חובה לתת לבעלי החיים זכויות
הזכות לא לעבור עינויים, הזכות לא להיות נתון לכליאה שרירותית, או הזכות לחיים? הן לא רק זכויות של בני אדם, הן גם של בעלי חיים
האם זה רלבנטי באמת, להשתמש במושגים מתחום זכויות האדם ביחס לבעלי חיים? מתנגדים יגידו שחלק גדול מהזכויות המפורטות בהכרזה בדבר זכויות האדם נראה לחלוטין לא רלבנטי ביחס לכל מי שאינו אדם – כמו חופש הביטוי, חופש המצפון או חופש האסיפה.
אבל מה בדבר הזכות לא לעבור עינויים, הזכות לא להיות נתון לכליאה שרירותית, או הזכות לחיים? האם בתחומים אלו קיים הבדל גדול כל-כך (אם בכלל) בין בני אדם לבעלי חיים אחרים? נראה שלפחות בחלק מהמקרים, השימוש במושגים מתחום זכויות האדם לא נראה בלתי ענייני. עם כל ההבדלים בין בניאדם לבעלי חיים אחרים, קיים גם הרבה מהמשותף בינינו ובין יצורים שונים – גם בעלי חיים אחרים מלבדנו יכולים כמונו לחוש סבל וכאב, וגם הם זקוקים להגנה בדומה לנו.
אבל העניין בזכויות בעלי חיים לא צריך להסתכם רק בהגנה מפני גרימת כאב פיזי. גם בחלק מהתכונות הנפשיות שלנו, אנחנו חולקים דמיון רב: בעלי-חיים אחרים מסוגלים גם לחוש פחד, בדידות, שעמום, געגוע, או מגוון רחב אחר של רגשות מורכבים יותר מרק כאב או הנאה גופנית.
בשיח המודרני, יש לפעמים נטייה להתייחס בביטול לרגשות יותר מורכבים של בעלי חיים, ולהתמקד אך ורק בפגיעה גופנית בבעלי חיים – אבל גם זכויות שנוגעות לצרכים נפשיים של בעלי חיים, כמו למשל הזכות
לא להיות מבודד בחברת בני מינך, כשמדובר בבעל-חיים חברתי, שבאופן טבעי זקוק לחיות כחלק מקהילה.
לא רק שיש זכויות מסוימות שרלבנטיות באותה מידה ביחס לבעליחיים כמו אל בני אדם, ישנן גם זכויות שעשויות להיות בעלות משמעות רק לבעלי חיים אחרים. למשל, לדבר על "הזכות לא לעבור מניפולציה גנטית" נשמע אבסורדי ביחס לבני אדם, מכיוון שמדובר בנושא שכלל אינו נוגע לנו.
לעומת זאת, מניפולציה גנטית היא בעיה רצינית בשביל בעלי חיים שמנוצלים למטרות תעשייתיות על-ידי בני אדם, ועוברים ברירה מלאכותית על מנת לחזק בהם את התכונות התורשתיות הרצויות ההופכות אותם להיות יותר "מועילים" מבחינה כלכלית: תפוקה של כמויות גבוהות יותר ויותר של חלב, צמר או ביצים, קצב רבייה גדול יותר, או גדילה מהירה לממדים גדולים – הכל בהתאם לאינטרסים של בני האדם.
השינויים הגנטיים שעברו בעלי החיים לעתים קרובות מנוגדים לחלוטין לצרכים הבריאותיים שלהם, ומהווים מקור לסבל עבורם, ועם זאת, קשה לנו הרבה פעמים להתייחס לכך, מכיוון שמדובר בבעיה שכל כך רחוקה מאוד מהעולם שלנו והבעיות בהן אנחנו נתקלים כבני אדם.
כאן, ההתייחסות לבעלי-חיים במונחים של זכויות אדם נכשלת דווקא משום שזכויות האדם אינן מספיקות ביחס לבעלי-החיים, ויש צורך בהכרה מיוחדת בבעיות שהן ספציפיות לבעלי-חיים ממינים אחרים. כשם שלא כל המושגים מתחום זכויות האדם רלבנטיים לגבי בעלי חיים, כך גם יכולים להיות מושגים מתחום זכויות בעלי החיים שאינם רלבנטיים לבני-אדם. אבל הבסיס הרעיוני, הגרעין עליו מושתת רעיון זכויות האדם, זהה גם ביחס לזכויות בעלי-החיים: ההכרה בכך שגם לזולת יש רגשות, צרכים ורצונות משלו, וכבוד לרגשותיו של הזולת, למרות ההבדלים הרבים שייתכן שקיימים בינינו.
נא להמתין לטעינת התגובות
