "נכון", הודה ארדן, "גם לקציר המלח יש משמעויות סביבתיות - הקמת מפעל סמוך לים יכלול מטרדי רעש, צריכת אנרגיה גבוהה ופגיעה בסביבה הנופית, אך אופציה זו פוגעת באופן מינימלי באזור".
"על מפעלי ים המלח לשאת בהוצאות קציר המלח, על בסיס עקרון 'המזהם משלם'", טענו שני השרים. "יש להתייחס למלח המיותר, כאל פסולת תעשייתית", ציין ארדן. בשבועות האחרונים כבר החל משא ומתן בין משרד האוצר לבין מפעלי ים המלח, זאת במטרה להגיע להסכמה לגבי המימון שיקום בים. נכון לשלב הזה, המגעים טרם הבשילו להסכמה. במשרד התיירות ובמשרד להגנת הסביבה מבינים, כי ייתכן ויאלצו לצאת למאבק עיקש בנושא.
בסביבת השר ארדן אף מכנים את המאבק כ"שישינסקי 2". רוצים לומר,
לצד קציר המלח מתכננים השרים לקדם את האזור מבחינה תיירותית. השניים ימליצו על הקמת קרן ייעודית לפיתוח האזור. על פי התוכנית המדינה תקצה כ-750 מיליון שקל בחמש שנים לעידוד התיירות במקום.
במפעלי ים המלח מברכים על החלטת השרים לבחור בפתרון הקציר לשם הגנת בתי המלון בים המלח. "פתרון זה נתמך על ידנו", הם מוסרים בתגובה. "הוא בר קיימא והיחיד המאפשר את המשך התפתחות התעשייה והתיירות באזור ים המלח זו לצד זו תוך שמירה על הסביבה".
כמו כן ציינו המפעלים כי "לאור חשיבותו הלאומית והתעשייתית של ים המלח, ולמרות שני דוחות מבקר המדינה שקבעו כי המדינה אחראית למצב, הבענו הסכמה להשתתף במימון חלק מעלויות הקציר ולאפשר את התפתחות הנגב, התעשייה והתיירות. אנו מוכנים לדיאלוג רציני עם הממשלה בנדון".
בארגוני הסביבה מברכים את החלטת השניים. עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין, קרא למשרד האוצר ולממשלה לאשר בהקדם את העקרונות שהציגו היום שר התיירות והשר להגנת הסביבה. יחד עם זאת ציין ברכה כי "לפני שמקימים קרן לטובת פיתוח אטרקציות תיירותיות, יש להשתמש בכספים לטובת שיקום סביבתי לנזק האדיר שנגרם לאורך השנים כתוצאה מהפעילות התעשייתית של מפעלי ים המלח".
גם בחברה להגנת הטבע מברכים. לדברי, ניר פפאי, סמנכ"ל שמירת סביבה וטבע בחברה להגנת הטבע, זו החלטה אמיצה, טובה ונכונה ביותר לסביבה. "ההחלט תספק לאזור ים המלח את הפתרון היחידי שהוא ארוך טווח, תביא לאיזון מיטבי בין שלושת הגורמים המרכזיים באגן הדרומי: סביבה – תיירות - תעשייה, תצמצם את הפגיעה בערכי טבע ונוף ותשיג יציבות לאורך זמן. על מפעלי ים המלח לקחת אחריות לגבי הנושא הכספי של הפתרון הנבחר".
"כעת על מפעלי ים המלח להכיר באחריותם על הנזקים הסביבתיים ולשאת בעלות הכלכלית של תיקונם, בהתאם להמלצות", ציין גם מוסר גדעון ברומברג, מנכ"ל ישראלי בארגון ידידי כדור הארץ המזה"ת. לדבריו, עליהם לאמץ את קריאת השר ארדן להשקיע בפתרונות טכנולוגיים על מנת להפחית את הנזק הסביבתי, כגון שימוש בממברנות ליצור המינרלים במקום התלות הבלעדית בבריכות אידוי, הגורמות לירידה במפלס ים המלח הצפוני.
"ההמתנה הארוכה השתלמה בסופו של דבר", אמר דב ליטבינוף, ראש המועצה האזורית תמר. "הרבה שרים דיברו בשנים האחרונות על עתיד ים המלח ורק שר התיירות הנוכחי השכיל להפול את הדיבורים למעשים ולקדם בצורה כל כך משמעותית את עתיד ים המלח". לדברי ראש המועצה, הקצאת 750 מיליון שקל למטרות פיתוח תביא לפריחת אזור התיירות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם