ייזכר בספר הפנים: כשמארק צוקרברג שחט עז
אנחנו רגילים לראות את חתיכות הבשר בצלחתנו כמשהו מובן מאליו, בלי להקדיש הרבה מחשבה לסיפורם של בע"ח מהם הבשר הזה הגיע
קלישאה ישנה בתחום התקשורת אומרת שכשאיש נושך כלב, הדבר נחשב כחדשות, אבל כשכלב נושך איש, לא. מהסיבה הזו, סיפורים על ילדים שזורקים חתולים למדורת ל"ג בעומר, יזכו לסיקור מזועזע, המסתייג מהאכזריות כלפי בעלי-החיים, בעוד שההתנהלות היומיומית של תעשיית הבשר, לרוב לא תזכה לשום התייחסות מיוחדת – וזאת למרות שהיחס השגרתי לבעלי חיים בתעשיית המזון עשוי להיות אכזרי לא פחות: דווקא העובדה שהוא שגרתי, היא זו שהופכת אותו להיות לא מעניין.
לאור העיקרון הזה, ניתן לתמוה כיצד דווקא סיפור של "איש נשך עז", הצליח לעורר עניין תקשורתי: מה גרם לכך שהמקרה של צוקרברג נכנס לקטגוריה של "מידע הראוי לסיקור", בניגוד לרוב המקרים של אכילת בעלי חיים בידי בני-אדם?
ייתכן שהתשובה לכך טמונה דווקא בכך שהתרגלנו כל-כך לראות אכילת בעלי חיים כעניין כל-כך שגרתי בתרבות שלנו, שאנחנו כלל לא חושבים עליה כעל אכילת בעלי חיים: אנחנו רגילים לראות את חתיכות הבשר בצלחתנו כמשהו מובן מאליו, בלי להקדיש הרבה מחשבה לסיפורם של בעלי החיים מהם הבשר הזה הגיע. הבחירה של צוקרברג לחבר מחדש את הקשר בין אכילת בעלי חיים, לבין ההכרה בהריגתם, העומדת בניגוד למגמה הרווחת בתרבות שלנו, להדחיק כל מחשבה על מה שעובר על בעלי חיים בדרך לצלחתנו, היא זו ההופכת את המקרה למקור לעניין.
צוקרברג עצמו מספר, כי ההחלטה שלו לאכול רק בשר המגיע מבעלי חיים שהרג בעצמו הוא קיבל לאחר שיחה אם חברים שבה הם סיפרו לו שעל אף שם אוהבים לאכול בשר, ולא מתכוונים לחדול מכך, הם מרגישים לא בנוח עם המחשבה על בעלי החיים שנהרגו לצורך כך – גישה שצוקרברג חשב עליה כ"חסרת אחריות".
כאדם התומך בזכויות בעלי חיים, אני מסכים לחלוטין עם ביקורתו של צוקרברג על חוסר העקביות הברור המתגלע בין אי הרצון לפגוע בבעלי חיים, לבין הרצון לאכול את הבשר שלהם – אם כי אני רואה את הפתרון ההגיוני ביותר לסתירה הזו בוויתור על אכילת בשר והפיכה לצמחונים. הבחירה של צוקרברג להתמודד עם הסתירה דווקא בכיוון ההפוך – על-ידי ההתגברות על הרתיעה מפני הפגיעה בבעלי חיים – מעלה את השאלה האם גישה זו עדיפה על-פני גישתם של חבריו של צוקרברג – ושל רוב אוכלי הבשר בתרבות
מצד אחד, הנכונות להרוג את בעלי החיים באופן אישי, הופכת את האלימות הכרוכה באכילת בשר להיות הרבה יותר גלויה ובוטה, ביחס להעדפה לשמור אותה מודחקת ומופנמת, כפי שהיא מתבטאת בקנייה של בשר בסופרמרקט, כשהפגיעה בבעלי חיים מתבצעת הרחק מעינינו. מצד שני, גם כשאנחנו קונים בשר בסופרמרקט, ומשאירים את מלאכת הגידול וההרג של בעלי החיים בידיהם של אנשים אחרים, אנחנו אחראים לא פחות לפגיעה בבעלי חיים – גם אם אנחנו לא מבטאים את האלימות הזו באופן גלוי. ויש מקום להעריך, במידה מסוימת, את הכנות שבהכרה גלויה באלימות כלפי בעלי חיים והנכונות לקחת עליה אחריות – וייתכן שדווקא גישה כזו עשויה, בסופו של דבר, לסייע בתהליך המגביר את הרגישות המוסרית כלפי בעלי חיים.
לזמר פול מקרטני מיוחסת האמירה שאם לבתי המטבחיים היו קירות מזכוכית, כל בני האדם היו צמחונים. הטענה היא ככל הנראה מוגזמת, כפי שמראה המקרה של צוקרברג. עם זאת, בהחלט סביר שהמציאות הנוכחית, שבה מיליארדי בעלי חיים מגודלים בתנאים אינטנסיביים, שלא מאפשרים להם שום אפשרות רצינית לדאגה לרווחה שלהם או למימוש הצרכים הטבעיים שלהם, היא מציאות שמתאפשרת, לפחות באופן חלקי, כתוצאה מהניכור המוחלט בינינו לבין בעלי החיים אותם אנחנו מנצלים למאכל.
אנחנו יכולים להרגיש בנוח כשאנחנו מאפשרים לבעלי חיים לחיות בתנאים איומים ונוראים, מכיוון שאנחנו לא יודעים, ולא מעוניינים לדעת, כמעט דבר לגבי החיים שלהם. לו היינו מכירים באופן אישי יותר את בעלי החיים בתעשיית המזון, ומודעים יותר למה שעובר עליהם במסלול הקשה בדרך להפוך להיות מרכיב בארוחה שלנו – גם אם לא כולם היו דווקא הופכים לצמחונים, אבל אין ספק שהיינו יותר ערים לשאלות המוסריות העולות מאכילת בעלי חיים. כנראה שהיינו מרגישים פחות בנוח עם המצב האומלל שבו בעלי חיים נמצאים בעידן החקלאות המתועשת.
מבחינה אחת, לכל הפחות, יש יתרון בבחירה של צוקרברג, והיא בכך שבפועל היא מוליכה אותו לאכול הרבה פחות בעלי חיים. בכתבה במגזין פורצ'ן בנושא, הוא סיפר: "השנה הייתי הפכתי להיות באופן בסיסי צמחוני, מכיוון שהבשר היחיד שאני אוכל הוא של בעלי חיים שהרגתי בעצמי. עד כה, זו היית חוויה חיובית. אני אוכל מזון בריא יותר בהרבה".
גם אטם ההפחתה בצריכת הבשר נובעת אך ורק מטעמים לוגיסטיים, ולא מהכרה בסוגיות מוסרית לגבי אכילת בעלי חיים, עדיין מדובר בבחירה עדיפה על-פני זו של רוב האנשים – להימנע מלהפעיל אלימות כלפי בעלי חיים בעצמנו, ולהשאיר את העבודה המלוכלכת בתעשיית הבשר לאחרים, אבל בסופו של דבר להיות אחראים להרבה יותר אלימות בכך שאנחנו אוכלים כמויות גדולות יותר של בשר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם