אסון קבע: מה קרה למזג האוויר בארה"ב?
מאות הרוגים בסופות טורנדו באלבמה. ערים שלמות טובעות במי המיסיסיפי. 49 מדינות קבורות בשלג. בעוד המומחים מתווכחים מי אחראי לשינויים במזג האוויר, תושבי אמריקה מתמודדים עם רצף חסר תקדים של אסונות טבע מהסוג שמזוהה עם מדינות העולם השלישי
האמריקאים שנערכו לסופה קשה קיבלו אירוע שובר שיאים. 226 סערות טורנדו, חלקן בעוצמת רוח של 320 קמ"ש, שנרשמו ב-24 השעות האחרונות של הסופה, שברו את השיא הקודם מאפריל 1973, אז נמדדו 148 סופות טורנדו בפרק זמן קצר כל כך. מבחינת מספר הקורבנות, הסופה האחרונה שנייה רק לסערה של 1925. הרוחות העזות לא השאירו סיכוי למי שעמד בדרכן. אלפי בתים קרסו כמו מגדל קלפים. גגות של קניונים נתלשו ממקומם ועפו ברוח כמו עיתון ישן. עצים נעקרו. משאיות התהפכו. אנשים שרק חמש דקות קודם לכן ישבו בסלון ביתם וצפו בטלוויזיה, מצאו עצמם לפתע בתוך הריסות חייהם.
המדינה שסבלה את מרב הנזק הייתה אלבמה. "מעולם לא ראיתי הרס כזה. הלב נקרע", אמר הנשיא אובמה, שמיהר להגיע לביקור הזדהות. "אני רוצה להבטיח לתושבים המקומיים שאנחנו לא נשכח אותם. את מה שנהרס נבנה מחדש", הוסיף לפני שחזר לוושינגטון ועלה על טוקסידו לקראת ארוחת הערב השנתית של כתבי הבית הלבן. אמריקה של 2011 היא ארץ שבה בה אף אחד לא ממש מתרגש ממותם של מאות אזרחים בגלל אסון אקלימי. אסון רודף אסון, סופת השלג של החורף מתחלפות בסערות הטורנדו של האביב, המיסיסיפי עולה על גדותיו ומציף מאות קילומטרים של עיירות ושטחים חקלאיים, ומי יודע מה צופנת עונת ההוריקנים שתתחיל בספטמבר.
אבל זה לא היה הסוף. בתחילת השבוע חזר הטורנדו - הפעם הסתער על העיר ג'ופלין שבמיזורי. יותר ממאה בני אדם (המספרים נכונים ליום שלישי בבוקר) נספו תוך דקות. הרוחות העזות גרמו להתמוטטות עשרות בניינים ועקרו ממקומו את גג בית החולים. כשהסערה חלפה והתושבים יצאו מהמקלטים המוגנים, הם ראו רחובות חרבים, שריפות וערימות הריסות כאילו עברה העיר מלחמה.
הזיכרונות מאסון קתרינה, שבו קיפחו את חייהם יותר מ-2,000 בני אדם, טריים. מזג האוויר הסוער לא פוסח על אף אחד, והתושבים מורידים ראש ונותנים לפגעי הטבע לכלות בהם את זעמם באופן שחשבו בתמימותם שקורה רק במדינות עולם שלישי. לא פלא שיותר ויותר אנשים מוצאים נחמה בכנסייה. "אני יודעת שזה יישמע קר ובלתי נתפס, אבל לאלוהים יש את הדרך שלו לתקשר איתנו, וגם הסופה הייתה חלק מאותו קשר בינינו ובין אלוהים", אמרה אחת הנשים שהגיעה להתאבל על המתים ועל הרכוש שאבד.
בחודשים האחרונים רווחו בכנסיות אמריקה דיווחים - שהתבססו מצדם על תחזיות עתיקות של נביאים ומיסטיקנים - שסוף העולם מגיע. ההצטברות הנדירה של אירועים אקלימיים קשים נתפסת כעוד ראיה לנכונות הנבואה. לאלה הצטרפו אסונות טבע שהתרחשו מחוץ לאמריקה: גלי הצונאמי ביפן, רעידות האדמה בהאיטי, צ'ילה וניו זילנד, התפרצויות געשיות באיסלנד, שיטפונות ענק בבנגלדש. להבדיל מהנבואות העתיקות, רוב החוקרים משתמשים ברצף האירועים האלה כעוד הוכחה להתחממות ההולכת ונמשכת של כדור הארץ, שכמעט כולה מעשי ידי אדם.
מולם עומדים אלה שטוענים כי האירועים האחרונים הם עוד ביטוי למחזוריות של הטבע. לגישתם, העיסוק האובססיבי של התקשורת האמריקאית באירועים האקלימיים האחרונים הוא יותר מכל ניצחון של התנועה הסביבתית במלחמה על דעת הקהל. "לתקשורת יש עניין לעשות דרמה מכל דבר, אבל העובדה היא ש-99 אחוז מאוכלוסיית העולם לא חוו השנה אסונות טבע בקנה מידה היסטורי", אומר לסופשבועמעריב ד"ר ג'ון כריסטי, מדען אקלים מאוניברסיטת אלבאמה שנחשב לראשון שהצליח לפתח לוויין מדידה של טמפרטורת כדור הארץ.
כריסטי הוא אחד המדענים הבולטים בדיון בשאלת התחממות כדור הארץ, ולפני כחודשיים הוזמן למסור עדות בדיון מיוחד שערך בנושא הקונגרס האמריקאי. "זה נהיה מאוד פופולרי לטעון שמזג אוויר קיצוני הוא תוצר של שינויי אקלים, אבל האמת היא שכדור הארץ הוא מאוד גדול, מזג האוויר הוא מאוד דינמי ואירועים קיצוניים יתרחשו בכל שנה באזור מסוים בעולם".
גם אם הסיבות
1,200 סופות טורנדו מכות מדי שנה בארצות הברית, יותר מאשר בכל ארץ אחרת בעולם. מרביתן פוגעות באזור שזכה לכינוי "סמטת הטורנדו", רצועה של מאות קילומטרים בין הרי הרוקי בקולורדו ועד רכס הרי האפלצ'ים במזרח. מה שגורם להיווצרות רוב הסופות באותה "סמטה" טראגית הוא המפגש הקטלני בין זרמי אוויר קר שמגיעים מכיוון קנדה והרי הרוקי, לזרמים חמים ולחים שמאפיינים את מדינות הדרום השוכנות לחופי מפרץ מקסיקו ואזור מדבר סונורן שבאריזונה.
תנאי מזג האוויר גורמים לכך שחודשי האביב הם המסוכנים ביותר, לא החורף הקר ולא הקיץ הלוהט כי אם עונת המעבר המתעתעת, כשהשלג עדיין מכסה את פסגות ההרים וחום לח פוקד את מדינות החוף שבדרום. השנה היה האביב קודר מתמיד.
בסך הכל נרשמו באפריל השנה 875 סופות טורנדו, עלייה של 60 אחוז בהשוואה למספרן בשלוש השנים שקדמו גם יחד. כשבודקים את מספר הסופות הקטלניות, טורנדו בדרגה ארבע או חמש - אלה שעוקרות בתים, משאירות אחריהן עיי חורבות וגורמות לאבידות בנפש - הנתונים מבהילים במיוחד: ב-2008 נרשמו אפס סופות כאלה, ב-2009 שלוש, ב-2010 שתיים. השנה היו כבר 45. ממוצע האבידות עמד בשלוש השנים האחרונות על שישה הרוגים באפריל. השנה היו 356.
"התחושה הרווחת בארצות הברית היא שטורנדו הוא סוג של אקט אלוהי שלא ממש נתון לשליטה שלנו כבני אדם", אומר לסופשבוע דניאל סאטר, פרופסור לכלכלה מאוניברסיטת טקסס, שפרסם לפני שנה - יחד עם עמיתו, פרופ' קווין סימונס - ספר בשם "ההשפעות הכלכליות והחברתיות של הטורנדו", מחקר מקיף וראשון מסוגו שמנתח את התמודדות החברה האמריקאית עם הסופות הקטלניות. סאטר לא מקל ראש בתופעה, אך מסרב להתרגש יותר מדי. "צריך לזכור שברוב המקרים, אם אנשים מקבלים התראה מוקדמת, מספיק שהם ילכו לאחד החדרים הפנימיים בבית, נניח האמבטיה, כדי שהחיים שלהם יינצלו". אלא שזה, לדבריו, לא תמיד מספיק. "כשמדובר בטורנדו בדרגה ארבע או חמש, אם אתה נמצא במסלול הישיר של הסופה, לא יעזור איפה תהיה בבית, ככל הנראה אתה הולך למות".
בשנים האחרונות קמה בארצות הברית תעשייה שלמה של אמצעי מיגון מיוחדים נגד טורנדו, מחדרים מוגנים ועד לארונות חסינים שיכולים לאכלס שניים ושלושה אנשים יחד. "נכון שאפשר לבנות חדרים מוגנים, אבל אנחנו מדברים פה על מחירים גבוהים, 2,500 דולר לבניית חדר מוגן במרתף או 6,000 דולר שעולה למגן את אחד החדרים בתוך בית", מסביר סאטר.
בשביל להישאר בחיים המחיר לא נשמע גבוה במיוחד.
"זה אולי לא נשמע כמו הרבה כסף, אבל כשאתה מסתכל על זה מבחינת מספר ההרוגים, באלבמה אנחנו מדברים על 12 קורבנות בממוצע כל שנה. שליש מתוכם בבתים פרטיים, השאר בבתים ניידים או כאלה שהיו בחוץ בזמן הסופה. בשורה התחתונה, אנחנו מדברים על בין שלושה לארבעה הרוגים בשנה שהיו בתוך הבית בזמן הסופה ויכלו להינצל אם היה להם חדר מוגן. עבור רוב האנשים מדובר במספר כל כך נמוך שלא מצדיק השקעה של אלפי דולרים".
ספר את זה לקורבנות הסופה האחרונה.
"הסופה האחרונה היא תופעה של פעם בדור עם הרבה הרוגים בתוך בתים פרטיים. מול טורנדו בעוצמה כזאת שום חדר בבית, חוץ מחדר מוגן, לא יכול להגן עליך".
כמו באסון קתרינה ב-2005, מי שמשלמת את עיקר המחיר של פגעי הטבע היא האוכלוסייה החלשה, אנשים שמתגוררים בבתים ישנים ורעועים או בבתים ניידים (קרוואנים, טריילרים), וידם אינה משגת להוציא 6,000 דולר על תעודת הביטוח שפרופ' סאטר ממליץ עליה. "45 אחוז מההרוגים בסופות הטורנדו הם אלה שמתגוררים בבתים ניידים, על אף שחלקם היחסי באוכלוסייה הכללית עומד על שבעה אחוזים בלבד", מאשר פרופ' קווין סימונס, שותפו של סאטר לכתיבת הספר. "הבתים הניידים פופולריים מאוד בפרברים בדרום ארצות הברית, בעיקר בקרב אוכלוסיות מעוטות הכנסה. בניגוד לבתי קבע, לבתים ניידים אין שום יכולת לעמוד בסופת טורנדו ואין אפשרות להתקין בהם חדרים מוגנים".
המחשבה המטרידה, שקבוצה גדולה כל כך באוכלוסייה מופקרת לחסדי הטורנדו, מעלה מיד את שאלת הסיוע הממשלתי ואחריות הרשויות כלפי אותם אנשים מעוטי יכולת. "המחקר שלנו מוכיח שמקלטים ציבוריים הם לא בהכרח דבר טוב", מסביר פרופ' סאטר. "הסיכוי שאנשים יעזבו את הבית ולא יגיעו למקלט בזמן הוא סיכון אמיתי שיכול להסתיים במוות של לא מעט אנשים, שהיו יכולים להינצל אם רק היו נשארים באחד החדרים".
שבועיים לאחר הטורנדו, ההיסטוריה רשמה פרק נוסף על חשבון הציבור האמריקאי. נהר המיסיסיפי עלה על גדותיו וגרם להצפות הקשות ביותר מאז 1937. עד כה נפגעו תושביהן של תשע מדינות: מיזורי, אילינוי, קנטאקי, טנסי, אוהיו, אינדיאנה, ארקנסו, לואיזיאנה ומיסיסיפי. בחלק מהאזורים, בעיקר בפלגיו הדרומיים של הנהר, גאו המים והגיעו לגבהים שלא נמדדו מעולם. בעיר גרינוויל, מיסיסיפי, הגיע גובה המים לשיא של 19.5 מטר , חמישה מטרים מעל לקו ההצפה. ובוויקסבורג גובה המים הגיע ל-17 מטר , יותר מהשיא הקודם שנקבע בהצפות הקשות של 1927.
ארבעה מיליון בני אדם גרים לגדות נהר המיסיסיפי. לא מעט מהם יושבים כבר למעלה משבועיים על פצצת זמן מתקתקת. אומה שלמה עוקבת בבעתה אחר זרימת המים האדירה שמאיימת להטביע תחתיה עשרות ערים ומאות אלפי בתים. התמונות שצולמו בימים האחרונים היו קשות: עשרות אלפי אנשים פינו את בתיהם ונערכו לגרוע מכל. אנשים הכניסו חיים שלמים לתא מטען של אוטו משפחתי ועזבו את הבית בלי לדעת אם אי פעם ישובו אליו. בכמה אזורים מדובר בקרב אבוד מראש.
הערים יאזו וויקסבורג נשטפו בימים האחרונים תחת חמישה ושישה מטרים של מים. אם הטורנדו השאיר אחריו תמונות של בתים שקרסו ועצים עקורים, הרי שהפעם מדובר היה בשכונות שלמות שהפכו לחלק מאגן הניקוז של הנהר כשרק גגות הבתים, ולפעמים גם זה לא, העידו על החיים שהיו שם עד לא מזמן.
שוב מדברים בארצות הברית על אסון בקנה מידה היסטורי. לפי אחד הדיווחים הגיעה עוצמת זרימת המים בחלקיו הדרומיים של הנהר לכ-50 מיליון ליטר בשנייה. במקום אחר דווח על זרימת מים בקצב שמאפשר למלא לא פחות מ-25 בריכות אולימפיות בשנייה. שש שנים לאחר ההוריקן קתרינה, האפשרות שניו אורלינס תוצף שוב היא בלתי נתפסת. הטראומה של אותו אסון עדיין צרובה חזק בזיכרון הלאומי. התמונות הקשות עדיין טריות וכמוהן המספרים: כ-2,000 הרוגים ו-80 מיליארד דולר בנזקים.
בארצות הברית הבינו שהצפה היסטורית דורשת תגובה היסטורית. שרק מעשה קיצוני ימנע חזרה על המראות הקשים של 2005. בעקבות כך התקבלה החלטה להקריב עיירות שלמות ועשרות אלפי תושבים על מזבח הערים הגדולות, ניו אורלינס ובאטון רוז' שבלואיזיאנה. בצעד חסר תקדים החליטו השלטונות לגרום להצפות יזומות שיפחיתו את עוצמת זרימת המים בחלקיו הדרומיים של הנהר ועל ידי כך יורידו את הסיכוי להצפות בערים הגדולות. להחלטה זו יש השלכות מעשיות ברורות: הצפה של אלפי בתים ומאות אלפי דונם של אדמות חקלאיות.
בשבוע שעבר התקבלה ההחלטה הגורלית. לראשונה מאז שנת 1973 ובפעם השנייה בהיסטוריה, נפתח סכר מורגאנזה הממוקם 56 קילומטר צפונית לבאטון רוז', בירת לואיזיאנה. "תושבי באטון רוז', אנחנו עושים את זה בשבילכם. מקווים שאתם לפחות מעריכים את זה. על לא דבר", כתב אחד התושבים על שלט שהציב בחצר ביתו בקרוטז ספרינג, הממוקמת סמוך לסכר ולפי כל ההערכות תהיה מוצפת תוך מספר ימים. השלט מעיד על קורטוב של הומור שחור אבל בעיקר על כאב אמיתי של מי שהממשל החליט להקריב ביודעין בשם השמירה על תושבי העיר הגדולה. גם כאן קיבלו התושבים את ההחלטה בהכנעה. איש לא מחה נגד ראשי יחידת מערך החירום ושום הפגנה לא התארגנה מחוץ למשרדו של המושל בובי ג'ינדל.
כמו בשאר אסונות הטבע של החודשים האחרונים, גם הפעם רוב האנשים לא ידעו איך להתמודד עם האירוע ולא ממש הבינו את הסיבות שמאחורי ההצפה ההיסטורית. שלושה מיליון ליטר מים בשנייה זרמו בסכר שנפתח. זרימת המים בסכר הייתה חזקה יותר מהזרימה במפלי הניאגרה. קצב הזרימה כל כך מהיר, שלו ההצפה הייתה מתרחשת בניו יורק היו המים מכסים את מנהטן כולה תוך שעה וחצי בלבד. כתוצאה מפתיחת הסכר מאות אלפי דונמים של אדמה חקלאית הוצפו. עשרות עיירות שנדרשו להתפנות טבעו תחת המים. מאות בתים נעלמו. באטון רוז' וניו אורלינס נותרו יבשות, לפחות בינתיים.
הסמיכות הגדולה בין שני אסונות הטבע האחרונים לא מקרית בגלל הקשר שבין סופות הטורנדו לכמויות האדירות של המשקעים שירדו השנה. עיר אחרי עיר, מחוז אחרי מחוז נשברו שיאי משקעים שכמוהם לא נמדדו מעולם. במדינת אילינוי, שבה עומד הממוצע לחודש אפריל על 9.7 סנטימטר של גשם, ירדו הפעם 19.5 סנטימטר , יותר מכפול. במערב קנטאקי נמדדו 52 סנטימטר של גשם בחודש אפריל. בסינסינטי, דרום אוהיו, הגיעה כמות המשקעים ל-30 סנטימטר , ובקוקוויל, טנסי, ל-40. בשל כמות המשקעים האדירה שירדה בחודשים האחרונים בחלקים נרחבים של ארצות הברית הוצף הנהר.
כמות המשקעים היא לא הסיבה היחידה. המיסיסיפי הוא אחד מנתיבי המסחר הגדולים ביותר בצפון אמריקה. 600 האוניות שעוברות בין גדותיו מדי יום עם משאן הכבד מכבידות על 3,700 הקילומטרים שלו. הנמלים, המרינות, הסכרים, סוללות העפר וטבעות הבטון שנבנו לאורכו הצרו את אפיק הנהר והכבידו עוד יותר על זרימתו השוצפת ממילא. "שינינו את התוואי של אגן הנהר באופן מהותי", הסביר אנדרו פאולנד, סגן נשיא מכון המחקר American Rivers. " פיתחנו את הנהר עד לקצה גבול היכולת שלו כך שלמים אין לאן ללכת חוץ מאשר לעלות על גדותיהם וליצור את ההצפות הגדולות".
גם הפיתוח התעשייתי המואץ שעל גדות הנהר הוא אחד הגורמים שהביאו לשינוי אופיו. "נכון שהיו כמויות גדולות של משקעים, אבל היו גם הרבה בניות", מסביר השבוע ה. ג'. בוסוורת', ראש אגף המחקר של מכון "סכרים". "בכל פעם שאתה בונה מגרש חניה או סניף חדש של חנות וולמארט אתה יוצר עומס נוסף על מערכת הניקוז, ובסופו של דבר הכל נשפך למיסיסיפי. אם יש הצפות סמוך לנהר במקום בו יש יער, אז היער הולך לספוג 90 אחוז מהמים. אבל אם זה קורה באזור מפותח והמים יורדים על משטח בטון או על גגות של בניינים, הם לא יספגו כלום".
האסונות האחרונים אמורים לחזק את הקמפיין הסביבתי שמנהיג אל גור, שמתמקד בעיקר באופן שבו החברה הצרכנית של ימינו תורמת להתחממות כדור הארץ. "אני שומע יותר ויותר אנשים שטוענים שלא ניתן לקשור בין אירוע בודד להתחממות כדור הארץ", מסביר ד"ר קווין טרנברת, ראש אגף חקר האקלים במרכז הלאומי לחקר האטמוספרה. "העובדה היא שכל האירועים האחרונים מושפעים מאותו גורם של עלייה גדולה בכמות אדי המים שיש היום באטמוספרה בהשוואה למה שהיה לפני 30 שנה. אנחנו מדברים על כמות של בערך ארבעה אחוזים יותר אדי מים שגורמים לסופות גשמים קשות. מצער מאוד שהציבור לא מבין שמדובר באחת ההשלכות הברורות של התחממות כדור הארץ".
ההערכה הרווחת היא שעל כל עלייה של חצי מעלה בחום כדור הארץ עולה כמות האדים באוויר בשיעור של בין שישה לשבעה אחוזים. בעקבות זאת, מעריכים לא מעט חוקרים, המגמה רק צפויה להחמיר בשנים הקרובות. "מחקר שבדק את כמות סופות הגשמים הקשות בארצות הברית לאורך המאה ה-20 מצא עלייה של 20 אחוז בשנים האחרונות", מסביר ד"ר טרנברת. "מחקר אחר, שבדק את מספר הסופות הממוקמות באחוז העליון מבחינת הגשמים שירדו במהלכן ב-40 השנים האחרונות - מצא עלייה של 27 אחוז".
אלא שגם לעובדות יש פנים רבות, וסופה קשה היא לפעמים לא יותר מעניין של השקפה. "הבעיה היא שאנחנו אוהבים להשוות הכל לשנים האחרונות ולא לבחון דברים בפרספקטיבה היסטורית", מסביר ד"ר ג'ון כריסטי, ממובילי הגישה שטוענת שהאירועים האחרונים לא חורגים מהנורמה. "העובדה היא שסופות שלגים מהסוג שראינו השנה היו גם לפני עשרות שנים, ושהמיסיסיפי הוצף גם ב-1927 ו-1937".
ומה עם 800 סופות הטורנדו שפקדו את ארצות הברית בחודש אפריל לבדו?
"מבחינה מדעית מדובר בהוכחה הכי טובה לכך שכדור הארץ לא מתחמם. הרי סופת טורנדו נוצרת בעקבות מפגש קטלני בין זרמי אוויר קר מהקוטב הצפוני ואוויר חם שמגיע מדרום ארצות הברית. אנחנו יודעים בוודאות שדרום מזרח ארצות הברית לא התחמם בשנים האחרונות, כך שאם הטענה לפיה הקוטב הצפוני אכן מתחמם הייתה נכונה הרי שהפער בין הזרמים הקרים לחמים היה קטן והיינו רואים פחות סופות טורנדו. העובדה שהיו כל כך הרבה מוכיחה שהאוויר שמגיע מהצפון לא נהיה חם יותר".
ומה לגבי העובדה שבארבעת החודשים מאז תחילת השנה הכריז הממשל על 36 מצבי אסון, פי שניים מהממוצע בשנים האחרונות?
"יש לא מעט פוליטיקה סביב ההכרזות הללו. אתה חושב שאם לפני מאה שנה מדינות היו יכולות להכריז על מצב חירום ולקבל תוספת תקציבים מיוחדת מהממשל הן לא היו עושות את זה? ברור שכן. לכך צריך להוסיף את העובדה שיש לנו היום אמצעים לעקוב אחרי מזג האוויר בצורה שלא הייתה לנו מעולם. המציאות היא שאנחנו נמצאים היום במצב שבו כבר חמש שנים לא היה בארצות הברית הוריקן קטלני באמת, ואם אנחנו בוחנים את ההיסטוריה, אז כנראה שזה צריך לקרות בקרוב, בלי קשר להתחממות כדור הארץ".
כשכריסטי מדבר על מחזוריות של הטבע שאיננה קשורה להתחממות כדור הארץ, הוא מתכוון בין השאר גם לסופות השלגים הקשות שפקדו בחורף האחרון את ארצות הברית. במהלך העונה היו כמה סופות כאלה, שבמהלכן יורדים 70 סנטימטר של שלג תוך 24 שעות ומשתקים ערים שלמות. כתוצאה מהשלג אלפי טיסות מבוטלות ומאות אלפי נוסעים תקועים בשדות התעופה. כבישים ראשיים נחסמים למשך כמה ימים, ואמבולנסים - כפי שקרה בניו יורק - לא מצליחים להגיע לחולה שגוססת למוות בדירתה.
51 סנטימטר של שלג נמדדו בניו יורק בסופה הקטלנית שפקדה את צפון מזרח ארצות הברית בסוף דצמבר, הכמות השישית בגודלה מאז החלו המדידות לפני למעלה ממאה שנה. בניו ג'רזי המצב היה קשה עוד יותר, עם 81 סנטימטר שנמדדו בעיר אליזבת - שבה שוכן נמל התעופה הבינלאומית של ניוארק. 50 סנטימטר נמדדו גם בחלקים שונים בקונטיקט.
עבור רוב תושבי אמריקה תיזכר אותה סופה בעיקר בשל המראות החריגים של מנהטן המשותקת והסערה הציבורית שקמה בעקבות תגובתם האיטית של אנשי מערך ההצלה העירוני וסירובו של ראש העיר מייקל בלומברג להכריז על מצב חירום. בפוליטיקה המקומית האירוע מהווה נקודת מפנה במעמדו הציבורי של ראש העיר. לא מעט פרשנים מעריכים כי אותה סופת שלגים קברה תחתיה גם את סיכויו להתמודד יום אחד על הנשיאות.
אחרי השלגים של דצמבר קשה הגיעו חודשים החורף הקרים והסוערים באמת, ינואר ופברואר. צילומי לוויין שנעשו ב-11 בינואר הציגו תמונה מדהימה של אלפי קילומטרים לאורכה ולרוחבה של ארצות הברית שמכוסים בשלג. לא עוד החלוקה המסורתית בין הצפון הקר לדרום החם, לא ניו יורק הקפואה מול אריזונה המדברית. 49 מתוך 50 המדינות בארצות הברית היו מושלגות באותם ימים, תופעה נדירה שספק אם התרחשה אי פעם.
ב-31 בינואר השנה נרשמה הסופה הקשה ביותר שידעה ארצות הברית בשנים האחרונות, ואחת הקשות אי פעם. 24 בני אדם נספו בסופת שלגים שחרשה את ארצות הברית לאורך אלפי קילומטרים, מטקסס דרך אילינוי, מיזורי, אוקלהומה, אייווה, ויסקונסין, מישיגן, אינדיאנה, אוהיו, ניו יורק וניו ג'רזי. 60 אחוז מתושבי ארצות הברית התמודדו עם השלג הנערם. 52 סנטימטר של שלג שירדו בשיקגו הציבו את הסופה במקום השלישי בהיסטוריה של העיר. 59 סנטימטר שירדו ביום אחד בעיר וורנסבורג קבעו שיא חדש במדינת מיזורי. ו-30 סנטימטר שירדו במהלך יממה באוקלהומה סיטי מחצו את השיא הקודם ליום המושלג ביותר שידעה העיר, שעמד על 16 סנטימטר בלבד.
כשהסופה הסתיימה אחרי שלושה ימים, התבררו ממדיה הקשים. 24 קורבנות. 13 אלף טיסות מבוטלות, מיליוני אנשים מנותקים מחשמל ונזק כולל של למעלה ממיליארד דולר. "כשהשלג הפסיק לרדת בשעה ארבע לפנות בוקר, המדידה הרשמית בסנטרל פארק עמדה על 48 סנטימטר", בישר ראש העיר מייקל בלומברג במסיבת עיתונאים מיוחדת, לבוש סוודר כחול עבה השמור למזג אוויר קר במיוחד. "מדובר בכמעט פי שניים ממה שהשירות המטראולוגי הלאומי העריך. בעקבות זאת, ינואר השנה הוא המושלג ביותר בהיסטוריה של העיר, עם 91 סנטימטר של שלג ששברו את השיא של 1925". היסטוריה .
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם